שלום וברכה
מעיקר הדין יש להתיר לאשה בהריון תוסף תזונה המכיל גאלטין מן החי, ובפרט שאשה בהריון נחשבת כדין חולה, אולם אם באפשרותה להשיג תוסף תזונה ללא גאלטין מן החי טוב יותר.
בילקוט יוסף (קצוש"ע יורה דעה סימן צח סעיף כא) הביא מה שכתב מרן זיע"א בשו"ת יביע אומר (חלק ח' חיו"ד סימן יא) ג'לאטין הנעשה מעורות או מעצמות רכים של בהמות טמאות, או בהמות נבלות וטריפות, לאחר ששורים אותם עם מלח וסיד, ומנקים אותם היטב, ומייבשים אותם הרבה בחום השמש במשך כמה חודשים, ומערבים בהם חומרים כימיים מסויימים, וטוחנים אותם ונעשים כקמח דק, ונותנים אותם לתוך מאכלים שונים כדי להקפיאם, מעיקר הדין יש להקל לאכול מוצרי מזון שמעורב בהם חומר ז'אלטין הנזכר, אחר שהדבר פגום מאכילת כלב, ונתייבש והוי כעץ בעלמא שאין בו טעם כלל. ולא שייך בזה אחשביה, אחר שהוא בתערובת ולא בפני עצמו. (וכמ"ש ג"כ הנודע ביהודה, והאחיעזר ח"ג סי' לג אות ה, ובשו"ת חבלים בנעימים ח"ה (חאו"ח סי' ד). והחזון איש (סי' קטז סוף אות ח). ע"ש). ומכל מקום לכתחלה כל מפעל המבקש הכשר מהרבנות, ראוי שהמשגיח יבקש שיתנו בתרכובת חומר שאינו עשוי מז'אלטין איסור. ע"כ.
ומכיון שמעיקר הדין הדבר מותר אין לאסור ובפרט לאשה בהריון, רק אם ניתן להשיג ללא גלאטין מן החי, מהיות טוב אל תקרי רע לחוש לשיטת המחמירים.
בברכה רבה ובשורות טובות
