סערת העופות

להרב מקיים דברי חכמים יבאר כת"ר מהי נקודת המחלוקת ביניכם האם היא רק על הקוצי'ן או על דברים אחרים ועל מה כת"ר סמוך שמותר לאכול את הפטם לכתחילה
יש כאן כמה נקודות, ובאמת שהדברים דורשים אריכות גדולה, ומ"מ אנסה לתמצת ככל האפשר,
[בכללות, הדברים הם על פי הקונט' כל עוף למינהו והוא ה"מארי דשמעתתא", אלא שלענ"ד דבריו נכונים וברורים מאוד לכל מעיין ישר].

אז בקיצור:
א] הגרי"ח סבור שלהכרעת השו"ע והרמ"א חיוב המסורת הוא מדינא, בגדר של ספק דאורייתא, [ולא פסקו כלל כשיטת הרמב"י שכל שיש ג' סימנים אין חשש לעוף טמא], ולדעתו גם גדולי הדור שעסקו אז בפולמוס הקוצי'ן כן הוא דעתם ולא התירו רק על סמך המסורת שהיתה אז, אבל לכו"ע צריך מסורת פרטית וכל שיש שינויים בין העוף הזה לתרנגולים הרגלים, צריך מסורת פרטית ובלי זה אסור באכילה מדינא.
לעומת זאת הרב בעל עוף כנף למינהו הוכיח באריכות ובטוט"ד שרוב ככל גדולי הפוסקים נקטו לעיקר כדעת הרמב"י ורק לחומרא בעלמא חששו לדעת רש"י להצריך מסורת, [והוא בגדר חומרא ומנהג ואין כאן ספק דאורייתא ואף לא ספק דרבנן], וממילא אף שבוודאי אין לשנות המנהג בשום אופן, אבל יש מקום להקל בספיקות אם הוא בגדר שינוי המצריך מסורת חדשה או לא, לצדד שאינו בגדר מין חדש, וכש"כ כשהדעת נוטה מאוד לזה מחמת ריבוי ראיות.
ולדעתו [שהיא גם דעתי] המתירים בפולמוס הקוצי'ן לא הסתמכו בעיקר על המסורת, אלא עיקר ההיתר היה על סברות בסגנון הנ"ל, שהעיקר כרמב"י, וכלפי המנהג כרש"י די לסמוך על מסורת התרנגול ולא להצריך לכל שינוי קטן מסורת חדשה, וכמו"כ האריך להוכיח בכמה ראיות שהמנהג נתפשט מחמת הטעמים הנ"ל ולא מחמת המסורת.

ב] כמו"כ הגרי"ח סבור שאף אלו שהתירו את הקוצין בלי מסורת חדשה, מ"מ השינויים במלאי והאסיל [שהם אבות הקורניש שממנו הפטם] הם גדולים יותר ואין מקור שהתירו, ולעומת זאת הרב בעל עוף כנף למינהו טוען שהשינויים אינם גדולים כלל, ואדרבא כהיום שידוע לנו יותר על ריבוי זני התרנגולים ועל תכונתיהם המשותפות, יותר מתחזק הסברא להחשיב את כל שאר השינויים לשינויים קלים.

ג] הגרי"ח סבור שהדוכיפת היא מן תרנגול, ולדעתו יש מקום לחשוש שהקורניש או אבותיו הם ממין דוכיפת, והרב בעל כל עוף למינהו הוכיח בטוט"ד שלא ייתכן שהדוכיפת דומה ביסודו לתרנגול.
וכמו"כ הויכוח על תרנגולתא דאגמא היא מן תרנגול, ולכן בכל שינוי בתרנגולים יש לחוש אולי הוא מהם, והרב כע"ל הוכיח שאינו כן.
[למעשה זהו מחלוקת קדומה בפולמוס הקוצין וייתכן שזה שורש הויכוח בין המתירים והאוסרים דאז, הגרי"ח מרבה לצטט את האוסרים ואת טענותיהם ולשונם החריפה, אבל באמת על זה עצמו חלקו המתירים כמובן להמעיין].

ד] עוד עורר הגרי"ח שבקורניש יש סימני טומאה בביצים שהם כד כד, והרב כע"ל העיר שגם בביצי היונים הוא כך, ויש בזה כמה טעמים נכוחים להתיר [ומחמת האריכות קשה אפילו לתמצת].

ה] עוד עורר הגרי"ח מצד סימני הדריסה, שאנו רואים שהם דורסים את חבריהם, והרב כע"ל האריך בזה הרבה מאוד לבאר כל סוגיית הדרישה ושיטות הראשנים בעניין זה באריכות נפלאה, ושעל פי זה אין מקום לחוש משום סימני דריסה.

זהו בקיצור נמרץ ועל רגל אחת, וייתכנו כמובן עוד ויכוחים קטנים פה ושם, אבל כמדומה שעיקרי הדברים נתבארו.
 
ומכאן תצא הקריאה להרה"ג הרי"ח כהן שבירר את הסוגיה ודעתו לאסור איסר מדינא שיעלה לביתם של רבותינו גדוליי ישראל (בעיקר חכמי ספרד ההולכים לאורו של מר"ן הב"י ) וישמע מה בפיהם דכנודע רוב רובם ממשיכים לאכול את הפטם דהיינו העוף הרגיל הנמכר בחנויות
אני מנסה לפנות לכמה וכמה רבנים, ישנם העסוקים עד למעלה ראש ודוחים אותי על הסף, וישנם כמה שמנסים למצוא זמן כדי לברר את הענין.

וכל מי שיש לו קשר עם אחד מגדולי ישראל, או חכמי ישראל, מורי צדק, רבני שכונות, וכדומה, אשר יוכל להשפיע עליו שיסכים לשמוע את הדברים ולברר את דין העופות, אחלה פניו שיודיעני, ואשמח לבוא לפני אותו חכם להציג בפניו את הדברים כדי שיכנס לעובי הקורה ויברר אם לדעתו ניתן להתיר העופות.
 
הנקודה היא שגם התשובה של כבו' בדר"כ נכתבת תוך כדי התעלמות ממה שכתבו לו, [כי לא הנקודה רק "לכתוב תגובה" וכנ"ל], והן הן הדברים הנ"ל, ולכן אין תועלת ממו"מ כזה ודי בזה.
אם אכן יש לכבודו מה להשיב על תגובותי, אף אחד לא ימנע בעדו, וציבור הקוראים יבחר מה לקרב ומה לרחק.
 
יש כאן כמה נקודות, ובאמת שהדברים דורשים אריכות גדולה, ומ"מ אנסה לתמצת ככל האפשר,
[בכללות, הדברים הם על פי הקונט' כל עוף למינהו והוא ה"מארי דשמעתתא", אלא שלענ"ד דבריו נכונים וברורים מאוד לכל מעיין ישר].

אז בקיצור:
א] הגרי"ח סבור שלהכרעת השו"ע והרמ"א חיוב המסורת הוא מדינא, בגדר של ספק דאורייתא, [ולא פסקו כלל כשיטת הרמב"י שכל שיש ג' סימנים אין חשש לעוף טמא], ולדעתו גם גדולי הדור שעסקו אז בפולמוס הקוצי'ן כן הוא דעתם ולא התירו רק על סמך המסורת שהיתה אז, אבל לכו"ע צריך מסורת פרטית וכל שיש שינויים בין העוף הזה לתרנגולים הרגלים, צריך מסורת פרטית ובלי זה אסור באכילה מדינא.
לעומת זאת הרב בעל עוף כנף למינהו הוכיח באריכות ובטוט"ד שרוב ככל גדולי הפוסקים נקטו לעיקר כדעת הרמב"י ורק לחומרא בעלמא חששו לדעת רש"י להצריך מסורת, [והוא בגדר חומרא ומנהג ואין כאן ספק דאורייתא ואף לא ספק דרבנן], וממילא אף שבוודאי אין לשנות המנהג בשום אופן, אבל יש מקום להקל בספיקות אם הוא בגדר שינוי המצריך מסורת חדשה או לא, לצדד שאינו בגדר מין חדש, וכש"כ כשהדעת נוטה מאוד לזה מחמת ריבוי ראיות.
ולדעתו [שהיא גם דעתי] המתירים בפולמוס הקוצי'ן לא הסתמכו בעיקר על המסורת, אלא עיקר ההיתר היה על סברות בסגנון הנ"ל, שהעיקר כרמב"י, וכלפי המנהג כרש"י די לסמוך על מסורת התרנגול ולא להצריך לכל שינוי קטן מסורת חדשה, וכמו"כ האריך להוכיח בכמה ראיות שהמנהג נתפשט מחמת הטעמים הנ"ל ולא מחמת המסורת.

ב] כמו"כ הגרי"ח סבור שאף אלו שהתירו את הקוצין בלי מסורת חדשה, מ"מ השינויים במלאי והאסיל [שהם אבות הקורניש שממנו הפטם] הם גדולים יותר ואין מקור שהתירו, ולעומת זאת הרב בעל עוף כנף למינהו טוען שהשינויים אינם גדולים כלל, ואדרבא כהיום שידוע לנו יותר על ריבוי זני התרנגולים ועל תכונתיהם המשותפות, יותר מתחזק הסברא להחשיב את כל שאר השינויים לשינויים קלים.

ג] הגרי"ח סבור שהדוכיפת היא מן תרנגול, ולדעתו יש מקום לחשוש שהקורניש או אבותיו הם ממין דוכיפת, והרב בעל כל עוף למינהו הוכיח בטוט"ד שלא ייתכן שהדוכיפת דומה ביסודו לתרנגול.
וכמו"כ הויכוח על תרנגולתא דאגמא היא מן תרנגול, ולכן בכל שינוי בתרנגולים יש לחוש אולי הוא מהם, והרב כע"ל הוכיח שאינו כן.
[למעשה זהו מחלוקת קדומה בפולמוס הקוצין וייתכן שזה שורש הויכוח בין המתירים והאוסרים דאז, הגרי"ח מרבה לצטט את האוסרים ואת טענותיהם ולשונם החריפה, אבל באמת על זה עצמו חלקו המתירים כמובן להמעיין].

ד] עוד עורר הגרי"ח שבקורניש יש סימני טומאה בביצים שהם כד כד, והרב כע"ל העיר שגם בביצי היונים הוא כך, ויש בזה כמה טעמים נכוחים להתיר [ומחמת האריכות קשה אפילו לתמצת].

ה] עוד עורר הגרי"ח מצד סימני הדריסה, שאנו רואים שהם דורסים את חבריהם, והרב כע"ל האריך בזה הרבה מאוד לבאר כל סוגיית הדרישה ושיטות הראשנים בעניין זה באריכות נפלאה, ושעל פי זה אין מקום לחוש משום סימני דריסה.

זהו בקיצור נמרץ ועל רגל אחת, וייתכנו כמובן עוד ויכוחים קטנים פה ושם, אבל כמדומה שעיקרי הדברים נתבארו.
ישנם כמה הערות על דברי כבודו, אשר מתבארים מתוך התגובות הכתובות לעיל.
 
ומה אמרו בד"ץ העדה החרדית? דיברת איתם?
אני לא דיברתי איתם, היו אברכים שפנו בפולמוס תשע"ז אל הבד"ץ, ושאלו על מה סומכים, חלקם מיאנו לענות ואמרו כי הם חוששים שיקליטו אותם, ומי שהסכים לענות אמר שהם העמידו סוג של פיקוח על המפעל של קוב, לא פיקוח שניתנת בו האפשרות לערוך ביקורי פתע, אלא שהחברה התחייבה לא לעשות שינוי בהכלאות מבלי להודיע לבד"ץ ששה חודשים מראש.

כאשר שאלו על זה, מה התועלת בפיקוח כיום לאחר עשרות שנים שהגויים הכליאו כל אשר חפצו, ואין לנו בירור מי הם כל העופות שהוכלאו בפטם, על זה השיב, כי זה מה שהם יכולים לעשות, מאחר ואין אפשרות אחרת.

ומלבד זה ישנם רבנים מהבד"ץ, אשר אינם מתירים את אכילת העופות, כדוגמת רבי יהושע רוזנברגר, ועוד.

הרב רוזנברגר.jpg
 
אם אכן יש לכבודו מה להשיב על תגובותי, אף אחד לא ימנע בעדו, וציבור הקוראים יבחר מה לקרב ומה לרחק.
הכל כבר פרוש לפני המעיין בהודעות הקודמות ואין צורך לכפול, והבוחר יבחר.
[אם כבו' היה מעוניין להתמקד, היה אולי תועלת לבאר כמה דברים יותר באריכות ובביאור, אבל בצורה כזו שההודעות ארוכות, בכל אופן אי אפשר להאריך ולפרט, ובכללות, יכולים להבין מתוך מה שכבר נאמר].
 
בעדות של הרב פנחס יואל בוכינגר, מבואר שבמשך שעה ומחצה אכלו התרנגולים מתרנגול אחד, עד שלאחר שעה ומחצה מת מכך.

וגם כל מי שרואה את הצילומים, ויודע איך נראים תרנגולים שאוכלים, אין לו כל ספק שמדובר באכילה.

והמושג "מוצצים את דמו", לא שייך להעמידו ביחס לתרנגולים, שהרי אמרו בחולין (סב. וע"ב) כל העופות פוסלין מי חטאת, חוץ מן היונה מפני שמוצצת. ופירש רש"י 'פוסלין מי חטאת, אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה דקיימא לן במסכת גיטין שהמלאכה פוסלתן. חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ובאלו הנותרים לא נעשה מלאכה'. הרי מבואר בתלמוד שדוקא היונה מוצצת משקין, אבל שאר כל העופות אינם מוצצים, אלא מלקטים במקור ומגביהין פיהם שיזובו המים לגרונם. ומהשתא ודאי לא שייך לומר שהתרנגולים מוצצים דם, דלא שייכא בהו מציצה, וגם ליקוט דם ליכא הכא, דאם כן היו מגביהים פיהם אחר כל ליקוט, אלא אכילה איכא הכא, וכיון דהיא אכילה מחיים, היינו דריסה לפירוש רבינו תם וסייעתו.
התכוונתי לסרט של ההודו לא של הפטם
 
לכל הפחות, ניתן לומר שאין לך עוף אחר בכל העולם כולו שיותר דומה ממנו לתרנגול העתיק, ואדרבה אם נבוא לאסור ה"מלאי", א"כ עלינו לאסור כל זני התרנגולים כולם, כפי שהיינו אוסרים מינים דומים בדמיון בשיעור כזה לנשר או לינשוף.
הבלאדי, הבראקל, הלגהורן, הלעקנוואלד הם התרנגולים שיש עליהם מסורת וכולם דומים זה לזה הן בצורתו החיצוני הן בפנים, משא"כ המלאי והקורניש שונים מאוד בצורתם החיצוני.
איזה זן תרנגולים חוץ מהמעוררבים עם התרנגולים האסייאתים צריך לאסור?
 
חכמי הטבע לא מצאו ביניהם שום שינוי משמעותי
כפי שכתב הרב אלעזר פרידמן חוץ מצורתו החיצונה יש בהם הרבה שינויים בטבע.
כפי שהם מוצאים בין מינים שונים ואפי' הפרים והרבים זה עם זה, כגון חזיר הבר עם חזיר ביתי שאינם נחשבים כמין אחד ממש מחמת שינוי גדול זה [אלא תת-מין], וכן ה"זבו" נחשב כתת-מין של הפר, אעפ"י שהם פרים ורבים זה עם זה בברכה מלאה, מחמת שינויים משמעותיים שביניהם, וכהנה וכהנה רבות
הרי שגם שני מינים אם הם דומים יכולים לרבות ולפרות בברכה מלאה
 
הרב מחפוד, דיברתי עמו לפני כחודשיים, והשמעתי לפניו בטלפון בקצרה את הבעיות, ואמר לי שהוא עצמו לא בדק ובירר את הדברים הללו, אלא הוא סומך על בד"ץ העדה החרדית.
בדקות אלו חבר שלי בכולל התקשר לרב מחפוד בכבודו ובעצמו, וכה היתה השיחה:
שלום הרב, בעניין עופות הפטם, שמעתי שיש אומרים שיש בעיה לאכול את זה, בגלל שזה מוכלא עם עופות שאין עליהם מסורת וכו'.
והשיב: זה שטויות, אין שום בעיה.
ושאל: הרב בדק את זה בעצמו או מסתמך על הכשרים של אחרים?
והשיב: בדקתי את זה בעצמי, אל תאמין לשטויות של אנשים.
 
בדקות אלו חבר שלי בכולל התקשר לרב מחפוד בכבודו ובעצמו, וכה היתה השיחה:
שלום הרב, בעניין עופות הפטם, שמעתי שיש אומרים שיש בעיה לאכול את זה, בגלל שזה מוכלא עם עופות שאין עליהם מסורת וכו'.
והשיב: זה שטויות, אין שום בעיה.
ושאל: הרב בדק את זה בעצמו או מסתמך על הכשרים של אחרים?
והשיב: בדקתי את זה בעצמי, אל תאמין לשטויות של אנשים.
אם החבר שלך מתמצא בכל טענות האוסרים, כולל עניין סימני הביצים והפרטים שיש בזה (כגון מה שכמה ת"ח מעידים שהם ראו ביצים שבמראית העין לא היה ניתן להבחין כלל שיש הבדל בין הצדדים, הכמות הגדולה של ביצי כד כד שיש ועוד), הדריסה והפרטים שיש בזה, המסמכים מהמפעלים על ההכלאות שהשיגו בשנים האחרונות, המחקרים הגנטיים המקיפים האקדמאיים שנעשו לפני כשנתיים (מחקרי הגנום) על ההכלאות בעופות, הידיעות שיש על העופות מהם ייצרו את הקורניש ועל כך שהאבא והאמא של הפטם שניהם מורכבים כיום גם מקורניש וגם מעוד עופות שאין לנו ידיעה אילו עופות הם, אודה לו מאד אם הוא יוכל להתקשר שוב לרב מחפוד, לדבר איתו על כך ביתר אריכות ולשמוע ממנו באופן מפורט על כל הפרטים הידועים כיום, ולהבין מדוע הוא חושב שאין בהם ממש עד כדי כך שהוא קורה לזה שטויות. תבקש מחברך בבקשה להקליט את השיחה, לא לצורך פרסומה ברבים כמובן, אלא כדי שיהיה אפשר אחר כך לשחזר טוב את מה שהוא אמר ולבחון את הדברים כפי שצריך. לעניות דעתי שיחה כזו, אם היא תצליח, יכולה לשפוך אור על הסיבה שהכשרויות, או לפחות הכשרות של הרב מחפוד, ממשיכה לתת הכשר על העופות ואף לטעון שהם כשרים למהדרין, דהיינו שזהו מאכל ללא חששות כמתבקש ברמת כשרות מהדרין, מה שלנו ברור ללא ספק שאין זה כך.
 
נערך לאחרונה:
בדקות אלו חבר שלי בכולל התקשר לרב מחפוד בכבודו ובעצמו, וכה היתה השיחה:
שלום הרב, בעניין עופות הפטם, שמעתי שיש אומרים שיש בעיה לאכול את זה, בגלל שזה מוכלא עם עופות שאין עליהם מסורת וכו'.
והשיב: זה שטויות, אין שום בעיה.
ושאל: הרב בדק את זה בעצמו או מסתמך על הכשרים של אחרים?
והשיב: בדקתי את זה בעצמי, אל תאמין לשטויות של אנשים.
אם היה אומר שיש להתיר משום ספק ספיקא או איזה סברא אחרת היה אפשר להאמין, אבל כשהוא אומר שהבעיה לא מתחילה זה אומר שאו שחבר שלך משקר או שהרב מחפוד....
 
בדקות אלו חבר שלי בכולל התקשר לרב מחפוד בכבודו ובעצמו, וכה היתה השיחה:
שלום הרב, בעניין עופות הפטם, שמעתי שיש אומרים שיש בעיה לאכול את זה, בגלל שזה מוכלא עם עופות שאין עליהם מסורת וכו'.
והשיב: זה שטויות, אין שום בעיה.
ושאל: הרב בדק את זה בעצמו או מסתמך על הכשרים של אחרים?
והשיב: בדקתי את זה בעצמי, אל תאמין לשטויות של אנשים.
אדרבה שישאל אותו על מה אפשר לסמוך להתיר, כאשר החברות אשר משווקות את הפטם מעידים שאינם יודעים מי הם כל התרנגולים המוכלאים בפטם, וכאשר הרב משה זורגר מביא עדות שתרנגולים אלו אוכלים מחיים, וכן הרב משה שאול קליין מעיד שיש בביציהם כד וכד, אם בחודשיים הללו הוא בירר את הדין נשמח לשמוע על מה הוא סומך.
 
אדרבה שישאל אותו על מה אפשר לסמוך להתיר, כאשר החברות אשר משווקות את הפטם מעידים שאינם יודעים מי הם כל התרנגולים המוכלאים בפטם,
מה זאת אומרת, זה שטות גדול לומר שכל כלל ישראל וכל הצדיקים אכלו דבר שמעורב בו עופות טמאים, וודאי שמעורב בו רק עופות טהורים, הם אינם יודעים כי הן גויים טמאים וטפשים, אבל אנחנו יודעים שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים, ויש לנו מסורת של שבעים שנה על הפטם.
וכן הרב משה שאול קליין מעיד שיש בביציהם כד וכד, אם בחודשיים הללו הוא בירר את הדין נשמח לשמוע על מה הוא סומך.
איזה שטויות, הרי גם בביצי יונים יש הרבה כד כד, אלא מאי שאם מסתכלים במיקרוסקופ רואים הבדל כחוט השערה הרי זה כשר לכתחילה אפילו למהדרין ביותר בלי שום פקפוק כלל וכלל, כמבואר בפרמ"ג ועוד אחרונים בלי שום חולק כלל וכלל, וכד וכד אמיתי זה רק בעוף הבראקל שהשוחט ברקוביץ שמע משוחט זקן שעוף הבראקל הוא עוף טמא.
שומו שמים כמה עקום אפשר להיות, להתיר את הבראקל שביציו כד כד ממש, ושהשוחט ברקוביץ נדמה לו ששמע משוחט זקן שזה עוף טמא, ולאסור את הפטם והקורניש שכל הצדיקים אכלו, ולומר שהקורניש אין לו מסורת דור אחר דור מימות משה רבינו בזמן בעיר התורה והחסידות אנגליה אכלו את ביציו כבר לפני שמונים שנה.
 
אדרבה שישאל אותו על מה אפשר לסמוך להתיר, כאשר החברות אשר משווקות את הפטם מעידים שאינם יודעים מי הם כל התרנגולים המוכלאים בפטם, וכאשר הרב משה זורגר מביא עדות שתרנגולים אלו אוכלים מחיים, וכן הרב משה שאול קליין מעיד שיש בביציהם כד וכד, אם בחודשיים הללו הוא בירר את הדין נשמח לשמוע על מה הוא סומך.
את זה כבר אתה תעשה, אתה אמור להיות בקיא יותר בנושא, כי אם הרב מחפוד יענה לי דבר אחד, תענה לי כך ואם כך אז אחרת וכו'. לכן אם רוצים שיהיה תועלת צריך שאתה תתקשר ותדון איתו ותקליט ותעלה לכאן את ההקלטה, וכל העם ישמעו ויראו עם מי הצדק.
 
הבוקר התקשרתי לרב מחפוד, ואמרתי לו ששמעתי שהוא בדק את הענין של העופות ואמר שהם מותרים, ושאלתי אותו אם זה נכון, אז הוא השיב לי שכן.
אז שאלתי אותו שמאחר שיש עדויות על אכילה מחיים, על מה אפשר לסמוך להתיר.
אז הוא השיב לי שזה לא דריסה, אלא דריסה זה הנחת האוכל על הרצפה, ונתינת הרגל על האוכל בשעה שאוכל.
אמרתי לו שאכן זו היא דריסה לדעת רש"י והרמב"ם, אך לדעת רוב הראשונים אכילה מחיים חשיבא דריסה.
והשיב לי שאתקשר לרב טהרני.

מי שרוצה לשמוע את ההקלטה שיפנה אלי.
כמו כן כל אחד יכול להתקשר אל הרב מחפוד (0504119000) ולשאול בעצמו
 
מה זאת אומרת, זה שטות גדול לומר שכל כלל ישראל וכל הצדיקים אכלו דבר שמעורב בו עופות טמאים, וודאי שמעורב בו רק עופות טהורים, הם אינם יודעים כי הן גויים טמאים וטפשים, אבל אנחנו יודעים שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים, ויש לנו מסורת של שבעים שנה על הפטם.
כתב בשו"ת הרא"ש (כלל כ סי' כ) 'מצינו בחכמי התלמוד שהיו אוכלין עוף והיו סבורין שהוא טהור, כי מצאו לו סימני טהרה, ואחר כך אסרוהו'.

וכתב בתרומת הדשן (סי' מג) וזה לשונו, 'אפילו על דורות חכמי התלמוד איתא בתוספות התם (חולין ה:) ומייתי מבראשית רבה דרבי ירמיה שדר לרבי זירא כלכלה דפרי, וקאמר התם דבין דין ובין דין איתאכל פרי בטבלייהו, ומהך עובדא קאמר במסכת שקלים (ירושלמי יג:) דאמר רבי זירא אם הראשונים כבני אנשים, אנו כבני חמורים, ולא כחמורו דרבי פנחס בן יאיר. עד כאן. אלמא דאפילו בימי רבי זירא אירע תקלה לצדיקים, כל שכן אנו בדורותינו יתמי דיתמי'.

ואף אנן נעני אבתריה דהתרומת הדשן דכל שכן וכל שכן בדורותינו אנו.
 
חזור
חלק עליון