• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ברכת שהכל קודם ההנקה

נראה משום היסח, כמו בבית הכסא שלדעת השו"ע בית הכסא הוי היסח דעת, אבל אנו אומרים סב"ל נגד מרן .
אבל אני זוכר שראיתי מזמן לפני הרבה שנים שהילקוט יוסף בקיצור שולחן ערוך כתב כדעת מרן שהוי היסח דעת ויחזור לברך כל פעם, אבל אז חזר בו.
 
נראה משום היסח, כמו בבית הכסא שלדעת השו"ע בית הכסא הוי היסח דעת, אבל אנו אומרים סב"ל נגד מרן .
אבל אני זוכר שראיתי מזמן לפני הרבה שנים שהילקוט יוסף בקיצור שולחן ערוך כתב כדעת מרן שהוי היסח דעת ויחזור לברך כל פעם, אבל אז חזר בו.
איזה היסח?
אשה יושבת בביתה, וצריכה להניק, ואומרים לה לברך שהכל לפני ההנקה. למה? לפטור את התינוק?!
 
נראה משום היסח, כמו בבית הכסא שלדעת השו"ע בית הכסא הוי היסח דעת, אבל אנו אומרים סב"ל נגד מרן .
אבל אני זוכר שראיתי מזמן לפני הרבה שנים שהילקוט יוסף בקיצור שולחן ערוך כתב כדעת מרן שהוי היסח דעת ויחזור לברך כל פעם, אבל אז חזר בו.
לגבי בית הכסא הדברים ידועים, שבתחילה סבר לברך כיון שא"א לאכול שם, ואח"כ שנתגלה הרמב"ן לא חוזרים לברך.
(וראה כאן וכאן)
 
איזה היסח?
אשה יושבת בביתה, וצריכה להניק, ואומרים לה לברך שהכל לפני ההנקה. למה? לפטור את התינוק?!
ה"ה גם על בית הכסא, אדם יושב בביתו, וצריך לעשות צרכיו, ויש בזה היסח דעת..
ואמרתי אולי כי גם זה במהדורה ישנה, ובדין זה יש חילוק לברכת שהכל לשאר ברכות..
אבל אהכ"נ אמרתי מסברא רק.
ענין לקדש את התינוק, שישמע ברכה לפני שאוכל.
וישנן שאינן חייבות בברכה, ומקדימות לומר ברוך אתה "השם" "אלוקינו" וכו' לפני שמכניסות מאכל לפי התינוק, והענין כנ"ל.
נשמע מה שכבודו אומר רק למה דווקא ברכת שהכל? והאם יש מקור לכך.
 
איני יודע כוונת מרן שליט"א אך יש לדון שבדרך כלל מיד כשמתחילים להניק מרגישים צמא, ולא ראוי לברך ככה על המים ששותה תוך כדי. (ומצד נגיעה במקומות המכוסים היקלו בזה הפוסקים כיון שדרכה לגלותם בשעה שמניקה ואינם מצריכים נטילה)
ולפני זה לא צמאים ואי אפשר לברך על המים.
ואם כן כיצד תברך על המים ששותה בשעת הנקה?
 
איני יודע כוונת מרן שליט"א אך יש לדון שבדרך כלל מיד כשמתחילים להניק מרגישים צמא, ולא ראוי לברך ככה על המים ששותה תוך כדי. (ומצד נגיעה במקומות המכוסים היקלו בזה הפוסקים כיון שדרכה לגלותם בשעה שמניקה ואינם מצריכים נטילה)
ולפני זה לא צמאים ואי אפשר לברך על המים.
ואם כן כיצד תברך על המים ששותה בשעת הנקה?
למה לא תברך אם היא מכוסה?
וגם אם היא לא מכוסה לכאורה אין בעיה שתברך כמו שפסק בילקוט יוסף אוצר דינים שבין נשים אין דין טפח באישה ערווה וזה רק בין איש לאישה.
 
חזור
חלק עליון