• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

אכל עוגה ורוצה לשתות או לאכול דברים שנפטרים בפת

שורה תחתונה לא עושים כן


אז מה כל הדיון

ראית פוסק שכותב לברך עם כוונה כזו?

אז אתה שואל למה בעוגה זה כן טוב
ראה בהליכות ברכות שם
לא מצאת מקומות שמכוונים להדיא שלא לפטור ? כדי לצאת ממחלקות הפוסקים וכדומה?
 
מצאתי ברוור
כאן זה לא יוציא מהמחלוקת כמו שכת בברכה נאמנה
אך יש הבדל כאמור
אתה רואה שמהני ככולנה לא לפטור את העוגה ולא שתי
מוכח ששיששש חילוק
מחילה אבל לא הבנתי מה כבודו רצה להוכיח משם?
אדרבה הוא כותב שעיקר מה שפוטר המשקים הוא מצד ברכת המוציא ולא מצד הקביעות שבו.
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_בירורי ברכות - מאסף תורני ישיבת מיר_82_83.pdf
    3.6 MB · צפיות: 1
ראה הערה נו וגם הה כאן לא מהני לכוון על כל פנים לחלק מהדעות
עיין ביביע אומר ח"ח סימן כ"ו שפסק שהאוכל פרי כגון תפוח והפרי השני שנוי במחלוקת כגון בבנה, שיכוין בברכת התפוח של לפטור את הבננה ואז יברך על הבננה..
ועיין עוד ביביע אומר ח"ה סימן י"ז אות ד'.
 
נערך לאחרונה:
ראית פוסק שכותב לברך עם כוונה כזו?
בספר נר ציון (ר' נתן בן סניור) דן לגבי סופגניות בתוך הסעודה וז"ל שיאכל מעט מזונות קודם הסעודה ויברך או יכוון לפוטרם בהמוציא או יכוון שלא לפוטרם בהמוציא, או יברך על דבר אחר שהכל תוך הסעודה ויפטרם וככל הנ"ל. וכן הורה מו"ר הגרב"צ זללה"ה.
 
בספר נר ציון (ר' נתן בן סניור) דן לגבי סופגניות בתוך הסעודה וז"ל שיאכל מעט מזונות קודם הסעודה ויברך או יכוון לפוטרם בהמוציא או יכוון שלא לפוטרם בהמוציא, או יברך על דבר אחר שהכל תוך הסעודה ויפטרם וככל הנ"ל. וכן הורה מו"ר הגרב"צ זללה"ה.
ראית לגבי שתיה ? אף אחד לא כותב כך ואין לדמות דברים אחרים כמו מרור וכו'

ב.
עיין ביביע אומר ח"ח סימן כ"ו שפסק שהאוכל פרי כגון תפוח והפרי השני שנוי במחלוקת כגון בבנה, שיכוין בברכת התפוח של לפטור את הבננה ואז יברך על הבננה..
ועיין עוד ביביע אומר ח"ה סימן י"ז אות ד'.
בכל המקרים שהובאו בפוסקים אפשר כוונה נגדית דוקא שהדברים מופרדים כמו כוס יין הבדלה ואחת בסעודה וכו' או אורז מעורב עם טונה ואני לא יודע מה עיקר בשבילי כגון שהם בערך חצי חצי ושניהם שוים בעיני אז אני יכול להפריד ולברך

משמע שללא הפרדה איני יכול לברך

ולכן כאן שיש כלל אין אכילה בלא שתיה לאותם ראשונים כוונה לא תועיל
וכמו שכ' בברכה נאמנה שרשור 117 כנ''ל
וברוך שכיונתי


ג. ראה בהליכות עולם סי' קעד הערה קצא למה למה לא נאמר שיכון בהמוציא לא לפטור המשקים מה שתרץ.
 
שורה תחתונה אף אחד מהפוסקים לא כתב כך לא לפטור משקה בהמוציא
כדי לצאת מהספק
מקסימום אם נזכר לאחר נטילה שלא ברך שהכל יכול לברך עכשיו כמו שכ' בברכה נאמנה ועוד

ומזה מוכח גם שזה לא יוציא מספק
כי לא תמיד מועילה כוונה נגדית
 
אני חוזר לדון איתך

כמדומה שכבודו לא מונח בסוגיא מן הסתם עוסק גם בדברים אחרים.. אין לו תורת פת לסוברים שברכתו מזונות ולכן לשיטתם אפי' קביעות סעודה אין, אבל לדעת החולקים הוא לחם ממש.
אסביר את הדברים שוב, אולי הבנת שבדברי יש כמה טענות, ולכן אתה טוען, אבל כל דברי הם טענה אחת, והיא שכיון שלהלכה ס"ל למרן השו"ע כשיטת רבינו שמשון לגמרי ולא כר"ת, וכמו שפסק בהלכות חלה, ואינו מטעם סב"ל (שאינו קשור להלכות חלה). א"כ סבירא לן שאין להם תורת פת, וגם בקביעו"ס אין מברך המוציא ברהמ"ז. [ומה שמרן כתב מרן שיר"ש וכו', הוא חומרא בעלמא, וכמש"כ מרן זיע"א. וכן מבואר בפמ"ג שאין "ספק", אלא ההלכה כרבינו שמשון לגמרי].

ובזה מיושב מה שכתבת:
אם המנהג לברך אחרי המטוגן משמע המנהג דלא חיישינן לחולקים א"כ מדוע כ' מרן שירא שמים יברך על לחם אחר תחילה
שבאמת כיון שהמנהג לברך לא חישי' לחולקים, וגם מרן לא חושש אליהם, וכתב זאת רק כחומרא בעלמא.
אם כבודו יכול לצטט כי לא זכור לי
בעמ' רצה הביא כן ממהר"א ישראל בשו"ת קול אליהו בקונ' מחנה ישראל (סי' נח), ובעמ' רצט הביא כן משו"ת אמרי יושר ח"ב (ס"ס קיג), ובעמ' ש הביא כן משו"ת ישיב משה ח"ב (סי' קכד) שכן מעשים בכל יום. וכל היד המרבה לבדוק תמצא עוד כהנה וכהנה שכתבו כן.
 
מתוך בהלכה ובאגדה
האוכל עוגת טורט, כושית, שיש וכיוצא בהן, שרובן סוכר, ביצים, שמן, ומעט קמח, מברך "מזונות" בסעודה, שכיון שאין רוב קמח, אינה בכלל ספק פת. (שו"ת אגרות משה ח"ג סימן לג. וכן פסק ידיד נפשי הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, רב העיר נשר, בשו"ת אבי בעזרי סימן יח)


ב. גם לחוששים ומקדימים לברך שהכל קודם העוגה אין צריך להקדים אם אוכל פחות מכזית כי פסק יבי''א שאז אין פוטר המוציא שאר מאכלים וה''ה כאן
 
נערך לאחרונה:
האוכל עוגת טורט, כושית, שיש וכיוצא בהן, שרובן סוכר, ביצים, שמן, ומעט קמח, מברך "מזונות" בסעודה, שכיון שאין רוב קמח, אינה בכלל ספק פת. (שו"ת אגרות משה ח"ג סימן לג. וכן פסק ידיד נפשי הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, רב העיר נשר, בשו"ת אבי בעזרי סימן יח)
מעניין
 
האוכל עוגת טורט, כושית, שיש וכיוצא בהן, שרובן סוכר, ביצים, שמן, ומעט קמח, מברך "מזונות" בסעודה, שכיון שאין רוב קמח, אינה בכלל ספק פת. (שו"ת אגרות משה ח"ג סימן לג. וכן פסק ידיד נפשי הגאון רבי יצחק לוי שליט"א, רב העיר נשר, בשו"ת אבי בעזרי סימן יח)
1691944964190.png
 
חזור
חלק עליון