איזה היסח?נראה משום היסח, כמו בבית הכסא שלדעת השו"ע בית הכסא הוי היסח דעת, אבל אנו אומרים סב"ל נגד מרן .
אבל אני זוכר שראיתי מזמן לפני הרבה שנים שהילקוט יוסף בקיצור שולחן ערוך כתב כדעת מרן שהוי היסח דעת ויחזור לברך כל פעם, אבל אז חזר בו.
לגבי בית הכסא הדברים ידועים, שבתחילה סבר לברך כיון שא"א לאכול שם, ואח"כ שנתגלה הרמב"ן לא חוזרים לברך.נראה משום היסח, כמו בבית הכסא שלדעת השו"ע בית הכסא הוי היסח דעת, אבל אנו אומרים סב"ל נגד מרן .
אבל אני זוכר שראיתי מזמן לפני הרבה שנים שהילקוט יוסף בקיצור שולחן ערוך כתב כדעת מרן שהוי היסח דעת ויחזור לברך כל פעם, אבל אז חזר בו.
ה"ה גם על בית הכסא, אדם יושב בביתו, וצריך לעשות צרכיו, ויש בזה היסח דעת..איזה היסח?
אשה יושבת בביתה, וצריכה להניק, ואומרים לה לברך שהכל לפני ההנקה. למה? לפטור את התינוק?!
נשמע מה שכבודו אומר רק למה דווקא ברכת שהכל? והאם יש מקור לכך.ענין לקדש את התינוק, שישמע ברכה לפני שאוכל.
וישנן שאינן חייבות בברכה, ומקדימות לומר ברוך אתה "השם" "אלוקינו" וכו' לפני שמכניסות מאכל לפי התינוק, והענין כנ"ל.
רבי אריה לוין ז"ל, מספר במכתב על בנו הקט שנפטר בעודו תינוק ל"ע, שהיה מברך קודם שינק.שמעתי מהגרי''ח סופר שליט''א שאחד מהגדולים (כמדומני החוזה מלובלין, או רבי צדוק הכהן מלובלין) היה מברך על חלב שהיה יונק מאמו
אז לפי"ז זה לא עניין הלכתי.
המדקדק הישר בלשון הילקוט יוסף יראה שכוונתה למנהג זה בברכה ולא במאכל או בשתיה. ומחוורתא כדשנינן.אז לפי"ז זה לא עניין הלכתי.
למה לא תברך אם היא מכוסה?איני יודע כוונת מרן שליט"א אך יש לדון שבדרך כלל מיד כשמתחילים להניק מרגישים צמא, ולא ראוי לברך ככה על המים ששותה תוך כדי. (ומצד נגיעה במקומות המכוסים היקלו בזה הפוסקים כיון שדרכה לגלותם בשעה שמניקה ואינם מצריכים נטילה)
ולפני זה לא צמאים ואי אפשר לברך על המים.
ואם כן כיצד תברך על המים ששותה בשעת הנקה?
אולי יש לחלק בין אותה אשה לאשה אחרתוגם אם היא לא מכוסה לכאורה אין בעיה שתברך כמו שפסק בילקוט יוסף אוצר דינים שבין נשים אין דין טפח באישה ערווה וזה רק בין איש לאישה.