• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

סיום מסכת על רי"ף במסכת שלמה

הראה לי היום ידיד תשובה שכתב אחד הרבנים, להתיר סיום מסכת בערב פסח, על רי"ף במסכת שלמה. היה נראה לי הדבר תמוה, ואשמח לחו"ד חכמי בית המדרש.

וזה לשון התשובה:

כתב בספר יומא טבא לרבנן להרה''ג ר' משה דינין שליט''א וז''ל : {דף לז ס''ק יז}

בספר אבן משה ח"א דף ט"ז מדפי הספר נשאל אם איש אחד שאין לו פנאי ללמוד רק ג' או ד' שעות ביום וקבע לו בשעות הפנויות ללמוד במסכתות הרי"ף עם רשיי דזה קל לו ללמוד יותר מלימוד גמרא ובחורף מכוון לסיים איזה מסכת ברי"ף ערב פסח כדי לפטור נפשיה מתענית בכורים ע"כ בשאלתו אם יש בכח סיום מסכת ברי"ף ג"כ לדחות את התענית משום דלא סיים המסכת כסדר שסדר רב אשי א"כ אפשר דלא חשיב כסיום מסכת אלא כסתם לימוד שאינו דוחה את התענית ולכאורה אפשר לומר כסיום מסכת ברי"ף אע"פ דקלה קדושתה מספר מ"מ תענית בנורים דלאו כו"ע סברי תענית אפשר לבאר דהנה הש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז הביא דברי המהר"מ מינץ וז"ל דכשבאין לסוף המסכת ישייר בה מעט עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה ומשמע מדבריו דקודם שגמרה אין ראוי לעשות בה סעודת מצוה ומוכח רבעי שתהא מסכת שלימה אבל במסכת הרי"ף דהוא קיצר ע"פ דעתו וחסרה מתוכנן ומהווייתן דנסדר ע"י רב אשי א"כ לא נתקיים סיום מסכת הזה ודומה למשמר מעט מהמסכת דאין ראוי לעשות סיום על זה ומ"מ ממשיך דבזמנינו סיום מסכת מהרי"ף דינה כסיום מסכת דהנה המחבר יו"ד סי' ע"ר סעיף ב' כתב וז"ל האידנא מצוה לכתוב ס"ת ומשנה וגמרא ופירושיהן ומשמע מהש"ך והט"ז שם משום דעיקר כתיבת ס"ת היא משום לימוד ומשוייה בזמנינו דמותר לכתוב מקיימים בזה מצות כתיבה כדי ללמוד.

והנה כתב השייך יו"ד סי' רמ"ו בס"ק ה' דעיקר לימוד התורה הוא ברי"ף ובמרדכי והרא"ש דהמה ספרי הפוסקים דוה שורש ועיקר לחורתינו הקדושה ואינם יוצאים כלל בלימוד בד"ת לחוד א"כ נראה בזה דסדר מסכתות הרי"ף דינם כמסכת דראוי לשמוח בה ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה לכל מילי ודוחה גם את התענית בכורים כמו בסיום סתם מסכתא דעיקר לימוד הוא ברי"ף ע"כ תוכן דבריו אלא דלכאורה יש לעיין כיון דהאידנא לא פסקינן להלכתא מספרי הרי"ף אלא מספרי השו"ע ונו"כ אם כן אפשר דהרר דינא דהוי מסכת חסרה ושוב לא יחשב סעודת מצוה אלא די"ל דכיון דאפשר לפסוק הלכה מספרי הרי"ף תשיב סעודת מצוה וצ"ע וכמסקנתו מצינו כבר בשו"ת נשאל דוד או"ח סי' כ"ב דנשאל שם דסיים ספר אחד של הרי"ף בחודש תמוז אם מותר לשייר מעט ולסיים לאחר ר"ח אב כדי שיהא נעשה לו כהיתר לאכול בשר ולשתות יין בסעודת סיום בשבוע שחל בו ת"ב ועיי"ש תשובתו דהאריך אם מותר לשייר מעט או לא עיי"ש ומ"מ משמע דפשיטא לי' דסיום הרי"ף חשיב סעודת סיום.
 
סיום על ספרים, נקרא סיום.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתָּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת פלונית כֵּן תַּעְזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה וכו'.
 
סיום על ספרים, נקרא סיום.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתָּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת פלונית כֵּן תַּעְזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה וכו'.
כל ספר מספיק לתענית בכורות וט' הימים?
 
סיום על ספרים, נקרא סיום.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתָּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת פלונית כֵּן תַּעְזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה וכו'.
מי תיקן את הנוסח הזה?
 
חזור
חלק עליון