• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

שאלה על פסק מרן שליטא ועל פסק הרה"ג נקי

באמת מתעוררת השאלה אם צריך לברך הגומל על נסיעה מחוץ לעיר,משמע בבירור שמדובר בעניין מסוכן (ולצערנו בדר"כ יש יותר הרוגי תאונות דרכים אפילו יותר מאשר נהרגים בפעולות איבה(למעט השנה בעווה"ר..)) ויש לחקור האם מותר לסוע מחוץ לעיר ללא צורך !
ולענ"ד אין ראיה מזה שחזל תקנו על כך ברכת הגומל ולא היו מתקנים על איסור, כי מדובר באופן שלאדם יש צורך ואז ודאי צריך לצאת לדרך. כמו שיולדת מברכת הגומל,וכי בגל שלידה זה דבר מסוכן נגיד לאישה לא ללדת?או סוחר שמסחרו בים נגיד לו לא להפליג בים? אלא אם יש צורך,על זה תקנו להודות

ועדיין גם קשה לשיטתכם, גם אם סכנה אינה בנמצא אך היא שכיחה - למה להכנס לזה??
ואם תגיד שזה לצורך ברכה,אז רק השבת קראנו "וחי בהם"
ועוד שאפשר בפשטות שיכוון לצאת על ידי אחר,ברוב בתי הכנסת הספרדים אפשר למצוא בשבת מישהו שצריך לברך הגומל
מחילה אך אתה טועה לענ״ד.
חז״ל תקנו לברך הגומל על היוצא למקום ששכיח בו סכנה, לא למקום שיש בו סכנה.
ולכן הגם שיוצא למקום הזה לצורך ״ברכת הגומל״, לא עשה שום איסור.
 
ובכ״ז יש הבדל מהותי בין ״המכניס עצמו למקום סכנה״ שפותח הנושא רוצה לדמותו אליו. שהתם מדובר בסכנה ממשית (עובר ליד קיר נטוי וכד׳)
אני מבין שיש חילוק בין מקום ששכיח למקום שהוא ממש סכנה ממשית,אבל למה להכנס לספק סכנה אפילו בשביל הידור קל?
הרי בשבת על ספק רחוק של פיקוח נפש מחללים שבת,ברכת הגומל תהיה חשובה יותר?
 
אולי בכלל לא אמר שיצא מחוץ לעיר בתור הוראה, אלא ודאי שיזדמן לו לצאת מהעיר יזכור לברך על זה ולפטור את זה?
זהו, אני גם בהתחלתי רציתי להגיד כך אבל לא נראה מהדברים, מצרף צילום, בעמודה השמאלית למעלה
 

קבצים מצורפים

  • השיעור-השבועי-אחרי-מות-תשפד-442.pdf
    384.9 KB · צפיות: 4
ובכ״ז יש הבדל מהותי בין ״המכניס עצמו למקום סכנה״ שפותח הנושא רוצה לדמותו אליו. שהתם מדובר בסכנה ממשית (עובר ליד קיר נטוי וכד׳)
בודאי שזה באחוזים. אבל יש מה שתקנו חז"ל ותו לא.
אגב, פעם היינו באיזה מקום שכמה בני דודינו הישמעלים ימ"ש רדפו אחרינו עם אבנים גדולות, והיה ממש מקום סכנה בודאי הגמור, ושאלתי למרן שליט"א אם לברך הגומל, ואמר שלא.
 
אני מבין שיש חילוק בין מקום ששכיח למקום שהוא ממש סכנה ממשית,אבל למה להכנס לספק סכנה אפילו בשביל הידור קל?
הרי בשבת על ספק רחוק של פיקוח נפש מחללים שבת,ברכת הגומל תהיה חשובה יותר?
אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.
לעומת זאת לחדש איסור יציאה למקום שמוחזק בו סכנה, אין לומר, דלא על זה דיברו חז״ל.
ואין עניין להכניס כאן פיקו״נ בשבת, דהתם אפילו על ספק פיקו״נ מחללים שבת. ואין לדמות אהדדי.
ואף התם, מדובר שהסכנה נמצאת ומוחשית, משא״כ בדרכים.
אני חוזר בתשובה
גם אני חוזר בתשובה ב״ה. (אם כי אני כבר 11 שנים בתשובה, וזכיתי להסתופף בצילו של הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט״א בישיבתו לקבל שכל ודעת תורה ישרה)
 
אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.
לעומת זאת לחדש איסור יציאה למקום שמוחזק בו סכנה, אין לומר, דלא על זה דיברו חז״ל.
ואין עניין להכניס כאן פיקו״נ בשבת, דהתם אפילו על ספק פיקו״נ מחללים שבת. ואין לדמות אהדדי.
ואף התם, מדובר שהסכנה נמצאת ומוחשית, משא״כ בדרכים.
כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.
למרות שבאחוזים תאונות דרכים ע"י רכבים שכיח ביותר לצערינו הרב. אמנם משא"כ בטיסות הם מברכים. [אגב, מתי פעם אחרונה שמעתם על מטוס שנפל??, וגם שיש כיסי אויר בטיסות במטוסים גדולים שיש שם 300 ו400 איש, שהדיילים והדיילות מסתובבים בשביל שכולם יחגרו חגורות (ואני עושה את עצמי יושן...רק חבל שיש את המנורה הזאת מעלי שרואים שלא חגרתי), ואף אחד לא מפחד, כי בדר"כ לא מצוי תקלות].
 
כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.
למרות שבאחוזים תאונות דרכים ע"י רכבים שכיח ביותר לצערינו הרב. אמנם משא"כ בטיסות הם מברכים. [אגב, מתי פעם אחרונה שמעתם על מטוס שנפל??, וגם שיש כיסי אויר בטיסות במטוסים גדולים שיש שם 300 ו400 איש, שהדיילים והדיילות מסתובבים בשביל שכולם יחגרו חגורות (ואני עושה את עצמי יושן...רק חבל שיש את המנורה הזאת מעלי שרואים שלא חגרתי), ואף אחד לא מפחד, כי בדר"כ לא מצוי תקלות].
זה באמת שאלה!
 
אני מבין מה קשה לך, אך אתה צריך להבין דבר מהותי - חז״ל הזהירו שלא להכניס אדם את עצמו לסכנה, במקום שיש סכנה ממשית. כמו קיר נטוי וכיו״ב.
לעומת זאת לחדש איסור יציאה למקום שמוחזק בו סכנה, אין לומר, דלא על זה דיברו חז״ל.
ואין עניין להכניס כאן פיקו״נ בשבת, דהתם אפילו על ספק פיקו״נ מחללים שבת. ואין לדמות אהדדי.
ואף התם, מדובר שהסכנה נמצאת ומוחשית, משא״כ בדרכים.

גם אני חוזר בתשובה ב״ה. (אם כי אני כבר 11 שנים בתשובה, וזכיתי להסתופף בצילו של הגאון הגדול רבי ראובן אלבז שליט״א בישיבתו לקבל שכל ודעת תורה ישרה)
לא הבנתי למה לא לדמות את החשש הרחוק בחילול שבת שלמרות שהוא חשש רחוק,חוששים לו - אשמח להסבר של הרב!
אשריך שזכית! לצערי לא זכיתי לדבר דומה..
ובכל מקרה,גם אם חזל דיברו על איסור כניסה לסכנה מידיית,ולא על סכנה שהיא רק בדרגת שכיח, עצם הרעיון להסתכן קצת כדי לברך על הצלה לענ"ד זה קצת קצת קשה (ולכן אני מנסה להבין מה מרן הבין שאני לא מצליח להבין)
 
כידוע שבני אשכנז מברכים הגומל רק על טיסות ולא על נסיעה מעיר לעיר.
למרות שבאחוזים תאונות דרכים ע"י רכבים שכיח ביותר לצערינו הרב. אמנם משא"כ בטיסות הם מברכים. [אגב, מתי פעם אחרונה שמעתם על מטוס שנפל??, וגם שיש כיסי אויר בטיסות במטוסים גדולים שיש שם 300 ו400 איש, שהדיילים והדיילות מסתובבים בשביל שכולם יחגרו חגורות (ואני עושה את עצמי יושן...רק חבל שיש את המנורה הזאת מעלי שרואים שלא חגרתי), ואף אחד לא מפחד, כי בדר"כ לא מצוי תקלות].
זה באמת שאלה!
באמת דעת הג"ר יהודה עדס שליט"א
דאין לברך הגומל לאחר טיסה.
 
לא הבנתי למה לא לדמות את החשש הרחוק בחילול שבת שלמרות שהוא חשש רחוק,חוששים לו -
מה פתאום. בשבת לא חוששים ״חשש רחוק״ סתם. רק כשיש דברים המעידים על סכנה. (כמו חולה סכרת וכיו״ב, שגם כשהוא מרגיש בריא, מותר להרכיב את המזרק וכו׳, כי לא רוצים שיבוא לידי סכנה)
לעומת זאת, אין שום איסור לצאת מחוץ לעיר. ורק בהולך תחת קיר נטוי וכו׳, אמרו חז״ל שהוא מכניס עצמו במקום סכנה.
עצם הרעיון להסתכן קצת כדי לברך על הצלה לענ"ד זה קצת קצת קשה
אני מבין את הקושי שלך, אך אין כאן שום קושי.
אדרבה לפי מנהג האשכנזים שלא מברכים על יציאה מחוץ לעיר (כמו שכתבו כאן), אך מכיוון שאנן הספרדים הולכים על פי הוראות מרן השו״ע אנחנו מברכים בכ״ז, תדע שזה לא סכנה כמו שהייתה בזמן חז״ל.
 
חזור
חלק עליון