יוסף חיים כהן
Member
בנוסף לאחר ששלחתי לו את המכתב המצורף לעיל, הייתי אצל הרב אברהם כהן מהעדה החרדית הספרדית, והצגתי בפניו השגה על היתרו של הרב אמיתי, והוא ביקש ממני לשלוח לרב אמיתי השגה זו, ושלחתי אל הרב אמיתי הודעה נוספת בנוסח הזה:
כבוד הרב אמתי בן דוד שליט"א
הייתי השבוע אצל הרב אברהם כהן שליט"א, מהעדה החרדית הספרדית, והעלתי בפניו כמה דברים בענין העופות, והוא הפנה אותי לשאול את כבודו שאלה זו:
כבודו כתב לי במכתבו האחרון בזה הלשון:
שלחו לי שתי תבניות ביצים ממדגרה ליד נתניה שאמרו עליה ששם מגדלים את דור האמהות של הפטם, ואכן בין הביצים היו כמה שהיו נראות במבט ראשון עגולות ככדור. ואז מדדתי אותן בדרך המדידה שקיבלתי מהגר"א כ"ץ שליט"א מו"צ סטמר ב"ב, בתוך כוסית קטנה, והראיתי להם שיש הבדל בין הצדדים. וטענו לי שלפי הגר"ש קלוגר צריך להיות הבדל ניכר הנראה לעין, ואמרתי להם שאני סומך על ההלק"ט, וטענו לי שדברי הלק"ט הם רק בביצה שהגיעה מלול תרנגולות ודאיות, אבל לא במגיעה מעופות המסופקים שאז צריך הבדל ניכר כדי להוציאה מהספק. ועניתי, שאם הבדל דק כשר בעוף טהור ודאי, מה ההבדל בכך שאנו מסופקים בעוף אחר, וכי משום שלנו יש חסרון ידיעה – ישתנה שיעור כשרותו?
נמצא שכבודו סומך על הסברא שהזכיר, כי מאחר שלדעת הלק"ט בהפרש כחוט השערה הניכר במדידה חשיב כד וחד, ממילא אף בעופות הבאים מגוי אכתי חשיב כד וחד ואינו סימן טומאה.
אמנם יש לכבודו סיוע מדברי עיקרי הד"ט (חיו"ד סי' ח, ב) אשר כתב כסברת כבודו.
אך נראה שדעתו היא דעת יחידאה, כנגד כמה אחרונים.
דהנה בפחד יצחק (ערך ביצים ודיניהם, השני) כתב, 'ואני ראיתי ביצי תרנגולת, לקחם מן הגוי בשוק גיסי רבי אליקים מנורצי, ומצא ביניהם שנים כדוריים ועגולים ככדור, ושאל מן הגוי מה זה דאלו הביצים משונות מן האחרות, והוא השיב כי בלולו תרנגולת אחת המיוחדת המטלת כל הביצים כן. ואף על גב דעיני ראו ולא זר השנוי המעט הנמצא כאשר כתב הלק"ט הנ"ל, שהיה מצד האחד חד מן האחר כחוט השערה, לא מלאני לבי להקל ולהתיר, דדילמא כי התיר הלק"ט הנ"ל דוקא כשנמצא הביצה כן בלול של תרנגולים של ישראל, אבל לא בנלקחת מן הגוי בשוק'.
[ואף שכבודו טוען מצד הסברא דאי חשיב כד וחד מאי שנא מהיכא אתי, אפשר לבאר טעמו של הפחד יצחק, דדרכו של הכד וחד שהוא ניכר יפה לעין, ואם כי במקום שברור לנו שבאה הביצה מלול תרנגולים של ישראל אנו אומרים שנשתנית מעט מדרכה, כפי שמצויים פעמים ביצים שצורתן מעוותת מעט וכדומה, וכמו כן זו נשתנית מעט ואין הכד חד ניכר בה יפה, אבל במקום שבאה הביצה מגוי, אנו חוששים שההפרש מועט מאד מחמת טומאתה, ולא מפני שנשתנית ויצאה בצורה שונה].
גם בקופת הרוכלים (ערך ביצה, אות ג) הביא דברי הפחד יצחק, ואחר כך כתב, 'ובשנת תרמ"ב בא לפנינו ביצה אחת כנדון הרב ז"ל, שנלקחה מן השוק ואסרנו אותה, קודם שנראה לפנינו דברי הרב פחד יצחק ז"ל, ותהלות לאל שנתכוונו לכך, והאיסור יורה דרכו'.
גם בחסד לאלפים (פו אות א) כתב 'דבשל גוי אין להאמינו ולסמוך על שינוי מועט'.
וכן נראה מדברי הלחם הפנים והבית לחם יהודה והפרי מגדים. דהנה כתב הבית לחם יהודה (פו סק"א) 'אם נמצא בלול של תרנגולין ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, אין לחוש, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי. הלכות קטנות'. גם בלחם הפנים (פו סק"א) כתב בזה הלשון 'כתב הלכות קטנות שאין לחוש לביצה ששני ראשיה כדין או חדין שנמצאת בלול של תרנגולים, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי, כאשר מצאו תלמידיו'. גם הפרי מגדים (פו שפ"ד ו) כתב 'בדק בלול של תרנגולים ומצא ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, כתב הלכות קטנות דשרי, דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד'. ומלשונם מבואר דאף בלא שימדוד, הביצה מותרת, דבודאי אם ימדוד ימצא הפרש. ולכאורה קשה דההלכות קטנות לא כתב דמתחילה ידוע לנו שאם יבדוק ימצא שאחד כד ואחד חד, אלא דיבר באופן שכבר בדקו הביצה ומצאו הפרש בין הצדדים, ועל סמך זה התיר, אבל אם לא בדקו, אפשר ששני הצדדים שווים והיא ביצת עוף טמא ואסורה, שהרי עיקר דין השלחן ערוך (פו ס"א) מיירי בהכי שבאה ביצה לפנינו ואנו רואים ששני ראשיה כדין, ומטמאים אותה. [וכבר הקשו כן במחזיק ברכה (פו סק"א) ובתועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד)]. אלא צריך לומר דמשמע להו להנך רבנן, שכל מה שהתיר ההלכות קטנות היינו דוקא בלול של תרנגולים של ישראל, שידוע לנו בבירור שהם טהורים, הלכך מעיקרא פשיטא להו דאם יבדוק ימצא הפרש ביניהם. [וכן מתבאר מדברי התועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד) דבכהאי גוונא אפשר להקל בלא מדידה]. נמצא דסברי הנך רבנן כסברת המפרשים דלעיל דבביצה של גוי לא הקל ההלכות קטנות.
ומהשתא מלבד זה שעיקר דברי ההלכות קטנות שהקל במדידה אינם מוסכמים, ולדעת הגר"ש קלוגר לא שרי, הלא אף לדעת ההלכות קטנות, לפי רוב האחרונים מלבד הלק"ט, אין היתר בהפרש הניכר במדידה בביצה שבאה מגוי ולא נתברר לנו שבאה מעוף טהור.
ומהשתא כיון דבדאורייתא קיימינן, [דהא ודאי ביצה כד וכד מוכיחה שהעוף טמא ואסור מהתורה], ובדאורייתא קיימא לן דאפילו ספק שקול דינו להחמיר, שהרי ספק דאורייתא לחומרא, קל וחומר בנדון דידן שאין כאן ספק שקול, אלא רוב גדול של הפוסקים אוסרים, ועוד שיש לנו ספק ספיקא להחמיר [שמא כדברי הגר"ש קלוגר, ושמא כדברי קופת הרוכלים וסייעתו], ודאי שיש לנו לאסור.
אשמח אם יוכל כבודו לעיין בשאלה ולהשיבני דבר.
בברכת גמר חתימה טובה
יוסף חיים כהן
עד כאן נוסח השאלה, אשר נשלחה לפני כשבעה חודשים, ועד עתה לא זכיתי לקבל תשובה.
כבוד הרב אמתי בן דוד שליט"א
הייתי השבוע אצל הרב אברהם כהן שליט"א, מהעדה החרדית הספרדית, והעלתי בפניו כמה דברים בענין העופות, והוא הפנה אותי לשאול את כבודו שאלה זו:
כבודו כתב לי במכתבו האחרון בזה הלשון:
שלחו לי שתי תבניות ביצים ממדגרה ליד נתניה שאמרו עליה ששם מגדלים את דור האמהות של הפטם, ואכן בין הביצים היו כמה שהיו נראות במבט ראשון עגולות ככדור. ואז מדדתי אותן בדרך המדידה שקיבלתי מהגר"א כ"ץ שליט"א מו"צ סטמר ב"ב, בתוך כוסית קטנה, והראיתי להם שיש הבדל בין הצדדים. וטענו לי שלפי הגר"ש קלוגר צריך להיות הבדל ניכר הנראה לעין, ואמרתי להם שאני סומך על ההלק"ט, וטענו לי שדברי הלק"ט הם רק בביצה שהגיעה מלול תרנגולות ודאיות, אבל לא במגיעה מעופות המסופקים שאז צריך הבדל ניכר כדי להוציאה מהספק. ועניתי, שאם הבדל דק כשר בעוף טהור ודאי, מה ההבדל בכך שאנו מסופקים בעוף אחר, וכי משום שלנו יש חסרון ידיעה – ישתנה שיעור כשרותו?
נמצא שכבודו סומך על הסברא שהזכיר, כי מאחר שלדעת הלק"ט בהפרש כחוט השערה הניכר במדידה חשיב כד וחד, ממילא אף בעופות הבאים מגוי אכתי חשיב כד וחד ואינו סימן טומאה.
אמנם יש לכבודו סיוע מדברי עיקרי הד"ט (חיו"ד סי' ח, ב) אשר כתב כסברת כבודו.
אך נראה שדעתו היא דעת יחידאה, כנגד כמה אחרונים.
דהנה בפחד יצחק (ערך ביצים ודיניהם, השני) כתב, 'ואני ראיתי ביצי תרנגולת, לקחם מן הגוי בשוק גיסי רבי אליקים מנורצי, ומצא ביניהם שנים כדוריים ועגולים ככדור, ושאל מן הגוי מה זה דאלו הביצים משונות מן האחרות, והוא השיב כי בלולו תרנגולת אחת המיוחדת המטלת כל הביצים כן. ואף על גב דעיני ראו ולא זר השנוי המעט הנמצא כאשר כתב הלק"ט הנ"ל, שהיה מצד האחד חד מן האחר כחוט השערה, לא מלאני לבי להקל ולהתיר, דדילמא כי התיר הלק"ט הנ"ל דוקא כשנמצא הביצה כן בלול של תרנגולים של ישראל, אבל לא בנלקחת מן הגוי בשוק'.
[ואף שכבודו טוען מצד הסברא דאי חשיב כד וחד מאי שנא מהיכא אתי, אפשר לבאר טעמו של הפחד יצחק, דדרכו של הכד וחד שהוא ניכר יפה לעין, ואם כי במקום שברור לנו שבאה הביצה מלול תרנגולים של ישראל אנו אומרים שנשתנית מעט מדרכה, כפי שמצויים פעמים ביצים שצורתן מעוותת מעט וכדומה, וכמו כן זו נשתנית מעט ואין הכד חד ניכר בה יפה, אבל במקום שבאה הביצה מגוי, אנו חוששים שההפרש מועט מאד מחמת טומאתה, ולא מפני שנשתנית ויצאה בצורה שונה].
גם בקופת הרוכלים (ערך ביצה, אות ג) הביא דברי הפחד יצחק, ואחר כך כתב, 'ובשנת תרמ"ב בא לפנינו ביצה אחת כנדון הרב ז"ל, שנלקחה מן השוק ואסרנו אותה, קודם שנראה לפנינו דברי הרב פחד יצחק ז"ל, ותהלות לאל שנתכוונו לכך, והאיסור יורה דרכו'.
גם בחסד לאלפים (פו אות א) כתב 'דבשל גוי אין להאמינו ולסמוך על שינוי מועט'.
וכן נראה מדברי הלחם הפנים והבית לחם יהודה והפרי מגדים. דהנה כתב הבית לחם יהודה (פו סק"א) 'אם נמצא בלול של תרנגולין ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, אין לחוש, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי. הלכות קטנות'. גם בלחם הפנים (פו סק"א) כתב בזה הלשון 'כתב הלכות קטנות שאין לחוש לביצה ששני ראשיה כדין או חדין שנמצאת בלול של תרנגולים, שאם יבואו לידי המדידה ימצא השינוי, כאשר מצאו תלמידיו'. גם הפרי מגדים (פו שפ"ד ו) כתב 'בדק בלול של תרנגולים ומצא ביצה ששני ראשיה כדין או חדין, כתב הלכות קטנות דשרי, דאם ימדוד יראה שראשה אחד כד ואחד חד'. ומלשונם מבואר דאף בלא שימדוד, הביצה מותרת, דבודאי אם ימדוד ימצא הפרש. ולכאורה קשה דההלכות קטנות לא כתב דמתחילה ידוע לנו שאם יבדוק ימצא שאחד כד ואחד חד, אלא דיבר באופן שכבר בדקו הביצה ומצאו הפרש בין הצדדים, ועל סמך זה התיר, אבל אם לא בדקו, אפשר ששני הצדדים שווים והיא ביצת עוף טמא ואסורה, שהרי עיקר דין השלחן ערוך (פו ס"א) מיירי בהכי שבאה ביצה לפנינו ואנו רואים ששני ראשיה כדין, ומטמאים אותה. [וכבר הקשו כן במחזיק ברכה (פו סק"א) ובתועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד)]. אלא צריך לומר דמשמע להו להנך רבנן, שכל מה שהתיר ההלכות קטנות היינו דוקא בלול של תרנגולים של ישראל, שידוע לנו בבירור שהם טהורים, הלכך מעיקרא פשיטא להו דאם יבדוק ימצא הפרש ביניהם. [וכן מתבאר מדברי התועפות ראם (על היראים סי' סח, אות יד) דבכהאי גוונא אפשר להקל בלא מדידה]. נמצא דסברי הנך רבנן כסברת המפרשים דלעיל דבביצה של גוי לא הקל ההלכות קטנות.
ומהשתא מלבד זה שעיקר דברי ההלכות קטנות שהקל במדידה אינם מוסכמים, ולדעת הגר"ש קלוגר לא שרי, הלא אף לדעת ההלכות קטנות, לפי רוב האחרונים מלבד הלק"ט, אין היתר בהפרש הניכר במדידה בביצה שבאה מגוי ולא נתברר לנו שבאה מעוף טהור.
ומהשתא כיון דבדאורייתא קיימינן, [דהא ודאי ביצה כד וכד מוכיחה שהעוף טמא ואסור מהתורה], ובדאורייתא קיימא לן דאפילו ספק שקול דינו להחמיר, שהרי ספק דאורייתא לחומרא, קל וחומר בנדון דידן שאין כאן ספק שקול, אלא רוב גדול של הפוסקים אוסרים, ועוד שיש לנו ספק ספיקא להחמיר [שמא כדברי הגר"ש קלוגר, ושמא כדברי קופת הרוכלים וסייעתו], ודאי שיש לנו לאסור.
אשמח אם יוכל כבודו לעיין בשאלה ולהשיבני דבר.
בברכת גמר חתימה טובה
יוסף חיים כהן
עד כאן נוסח השאלה, אשר נשלחה לפני כשבעה חודשים, ועד עתה לא זכיתי לקבל תשובה.
