ספירת העומר בזמן הזה: מדאורייתא או מדרבנן

[נשיא מועצת רה"י]

הוא אחרון מזמן האר"י

אכן כ"ה

וכבר הערתי על כן באיזהו מקומן

רק שבילקוט יוסף כתבו בכ"ז, ולהכי צירפתי, ואכן פלא...

 

[נשיא מועצת רה"י]

בעזר השם יתברך... אעלה בכאן התכתבות עם הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א בעל תורת הקדמונים

העימוד וכו' אינו מושלם אך בכל זאת שמא יועיל לאי מי אף הכי...

בכבוד רב...

 

[אליהו חיים יוסף]

בעזר השם יתברך... אעלה בכאן התכתבות עם הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א בעל תורת הקדמונים

העימוד וכו' אינו מושלם אך בכל זאת שמא יועיל לאי מי אף הכי...

בכבוד רב...

יישר כחך.

 

[אריאל שמואל]

@נשיא מועצת רה"י הרב אליהו רחמים זייני, בספרו עץ ארז (כמדומני כרך ב או ג), כתב מאמר על מי ששכח יום אחר לספור ספירת העומר, ובעמודים הראשונים עסק בשאלה האם הספירה בזה"ז היא דאורייתא או דרבנן, ורצה לטעון שבמקורות שלפנינו הרוב סוברים דאורייתא (ראיתי את דבריו לפני כמה שנים, אך לפי זכרוני הוא מביא יותר משני גאונים)

 

[פשוט]

בעזר השם יתברך... אעלה בכאן התכתבות עם הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א בעל תורת הקדמונים

העימוד וכו' אינו מושלם אך בכל זאת שמא יועיל לאי מי אף הכי...

בכבוד רב...

עברתי על ההתכתבות, והצלחת לשכנעני שזו אכן מחלוקת שקולה.

 

[נשיא מועצת רה"י]

הרב @אריאל שמואל שליט"א ראשית יש"כ גדול על הציון לספר זה

@נשיא מועצת רה"י הרב אליהו רחמים זייני, בספרו עץ ארז (כמדומני כרך ב או ג), כתב מאמר על מי ששכח יום אחר

אחד כמובן...

לספור ספירת העומר, ובעמודים הראשונים עסק בשאלה האם הספירה בזה"ז היא דאורייתא או דרבנן, ורצה לטעון שבמקורות שלפנינו הרוב סוברים דאורייתא

אה"נ זוהי הטענה של הרב מולקנדוב שליט"א...

אכן לדידי אין התכנות מציאותית כזו... עכ"פ כפי שנראה...

וגם לו ישנה... הרי האפשרויות האחרות נראות הרבה יותר... וכפי שיעוין שם. ואכ"מ

(ראיתי את דבריו לפני כמה שנים, אך לפי זכרוני הוא מביא יותר משני גאונים)

הייתי מעוניין לראות את דבריו... אך מסתמא אינם לפני כבודו...

לו ישנם לכבודו... או לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א אשמח מאוד לו יעלום לכאן...

 

[נשיא מועצת רה"י]

עברתי על ההתכתבות, והצלחת לשכנעני שזו אכן מחלוקת שקולה.

האמת היא כי הן אמנם לא צידדתי בכך שזו מחלוקת שנוטה לדאורייתא...

אכן גם לא צידדתי בכך שזו מחלוקת שקולה

אלא זו מחלוקת שבפשטות נראה שהיא לא שקולה ורבו הדעות דס"ל מדרבנן

ואולי היא שקולה... אכן מה מאד לא נראה כי רבו הדעות דס"ל דאורייתא (אם כי אפילו זה יתכן... רק דלכאורה זה הצד שהכי פחות נראה)

ועכ"פ מה שלמעשה נראה שזה עצמו לא ברור כי באמת יש כמה וכמה ראשונים שיש להתווכח מאי ס"ל (ולכאורה לא יכול להיות בכך הכרע) ואם כן הרי אף לו נימא שיש כך וכך ראשונים שברור מאי ס"ל מכיון שיש כמה שלא, הרי לעולם א"א לדעת מה באמת יש בהאי פלוגתא...

ולמעשה יש שתי דעות שיש ויכוח מי מהן הנכונה: או דאורייתא או דרבנן...

רק שהענין הוא כי זה עצמו לא יכול להיות ברור (כי יש כמה ראשונים שמשנים המנין שלא מוחלט בהו מאי סברי...)

וממילא זה עכ"פ לא ברור... וודאי לא שברור כצד כזה או אחר

וזה נידון בפני עצמו מה הדין בגוונא שכזה כאשר יש כמה וכמה וכמה ראשונים וחלק ברורה דעתם וחלק לא (וחלק זה משנה המנין)... מאי הוי בהאי ענינא...

ויש עוד הרבה מה להרחיב בכך. ואכ"מ (ואולי יתבאר בהמשך בעזרת השם)

 

[פשוט]

אה"נ זוהי הטענה של הרב מולקנדוב שליט"א...

לא, הוא לא טען שיש רוב ראשונים הסוברים שסה"ע מה"ת אלא שיש רבים והוא ספק השקול.

 

[פשוט]

האמת היא כי הן אמנם לא צידדתי בכך שזו מחלוקת שנוטה לדאורייתא...

אכן גם לא צידדתי בכך שזו מחלוקת שקולה

אלא זו מחלוקת שבפשטות נראה שהיא לא שקולה ורבו הדעות דס"ל מדרבנן

ואולי היא שקולה... אכן מה מאד לא נראה כי רבו הדעות דס"ל דאורייתא (אם כי אפילו זה יתכן... רק דלכאורה זה הצד שהכי פחות נראה)

ועכ"פ מה שלמעשה נראה שזה עצמו לא ברור כי באמת יש כמה וכמה ראשונים שיש להתווכח מאי ס"ל (ולכאורה לא יכול להיות בכך הכרע) ואם כן הרי אף לו נימא שיש כך וכך ראשונים שברור מאי ס"ל מכיון שיש כמה שלא, הרי לעולם א"א לדעת מה באמת יש בהאי פלוגתא...

ולמעשה יש שתי דעות שיש ויכוח מי מהן הנכונה: או דאורייתא או דרבנן...

רק שהענין הוא כי זה עצמו לא יכול להיות ברור (כי יש כמה ראשונים שמשנים המנין שלא מוחלט בהו מאי סברי...)

וממילא זה עכ"פ לא ברור... וודאי לא שברור כצד כזה או אחר

וזה נידון בפני עצמו מה הדין בגוונא שכזה כאשר יש כמה וכמה וכמה ראשונים וחלק ברורה דעתם וחלק לא (וחלק זה משנה המנין)... מאי הוי בהאי ענינא...

ויש עוד הרבה מה להרחיב בכך. ואכ"מ (ואולי יתבאר בהמשך בעזרת השם)

מחילה אלף פעמים, הוא כותב לך דברים פשוטים, שאין סיבה להוציאם מפשטותם אא"כ אין מנוס ויש הכרח מוחלט, ואתה שואל אותו למה שלא נוציאם מפשטותם אע"פ שאין הכרח?
אני לא מכיר צורת הגיון ומחשבה כזו. ואם ישנה לדעתי היא משובשת. צר לי, אבל זו דעתי.

 

[אריאל שמואל]

@נשיא מועצת רה"י צילמתי מעץ ארז את העמודים הרלוונטיים

 

[נשיא מועצת רה"י]

@נשיא מועצת רה"י צילמתי מעץ ארז את העמודים הרלוונטיים

וואוו...

יש"כ גדול. באמת...

 

[נשיא מועצת רה"י]

מחילה אלף פעמים, הוא כותב לך דברים פשוטים, שאין סיבה להוציאם מפשטותם אא"כ אין מנוס ויש הכרח מוחלט, ואתה שואל אותו למה שלא נוציאם מפשטותם אע"פ שאין הכרח?
אני לא מכיר צורת הגיון ומחשבה כזו. ואם ישנה לדעתי היא משובשת. צר לי, אבל זו דעתי.

הנידון הוא @פשוט למדי...

ולתועלת המו"מ אכתבהו מראשיתו ועד אחריתו בקיצור נמרץ...

יש לדון האם סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן (ויש עוד כמה צדדים. ואכ"מ - ועכ"פ שני אלה הוו הצדדים העיקריים)

ובענין זה יש כמה עשרות ראשונים ש: או, כתבו על כך בפירוש (ו: או, דנו בשני הצדדים וכתבו כצד אחד. או, לא דנו בשני הצדדים, אלא כתבו כצד אחד בצורה פשוטה). או, לא כתבו על כך בפירוש, אלא העתיקו אי מהראשונים שכ"כ בפירוש. או, לא כ"כ בפירוש, אלא כתבו אי מאי שיכול ומשמע כאחד מהצדדים [אך אין זה מוכרח כלל וכלל]. או, העתיקו אי מאי שיכול ומשמע כאחד מהצדדים, אך אין זה מוכרח. או, כתבו בפירוש צד אחר (ולא: או מדאורייתא או מדרבנן. ולמשל - הימים מדאורייתא. השבועות מדרבנן). או, לא כתבו כלל וכלל בהאי ענינא מאומה, אך יש לדון בדעתם דסברי כצד מהצדדים (וזה: או, בעלמא, כי מכל מיני סיבות יתכן כן. או, מעצם זה עצמו שלא כתבו מאומה על כן. ולמשל - הראב"ד שלא כתב מאומה על הר"מ שכתב שסה"ע בזה"ז מדאורייתא, לכאורה ס"ל כוותיה. ואכ"מ)

והנה. מתוך כלל הראשונים שבענין זה, יש רק כמה שמוכרח בהו מאי סברי, וברוב מוחלט לא מוכרח כלל וכלל [ויש שנוטה בהם הדעת דסברי מדאורייתא, ויש דמדרבנן, ויש שצד אחר כ"ש. ואכ"מ]

ובכן. ראשית, רוב הראשונים אין ברורה דעתם בזה...

ואם כן כל חשבון שרק יהא הרי הוא רק בראשונים שברורה דעתם, ומכיון שכמות הראשונים שלא ברורה דעתם גדולה, הרי היא משנה למנין הראשונים, וא"א לדעת מה ס"ל לרוב הראשונים

ואלא, שאפשר לתלות כך או כך, רק שבזה עצמו כבר אפשר כך ואפשר כך, ואין שום הכרח [ולא רק שלא ברור כמו איזה צד נראה יותר, גם לא ברור האם בכלל נראה כצד זה או כצד זה, וממילא אין לכך שום משמעות]

ולמעשה, לעולם אפשר הכי ואפשר הכי (ואף לו יש משמעות לצד זה יותר מצד זה, מ"מ הן בהא גופא הנידון, כאיזה צד נראה יותר... וגם אם נראה יותר עכ"פ הכרח זה ודאי לא...)

ולא רק שדעת כלל הראשונים אינה ברורה (וממילא א"א לבא למנין השיטות...), אלא אף דעת כמה מגדולי הראשונים ממש (הרי"ף ועוד) אינה ברורה, וגם במה שיש בו משמעות לענין שלושת עמודי ההוראה וכו' - אם כי דעת הש"ע ברורה שה"ע בזה"ז מדרבנן. ואכ"מ

ואם כן: או, נעמיד את כלל הדרכים שיכולות להיות ונשאר בספק. או, ננקוט כדברי מו"ר מרן שליט"א בדעת הש"ע, דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. ואכ"מ. או, ננקוט כצד זה או כצד זה (רק שזה אינו, כי הרי א"א לדעת כמי הרוב... ואולי אה"נ לא בתר הרוב יהא הענין, אלא אחר אי מאי אחרינא...)

ושמא יש עוד צדדים מאי יהא בהאי ענינא. אך עכ"פ ודאי אין זה פשוט שכך או כך...

ועכ"פ מו"ר מרן שליט"א נקט למעשה שסה"ע בזה"ז מדרבנן... וממילא ודאי כ"ה... והכל נכתב רק לפלפולא ולעורר לב המעיין... מה גם שבאמת אה"נ גם לפלפול זה נראה ביותר הצד דמדרבנן, והא גופא טענתי בהא...

וממילא

יכול וזה לא ברור (ואם כ"ה, שזה לא ברור, הרי יכולים להיות בכך כמה צדדים. ואכ"מ)

ויכול וזה ברור כצד כ"ש, אך עכ"פ אין זה מוכרח לחלוטין...

ומה שיהא היאך שיהא, לעולם הנידון בעינו עומד: סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן...

ויש להאריך בהא טובא...

ואכ"מ
​

 

[פשוט]

הנידון הוא @פשוט למדי...

ולתועלת המו"מ אכתבהו מראשיתו ועד אחריתו בקיצור נמרץ...

יש לדון האם סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן (ויש עוד כמה צדדים. ואכ"מ - ועכ"פ שני אלה הוו הצדדים העיקריים)

ובענין זה יש כמה עשרות ראשונים ש: או, כתבו על כך בפירוש (ו: או, דנו בשני הצדדים וכתבו כצד אחד. או, לא דנו בשני הצדדים, אלא כתבו כצד אחד בצורה פשוטה). או, לא כתבו על כך בפירוש, אלא העתיקו אי מהראשונים שכ"כ בפירוש. או, לא כ"כ בפירוש, אלא כתבו אי מאי שיכול ומשמע כאחד מהצדדים [אך אין זה מוכרח כלל וכלל]. או, העתיקו אי מאי שיכול ומשמע כאחד מהצדדים, אך אין זה מוכרח. או, כתבו בפירוש צד אחר (ולא: או מדאורייתא או מדרבנן. ולמשל - הימים מדאורייתא. השבועות מדרבנן). או, לא כתבו כלל וכלל בהאי ענינא מאומה, אך יש לדון בדעתם דסברי כצד מהצדדים (וזה: או, בעלמא, כי מכל מיני סיבות יתכן כן. או, מעצם זה עצמו שלא כתבו מאומה על כן. ולמשל - הראב"ד שלא כתב מאומה על הר"מ שכתב שסה"ע בזה"ז מדאורייתא, לכאורה ס"ל כוותיה. ואכ"מ)

והנה. מתוך כלל הראשונים שבענין זה, יש רק כמה שמוכרח בהו מאי סברי, וברוב מוחלט לא מוכרח כלל וכלל [ויש שנוטה בהם הדעת דסברי מדאורייתא, ויש דמדרבנן, ויש שצד אחר כ"ש. ואכ"מ]

ובכן. ראשית, רוב הראשונים אין ברורה דעתם בזה...

ואם כן כל חשבון שרק יהא הרי הוא רק בראשונים שברורה דעתם, ומכיון שכמות הראשונים שלא ברורה דעתם גדולה, הרי היא משנה למנין הראשונים, וא"א לדעת מה ס"ל לרוב הראשונים

ואלא, שאפשר לתלות כך או כך, רק שבזה עצמו כבר אפשר כך ואפשר כך, ואין שום הכרח [ולא רק שלא ברור כמו איזה צד נראה יותר, גם לא ברור האם בכלל נראה כצד זה או כצד זה, וממילא אין לכך שום משמעות]

ולמעשה, לעולם אפשר הכי ואפשר הכי (ואף לו יש משמעות לצד זה יותר מצד זה, מ"מ הן בהא גופא הנידון, כאיזה צד נראה יותר... וגם אם נראה יותר עכ"פ הכרח זה ודאי לא...)

ולא רק שדעת כלל הראשונים אינה ברורה (וממילא א"א לבא למנין השיטות...), אלא אף דעת כמה מגדולי הראשונים ממש (הרי"ף ועוד) אינה ברורה, וגם במה שיש בו משמעות לענין שלושת עמודי ההוראה וכו' - אם כי דעת הש"ע ברורה שה"ע בזה"ז מדרבנן. ואכ"מ

ואם כן: או, נעמיד את כלל הדרכים שיכולות להיות ונשאר בספק. או, ננקוט כדברי מו"ר מרן שליט"א בדעת הש"ע, דס"ל שסה"ע בזה"ז מדרבנן. ואכ"מ. או, ננקוט כצד זה או כצד זה (רק שזה אינו, כי הרי א"א לדעת כמי הרוב... ואולי אה"נ לא בתר הרוב יהא הענין, אלא אחר אי מאי אחרינא...)

ושמא יש עוד צדדים מאי יהא בהאי ענינא. אך עכ"פ ודאי אין זה פשוט שכך או כך...

ועכ"פ מו"ר מרן שליט"א נקט למעשה שסה"ע בזה"ז מדרבנן... וממילא ודאי כ"ה... והכל נכתב רק לפלפולא ולעורר לב המעיין... מה גם שבאמת אה"נ גם לפלפול זה נראה ביותר הצד דמדרבנן, והא גופא טענתי בהא...

וממילא

יכול וזה לא ברור (ואם כ"ה, שזה לא ברור, הרי יכולים להיות בכך כמה צדדים. ואכ"מ)

ויכול וזה ברור כצד כ"ש, אך עכ"פ אין זה מוכרח לחלוטין...

ומה שיהא היאך שיהא, לעולם הנידון בעינו עומד: סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן...

ויש להאריך בהא טובא...

ואכ"מ
​

תודה רבה על הטרחה לכתוב לי באריכות ובפירוט. אבל כבר קראתי כל המו"מ שלך עם הרב מולקנדוב, ועל זה התייחסתי.
שהוא מביא לך ראשונים, מפורשים או שהפשטות בדבריהם היא שספיה"ע בזה"ז מה"ת, וכבודך דוחק בכח ומנסה ללמוד בהם שהם סוברים שזה דרבנן, או שאין גילוי וכו', ועל זה כתבתי לך, שבעיני זו צורת חשיבה לא הגיונית ולא נכונה.
לא מוציאים דברי פוסק מפשטותם אם לא בהכרח גמור ומוחלט.
וכעין יש ליישב בדוחק שמענו, אבל יש להקשות בדוחק לא שמענו...
חילך לאורייתא!

 

[תלמיד מהרש"ך]

אגב יש מאירי עמ"ס מנחות?

 

[פשוט]

אגב יש מאירי עמ"ס מנחות?

בחידושי המאירי שיש לי מהדורת זכרון יעקב אין על מסכת מנחות.

 

[נשיא מועצת רה"י]

תודה רבה

תודה רבה לך... באמת שהועלת לי רבות...

על הטרחה לכתוב לי באריכות ובפירוט. אבל כבר קראתי כל המו"מ שלך עם הרב מולקנדוב, ועל זה התייחסתי.

אני חושב שכן הסברתי את נקודות הויכוח חד יותר במש"כ כעת... אבל אה"נ...

שהוא מביא לך ראשונים, מפורשים או שהפשטות בדבריהם היא שספיה"ע בזה"ז מה"ת, וכבודך דוחק בכח ומנסה ללמוד בהם שהם סוברים שזה דרבנן, או שאין גילוי וכו', ועל זה כתבתי לך, שבעיני זו צורת חשיבה לא הגיונית ולא נכונה.
לא מוציאים דברי פוסק מפשטותם אם לא בהכרח גמור ומוחלט.
וכעין יש ליישב בדוחק שמענו, אבל יש להקשות בדוחק לא שמענו...
חילך לאורייתא

ישר כח גדול...

אגב

אני מוכרח לציין כי גם לו ככל דברי הרב מולקנדוב שליט"א מ"מ המנין אינו נכון, ולמשל, כי מנה שם ראשונים הסוברים כי ספירת הימים מדאורייתא והשבועות מדרבנן... ועוד...

 

[פשוט]

תודה רבה לך... באמת שהועלת לי רבות...

אני חושב שכן הסברתי את נקודות הויכוח חד יותר במש"כ כעת... אבל אה"נ...

ישר כח גדול...

אגב

אני מוכרח לציין כי גם לו ככל דברי הרב מולקנדוב שליט"א מ"מ המנין אינו נכון, ולמשל, כי מנה שם ראשונים הסוברים כי ספירת הימים מדאורייתא והשבועות מדרבנן... ועוד...

אתה הוא זה שהועלת לי. יגדיל תורה ויאדיר.
ואדרבא תמשיך את המו"מ עם הרב מולקנדוב, ותשתף אותנו.

 

[נשיא מועצת רה"י]

אתה הוא זה שהועלת לי. יגדיל תורה ויאדיר.
ואדרבא תמשיך את המו"מ עם הרב מולקנדוב, ותשתף אותנו.

ישר כח גדול...

אה"נ אמשיך גם אמשיך (הן יהא מה שיהא מוכרחים ללבן אחת ולתמיד את הנידון הכביר הזה מתחילתו ועד סופו... יעזרנו השם...)

רק שאני רוצה לערוך רשימה של כל הראשונים שבזה... ופשוט לדון אחד אחד מה הראיה שיש ממנו אם בכלל...

והשם יעזרנו...

ושוב ישר כח ויפוצו מעיינותיו של כבודו שליט"א חוצה להגדיל תורה ולהאדירה... ואשרי תלמיד חכם...

 

[נשיא מועצת רה"י]

שלום וברכה...

האם יש למישהו אפשרות להעלות את הספר (לכאורה קונטרס) תמימות תהיינה של הרב יצחק מילרשווילי מאשקלון

אציין כי אין לי מושג מה טיבו וענינו של המחבר ושל ספרו... ורק ראיתי שציינו לו באיזהו מקומן... ובעיקר כי כל הזמן מרצד בזכרוני שראיתי אי פעם שאי מי כתב קונטרס שלם על ענין זה... האם ידוע למישהו...

ישר כח גדול מראש