Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור כי ניתן לרכוש את ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף תשפ"ה - גליון נ", היו"ל לקראת יום השנה הי"א למרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. תוכן עניינים כאן.
לא זוכר, מה שאני זוכר זה שיש פלוגתא בנידון זה, ואינני בענין ולא רוצה לכתוב סתם.
תוספת: כמדומני שהגריח"ס שליט"א מדבר בנידון זה ובחיפוש במנוח"ש בכללי רש"י לא מצאתי בזה.
הגט פשוט כותב שאין את הדין של אחרי רבים להטות, אבל זה לא אומר שאין לנו כללי פסיקה, וא' מהם הוא ללכת אחרי הרוב. (אם היה דין אחרי רבים להטות א"א היה ללכת אחרי הרמב"ם ורי"ף נגד רוב ראשונים, אבל כיון שאין דין זה אז אפשר ללכת כמותם. אבל כשאין לנו כלל ברור כסב"ל וכג' עמודי הוראה ושאר כללים, אז אזלי' אחר הרוב, וכפי שכתב הב"י בהקדמתו).
לא זוכר, מה שאני זוכר זה שיש פלוגתא בנידון זה, ואינני בענין ולא רוצה לכתוב סתם.
תוספת: כמדומני שהגריח"ס שליט"א מדבר בנידון זה ובחיפוש במנוח"ש בכללי רש"י לא מצאתי בזה.
ועל זה השבתי שאני מהדורשין אותו את הגברא לשבח. וגם אם תמצא בדבריו טעויות, מ"מ אין זה פוסל הגברא. ואגב, לפי הראשונים שהזכיר בדבריו שם (לא בדקתי בספרים בפנים), וגם מה שהביא שם בהערה גבי הראשונים בעלי התוס' דבני חדא בקתא נינהו, אזי זה כמעט מחלוקת שקולה במנין עיי"ש.
הגט פשוט כותב שאין את הדין של אחרי רבים להטות, אבל זה לא אומר שאין לנו כללי פסיקה, וא' מהם הוא ללכת אחרי הרוב. (אם היה דין אחרי רבים להטות א"א היה ללכת אחרי הרמב"ם ורי"ף נגד רוב ראשונים, אבל כיון שאין דין זה אז אפשר ללכת כמותם. אבל כשאין לנו כלל ברור כסב"ל וכג' עמודי הוראה ושאר כללים, אז אזלי' אחר הרוב, וכפי שכתב הב"י בהקדמתו).
צודק, תיקנתי כעת. כיוונתי לצטט את זה:
[ובאמת כי הרב שליט"א גופיה כ"כ בהערה ה שיש מעט יותר ראשונים דס"ל שהוא מדרבנן טען כנגד זה מ"מ בכה"ג חשיב מחלוקת שקולה דאין אנו סופרים ממש אחד כנגד אחד אלא אם יש רבים ממש מול מעטים. אכן. לבד מה שיש לדון שכן אנו סופרים אחד כנגד אחד. ואכ"מ. בעיקר יש לתמוה הרי זה יותר מפי שנים בכמות של הראשונים דס"ל מדרבנן. וגם לו נסיר כמה וכמה מינייהו בטענות שונות וכש"כ בהערה שם. הן מ"מ אכתי רוב מובהק ביותר הוי].
ועל זה השבתי שאני מהדורשין אותו את הגברא לשבח. וגם אם תמצא בדבריו טעויות, מ"מ אין זה פוסל הגברא. ואגב, לפי הראשונים שהזכיר בדבריו שם (לא בדקתי בספרים בפנים), וגם מה שהביא שם בהערה גבי הראשונים בעלי התוס' דבני חדא בקתא נינהו, אזי זה כמעט מחלוקת שקולה במנין עיי"ש.
אני גם דורש לשבח השאלה את איזה חלק שבו, את חלק בירור שיטות הראשונים ואסיפתם ודאי שאני דורש לשבח, וספריו מוצאים כבוד בביתי ובבית מדרשי. אך את החלק החדשנות שלו איני דורש לשבח.
מנין לך שכיון שהם בני בקתא אחת אינם עולים למנין? לגבי קים לי יש נידונים גדולים מי נחשב כדעה נפרדת ומי לא וכאן אתה חותך בסכינא חריפא בלי שום מקור?
ודאי, אבל חייב את הבסיס. וגם שם מציין לכמה שחלקו בזה.
עיקר דברי הגיח"ס בזה הם במנוחת שום חי"ב סי' פח. ועי' בס' באר החיים איפרגאן על כל החיים למהר"ח פאלאג'י סי' מח אות ט והלא' מש"כ ע"ד. ובאמת שבשובי השולמית ח"ט עמ' מט אף איהו כ' כן.
ודאי, אבל חייב את הבסיס. וגם שם מציין לכמה שחלקו בזה.
עיקר דברי הגיח"ס בזה הם במנוחת שום חי"ב סי' פח. ועי' בס' באר החיים איפרגאן על כל החיים למהר"ח פאלאג'י סי' מח אות ט והלא' מש"כ ע"ד. ובאמת שבשובי השולמית ח"ט עמ' מט אף איהו כ' כן.
איני מונח שם.
אבל כך משמע מלשון העלון הנ"ל. מן הסתם בעין יצחק ח"ב יש בזה עוד פרטים. וכמראה מקום בעלמא ראה שם בכללי סד"ר סעי' יג, ובכללי רובא וחזקה סעי' ג וסעי' ל.
יש דברים שהם סברא פשוטה שכל בעל שכל מבין אותם. אף אחד לא אמר שהם לא 'עולים למנין'. לגבי קים לי הנידון הוא האם הם חשיבי פוסק אחד או שני פוסקים, ואכן הם נחשבים שני פוסקים.
לגבי הכרעה כדעת הרוב זהו נושא אחר לגמרי.
יש עמודי הוראה שהם יותר מרוב פוסקים. יש כללים שפוסק חשוב [כמו רשב"א] נחשב יותר מפוסק פחות חשוב [כמו המנהיג]. יש כלל שרש"י נקרא פרשן ולא פסקן. כלומר ההכרעה היא לא 'מספרית' גרידא.
באותה מדה כשיש מחלוקת של רבים מול רבים, ויש פוסקים שדרכם להמשך זה אחר זה [וכפי שכתב הב"י בהקדמתו שלפעמים הוא כותב את התוס' בלבד ולא מזכיר את הרא"ש והסמ"ג וכו', משום שדרכם להמשך אחרי התוס' עי"ש], אף אם הם נחשבים כשני פוסקים ויותר - מ"מ 'המשקל' שלהם הוא פחות מאשר כמה פוסקים 'עצמאיים'. בדומה לזה שפוסק חשוב המשקל שלו חשוב יותר מפוסק שאינו חשוב.
לדבר זה לא צריך מקור. אלא הוא פשוט לכל מבין ענין.
גם אם תקרא לזה 'חדשנות' - זוהי חדשנות 'בריאה' שצריכה להאמר ולהכתב, וע"ז בדיוק כתבו ואמרו כמה מחכמי הדור הקודם שהתורה זה לא 'מחשב'. לא סופרים את הראשונים 24 מול 22 ועושים רוב. מי שעושה כך ללא שכל - זהו בדיוק 'מחשב'. צריכים לשקלל את המשקל של הראשונים וכפי שנעשה במאמר הנ"ל.
הסיבה שהרב עובדיה והרב יצחק לא עמדו בזה זהו משום שלא ראו את כל הראשונים הנ"ל, וחשבו שיש 'רק' שבעה ראשונים שסוברים דאוריתא מול קרוב לשלשים שאמרו דרבנן, וזה באמת רוב מובהק, אם אכן היה הדבר כך.
אולם לפי מה שכתב במאמר הנ"ל [לפי דעתו עכ"פ] שיש 18 ראשונים שסוברים דאוריתא - ודאי שהצדק עמו שאין זה חשיב רוב כלל אלא מחלוקת 'שקולה', ותו לא מידי.
קיימתי רצון צדיק. ובמחכ"ת הוא לא כתב כן, ואין סתירה בדבריו שבמנוחת שלום לדבריו שבשובי השולמית.
דעתו כפי שמבואר בדבריו במנוח"ש שרש"י הינו פסקן, וכפי שהביא ממקומות רבים בבית יוסף עיי"ש במנוח"ש.
אמנם בשובי השולמית דן האם אפשר להוציא נפקותות לדינא ממפרשי התורה, והביא מהפוסקים שהוציאו נפקותות לדינא, ועל זה כתב שמא תאמר שא"א להוציא נפקותות כפי שלכאורה כתב המזרחי עה"ת "כל מפרשי התורה לא יכוונו בפירושם לתורה רק ליישב המקרא, כהלכה או שלא כהלכה", דלכאורה משמע שא"א להוציא נפקותות לדינא מפרשני התורה.
ועל זה השיב שיתכן ואין מחלוקת בין המזרחי לשאר הפוסקים שהביא שם, דכוונת המזרחי שאפשר שפרשני התורה יכולים לכתוב גם לא אליבא דהלכתא, ולא נחתי לדינא, אבל היכן שמגלה דעתו להלכה כך דעתו, ולכן הפוסקים הוציאו הלכות מפרשני התורה כפי שהביא שם, וזו כוונת מרן ז"ל שכתב בביתו שרש"י פרשן ולא פסקן, והביא דברי הגאון חיד"א ז"ל בשה"ג שכתב כעי"ז עיי"ש.
והסיק: [ובעיקר הדבר דרש"י פסקן - עיין בחיבורי מנוחת שלום חייב (סימן פ"ח) ובשאר חיבוריי וצרף לכאן].
מבואר דעתו דרש"י פסקן, ותול"מ.
לצערי עדיין לא הספקתי לעיין בעין יצחק בנידון זה.
בצד של הדאורייתא השאלתות ואולי גם הראב"ד (שלא העיר על הר"מ וק"ל דס"ל כוותיה) וכן הר"ן סוכה כב ע"ש דלכאורה ס"ל כן
בצד של הדרבנן הגהות מנהגים וסדר היום (ואולי אינם ראשונים, ובילקוט יוסף (סה"ע נט) אייתי להו)
האמנם, הרב המחבר שליט"א אייתי שם גם ראשונים שלא הובאו במ"א... אכן אכתי יש עוד
ב. גם אם לא. הא גופא הטענה, שמנין הראשונים כפי שהוא מנה אינו מוכרח כלל וכלל
ובכמה דרגות:
יש רק כמה ראשונים שמפורש בהו אי סה"ע בזה"ז מדאורייתא או מדרבנן, ובכל השאר או שלא מפורש כלל וכלל או שעכ"פ יש להתווכח
וממילא יש לדון הרבה בכל עיקר הענין
ואיהו התם טען כמה טענות בהאי ענינא, אך כפי שיעין המעיין כולן עכ"פ אינן מוכרחות כך שממילא גם מנינו אינו מוכרח...
וממילא הכל תלוי בצורת הנידון, אי כך הרי המנין כך ואי אחרת הרי המנין אחרת...
ועכ"פ כל כמה שאין בטענותיו עכ"פ כדי הכרח, הרי שוב חוזר הנידון לצורתו הרגילה
ובצורתו הרגילה הרי ודאי יש פער גדול ביותר בין שני הצדדים (דאורייתא או דרבנן)... וכפי שנקטו כ"ע. ע' ילקוט יוסף סה"ע (נ - סה) ועוד... ואכ"מ
עוד
דאייתי כמה מן קמאי דס"ל דאורייתא, אך לא ציין דס"ל שרק הימים מדאורייתא, ולא השבועות, והן את כי אולי לנידונו שם בענין סה"ע בבה"ש שפיר שייכי, אך מ"מ ה"ל לציין כן... מה גם שיכול ויש להעמיד כן אף בעוד קמאי...
אחרי ככלות, אני מוכרח לציין כי עכ"פ התשובה של הכותב הנ"ל היא תשובה נפלאה, וכל המעיין יחזה כי באמת שטרח בה והכל מדויק ומחושב וחתוך בצורה שקשה למצוא... ע"ש בפנים [ובכלל בכל ספרי הרב הנ"ל]... ואשרי תלמיד חכם...
ויש עימי התכתבות ענפה איתו במייל... ואני צריך לשאלו אי ניחא ליה שאעלה אותה...