עזרה בהבנת הילקוט יוסף בהלכות תפילה

[ינובון בשיבה]

בילקו"י תפילה ח"א עמ' פח כתב וז"ל: והנה בגמ' שם הקשו על דין זה שאסור לומר שלום קודם התפילה ממה שאמרו דבין הפרקים שואל מפני הכבוד וכו' ופי' הרמב"ם בפי' המשניות דמפני היראה היינו אביו או רבו. וראה בשו"ע (סו ס"א). ונמצא ששואל בשלום אביו או רבו בברכות ק"ש קודם שהתפלל. ע"ש. ומבואר מהסוגיא דשאלת שלום לרבו ולכל אדם דין שוה הוא וכו'. ומה שאני לא מבין זה דהקשו משואל מפני הכבוד, ודוקא בזה שוה הדין לכל אדם, ותינח לרמב"ם בפי' המשניות וכ"פ בהלכות, למעיין בב"י בסי' סו ס"א, אבל לשו"ע אביו ורבו היינו מפני היראה, ובזה לא השוו הדין לכל אדם ומשמע דוקא מפני הכבוד אסור במשכים לפתחו אבל באביו או רבו דלמרן הוא מפני היראה מותר. ועוד בגמ' ברכות (יד.) הקשה ר' ששת מהא דבפרקים שואל מפני הכבוד, ואילו מרן בילקו"י שם כתב דהקושיא משום 'מפני היראה' אשמח ליישוב הדבר מכיון שאני באמצע סיכומם של דברים.