חתן דומה למלך - האם גם כלה דומה למלכה ?

[איש מבית לוי]

ידועים דברי הפרקי דרבי אליעזר שחתן דומה למלך ומזה למדו כמה דינים כגון שאינו יוצא בלא ליווי ושאסור במלאכה, השאלה האם גם על הכלה נאמר שדומה למלכה ?

 

[ישועה ורחמים]

כן, לגבי ט' באב ויום כיפור מתירים לה לרחוץ פניה וכו'.

 

[בן יוסף]

כן, לגבי ט' באב ויום כיפור מתירים לה לרחוץ פניה וכו'.

שאני התם דהתירו כדי שלא תתגנה על בעלה

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

כן, לגבי ט' באב ויום כיפור מתירים לה לרחוץ פניה וכו'.

לגבי ט' באב ? אין מציאות כי אי אפשר להתחתן מר''ח אך לכאורה בפשיטות כן אך למאי נפק''מ

 

[הרב יוסף חיים עדני]

בקונטרס אסא דבי הילולא [על נישואין (פרק כד)] שכתב, דגם הכלה דומה למלכה כמבואר בספר שולחן העזר (סימן ו סעיף א "שמלה לצבי" אות א) ובאגרא דבי הלולי (מערכה ד דף לז.), ודלא כמו שכתב בספר שמושה של דרשה (סימן קל), ומרומז במאמרם: כ'יצד מ'רקדין ל'פני ה'כלה, ר"ת "מלכה", עיי"ש.

 

[פשוט]

לגבי ט' באב ? אין מציאות כי אי אפשר להתחתן מר''ח אך לכאורה בפשיטות כן אך למאי נפק''מ

מחילה, כלה רוחצת פניה כל שלושים יום.

 

[תלמיד מהרש"ך]

הגריחס שליט"א האריך אם כלה פוטרת מתחנון ותליא בהא.

 

[תלמיד מהרש"ך]

מצאתי ברשת.
ג. האם גם הכלה דומה למלכה

ומשנתבאר דהטעם שאין החתן יוצא יחידי הוא מפני שדומה למלך, עלינו להתבונן האם טעם זה שייך גם לגבי הכלה. וראיתי בקונטרס אסא דבי הילולא [על נישואין (פרק כד)] שכתב, דגם הכלה דומה למלכה כמבואר בספר שולחן העזר (סימן ו סעיף א "שמלה לצבי" אות א) ובאגרא דבי הלולי (מערכה ד דף לז.), ודלא כמו שכתב בספר שמושה של דרשה (סימן קל), ומרומז במאמרם: כ'יצד מ'רקדין ל'פני ה'כלה, ר"ת "מלכה", עיי"ש.

ועוררוני דכן נראה לכאורה גם ממה שכתב בשו"ת מהר"י ברונא (סימן צג), דהטעם שהחתן מתענה ביום חופתו הוא עפ"י מאמרם דמלך נידון בכל יום, והחתן דומה למלך, והרי הוא נידון ביום חופתו. וממה שקישר בין התענית לענין חתן דומה למלך, על כרחך לומר דגם בהכלה שייך ענין גדולה, דאי לאו הכי למה מתענית הכלה לטעם זה. – וחזינן דאיכא דסבירא להו שגם הכלה דומה למלכה. אבל עדיין יש לעיין האם ענין זה יש לו תוקף גם בהלכה בדברי הפוסקים.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מחילה, כלה רוחצת פניה כל שלושים יום.

לשיטתו שהוא הביא ראיה מכלה שרוחצת פניה שרק לשבוע התירו
כי אם לא כן ודאי שאין להביא ראיה מכלה שהיא מלכה כמו חתן שדומה למלך כי חתן הוא הוא רק שבוע וכלה מותר לה לרחוץ פניה שלושים יום

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מצאתי ברשת.

רשת מורשת ??? או א .ב. ג. ???

 

[תלמיד מהרש"ך]

ובפרקי דרבי אליעזר (הנ"ל) נתבאר הטעם לאיסור עשיית מלאכה, דחתן דומה למלך מה מלך אינו עושה מלאכה אף החתן אינו עושה מלאכה. ועיין בית דוד (יו"ד סימן קעז) שכתב, דחתן אסור אף במלאכת דבר האבד, ומנא אמינא לה, מדכתב הב"י שאסור במלאכה מפני שדומה למלך, וקשה למה לי מפני שדומה למלך, תיפוק ליה משום דהם רגל לו, אלא ע"כ איצטריך דאי משום רגל היה אפשר שהוא כחול המועד שמותר בדבר האבד, לפיכך איצטריך מפני שהוא כמלך לומר שאפילו בדבר האבד אסור, עיי"ש. והיינו דהטעם של דומה למלך אוסרתו לגמרי במלאכה. [ועיין שו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סימן נז) שמתיר מלאכה לחתן אם זה דבר האבוד וגם הכלה מוחלת. וראה בשו"ת קנין תורה (ח"ג סימן לב) שנושא ונותן בדבריו. ובשו"ת דובב מישרים (ח"ג סימן מז) התיר במקום פסידא לחתן לעשות בביתו דבר האבד אם הכלה מוחלת, עיי"ש. וכן העלה החזו"א (אהע"ז סימן סד אות ז) וזה לשונו: נראה דלא חמירי מחוה"מ ודבר האבד מותר, ובתוס' כתובות (ד. ד"ה אבל) מבואר דחתן קיל ממועד, עכ"ל, ואין כאן המקום להאריך בזה].

ולכאורה ממה שצידדו הפוסקים לאסור את הכלה במלאכה רק מטעם שמחה, וגם מדברי הפוסקים שהתירו לה מלאכה משמע, דענין מלוכה שאוסרת במלאכה נאמר רק לענין החתן שדומה למלך, ולא לאסור את הכלה במלאכה, וכמבואר מלשון השו"ע, דרק החתן אסור בעשיית מלאכה שנקט איסור רק על החתן, וכאשר העיר המנחת פתים הנ"ל.

ונמצא א"כ, שרק כלפי החתן נאסר בכל תוקף עשיית מלאכה, משום שדומה למלך. וחזינן דבגדרי הלכה רק לגבי החתן יש משמעות להנאמר דדומה למלך. – אבל הכלה או שאינה דומה למלכה. או שדומה, אבל לא נאמר זה לענין עשיית מלאכה, וכמו שבנות מלכים עושים מלאכות קטנות, כך גם היא עושה מלאכות קטנות דוקא [כדברי היפה ללב (הנ"ל), ובאמת לדידיה משמע דשייך בה קצת מלוכה].

[ שוב ראיתי בשו"ת משנה הלכות (ח"ט סימן רצג), שתלה מחלוקת הפוסקים אם הכלה ג"כ אסורה במלאכה בטעמי איסור עשיית מלאכה, דאם איסור עשיית מלאכה הוא מטעם שהחתן דומה למלך ומלך אין דרכו בעשיית מלאכה, א"כ הכלה מותרת במלאכה. אבל אם הטעם משום ושמח את אשתו, א"כ תרוייהו יו"ט שלהם, עיי"ש. – אבל כפי המבואר, גם הצד דאיסור מלאכה הוא משום שמחה נתבאר בתרי אנפין בדברי הפוסקים, או שימי שמחה הם להם כימי הרגל ולכן תרוייהו אסורים במלאכה, או דהאיסור הוא רק על החתן משום שחייב לשמח את אשתו].

ומעתה נהדר לספיקא דילן, האם יש לדייק מלשון הרמ"א דהאיסור לצאת יחידי לשוק הוא רק על החתן ולא על הכלה, שאילו נאמר האיסור גם על הכלה, היה לו להדגיש שגם הכלה אסורה לצאת יחידי. – לפי מה שהעלו הפוסקים דאיסור עשיית מלאכה על החתן ולא על הכלה. ואפילו להסוברים דגם הכלה אסורה במלאכה, מ"מ ברור שלדידה האיסור קלוש, כמבואר לעיל דע"י מחילה רשאית לעסוק במלאכה [זולת לדעת השלחן העזר הנ"ל], ואילו לגבי החתן נחלקו הפוסקים, מוכח דהנאמר שחתן דומה למלך הוא בדוקא על החתן, וכאשר דייק המנחת פתים מלשון הרמ"א. וא"כ לכאורה גם האיסור לצאת יחידי נאמר רק לגבי החתן.

ואולם אין זה מוכרח לתלות הא בהא, ואיכא למימר, דרק לענין מלאכה שמשועבדת לבעלה, וגם בנות מלכים עושות מלאכות קטנות, לכן עושה גם היא מלאכות קטנות [כיפה ללב הנ"ל]. – אבל לענין לצאת יחידית בשוק, אפשר שגם הכלה בכלל זה, דבת מלך הולכת עם לויה. ובאמת שכן נוהגים העולם שאין הכלה יוצאת לבדה.

 

[תלמיד מהרש"ך]

אתר אשובה.

 

[פשוט]

לשיטתו שהוא הביא ראיה מכלה שרוחצת פניה שרק לשבוע התירו
כי אם לא כן ודאי שאין להביא ראיה מכלה שהיא מלכה כמו חתן שדומה למלך כי חתן הוא הוא רק שבוע וכלה מותר לה לרחוץ פניה שלושים יום

לא הבנתי כלום. מחילה.

 

[פשוט]

הגריחס שליט"א האריך אם כלה פוטרת מתחנון ותליא בהא.

איך תפטור? אשה בעזרה מנין?!

 

[פשוט]

שמעתי מאחד הדרשנים שחתן דומה למלך, אבל כלה הרי היא ממש מלכה, מיום הנישואין ועד זיבולא בתרייתא. ואם לא?! השם ירחם על הבית שהם בונים...

 

[תלמיד מהרש"ך]

איך תפטור? אשה בעזרה מנין?!

תעיין.

 

[תלמיד מהרש"ך]

שמעתי מאחד הדרשנים שחתן דומה למלך, אבל כלה הרי היא ממש מלכה, מיום הנישואין ועד זיבולא בתרייתא. ואם לא?! השם ירחם על הבית שהם בונים...

כך אמרה נו"ב מיד ששאלתי אותה שאלה זו.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

לא הבנתי כלום. מחילה.

אז כך :
הוא שאל

ידועים דברי הפרקי דרבי אליעזר שחתן דומה למלך ומזה למדו כמה דינים כגון שאינו יוצא בלא ליווי ושאסור במלאכה, השאלה האם גם על הכלה נאמר שדומה למלכה ?

אז הוא ענה לו שכן ! מה הראיה ? מכלה שרוחצת פניה וכו'...

ואני אומר : לשיטתו שהוא הביא ראיה מכלה שרוחצת אז זה רק לשבוע כמו חתן
אך להלכה שכל השלושים יום התירו אז אם כן מה הראיה בכלל מכלה
עכשיו אולי כן מובן ?
תעדכן.......

 

[פשוט]

אז כך :
הוא שאל


אז הוא ענה לו שכן ! מה הראיה ? מכלה שרוחצת פניה וכו'...

ואני אומר : לשיטתו שהוא הביא ראיה מכלה שרוחצת אז זה רק לשבוע כמו חתן
אך להלכה שכל השלושים יום התירו אז אם כן מה הראיה בכלל מכלה
עכשיו אולי כן מובן ?
תעדכן.......

מובן. אבל כבר דחה הדוחה לעיל דאי משום הא לא איריא, שכן הוא מטעם דלא תתגנה עליו.

 

[פשוט]

תעיין.

היכן?