• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מבולבל לגמרי - דעות סותרות אחד את השני בדרך מרן+ייעוץ

אם לא קשה למר, יראה נא לי (ולכולם) את מקומו, כי חפשתיו בעבר לא מעט ולא מצאתיו !
תודה
ארחות ציון ח"ב עמ' רכ"ט.
ובשיבת ציון ח"ב עמ' קט"ז והלאה האריך לבאר מקורות.
שו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' ק"ג אות ב'.
ועיין לספר מנהג ישראל תורה סי' קכ"ה אות ב' שהביא ראיה לנוהגים כן מהזוה"ק וכן ע"פ סידור תהלה לדוד.
 
ארחות ציון ח"ב עמ' רכ"ט.
ובשיבת ציון ח"ב עמ' קט"ז והלאה האריך לבאר מקורות.
שו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' ק"ג אות ב'.
ועיין לספר מנהג ישראל תורה סי' קכ"ה אות ב' שהביא ראיה לנוהגים כן מהזוה"ק וכן ע"פ סידור תהלה לדוד.
תודה רבה
תזכה למצוות !!
 
בילקוט יוסף סימן קכה הערה ו כתב שיש נוהגים כן, אך סיים שלא ראינו נוהגים כן. ואם מרן היה נוהג כן לא היה כותב הרב בילקו"י שלא נוהגים. אמנם ראיתי בשיבת ציון פרק ז הלכה קו וארחות ציון פ"ח הלכה כג שכתב שע"פ הקבלה יש לנהוג לימין ואח"כ לשמאל ע"ש הטעם.
אז מהספר שצילמתי עולה שכן מרן נהג כך,ומהצילום מיתר המאיר שהבאת עולה שלא נהג כך, ובילקוט יוסף שרשום "לא ראינו שהכל נוהגים כן" הלשון לא ברורה - אז מה ההלכה בדין הזה?
 
אז מה ההלכה בדין הזה?
צדיק,
התורה הקדושה היא לא שחור לבן, תעשה מה שנהגו אצלכם, בבית הכנסת, אצל ההורים, הרב הקרוב אליך ...
אין שום עניין לחכות אף אחד בעולם ..
כל כוונת הגאון בעל הילקוט יוסף שליט"א כאן היא לברר את המציאות ולהציג אותה כמה שיותר ברור, תעשה איך שאתה מבין וכיוונת לאמת !!
 
צדיק,
התורה הקדושה היא לא שחור לבן, תעשה מה שנהגו אצלכם, בבית הכנסת, אצל ההורים, הרב הקרוב אליך ...
אין שום עניין לחכות אף אחד בעולם ..
כל כוונת הגאון בעל הילקוט יוסף שליט"א כאן היא לברר את המציאות ולהציג אותה כמה שיותר ברור, תעשה איך שאתה מבין וכיוונת לאמת !!
אח יקר מה פירוש אין עניין לחקות?
לא מטעם חיקוי
מטעם שמרן זיעא הוא הפוסק שלי ואני רוצה לנהוג לפי פיסקתו בכל דבר ודבר!
לפי מה שנוהגים אצלי בבית כנסת אני לא מניח תפילין רבנו תם למשל...

אני באמת בור ועם הארץ גמור ולא סומך על מה שאני מבין שנכון לעשות, בשביל זה יש את הרב פוסק הדור!
 
אני באמת בור ועם הארץ גמור ולא סומך על מה שאני מבין שנכון לעשות, בשביל זה יש את הרב פוסק הדור!
תסכים איתי להתווכח איתך, כדרכה של תורה,
קודם כל אתה לא בור ולא עם הארץ, מי שלומד ומנסה להבין הוא כבר לא שם בכלל !
שנית, בתורה בכלל ובהלכה בפרט יש הרבה מדרגות ושלבים,
לא כל מה שמתאים לאחד מתאים לחבירו,
וזה עוד לפני שנכנסים לחומרות והידורים,
יתכן ומה שמרן זיע"א היה חוזר בעצמו על "ה' אלוקיכם אמת", הוא משום שלעיתים לא היה שם לב לחזן והרגיל את עצמו לומר לבד כדי לא להתבלבל.
אולי, לדוגמא.
וכן בהרבה פרטים.
ישנם עניינים שאינם חובה ואינם הלכה, כגון נידון דידן, הפניות לצדדים בקרא זה אל זה.
מנהג זה אינו מעיקר הדין כלל.
[אולי ע"פ הקבלה ומי שיש לו יד בקבלה כבר יודע מה לעשות, לי אין]
מה שכתוב בשלחן ערוך, יש לעשות כמה שיותר בדיוק, או אם יש מנהג ברור בכלל ישראל.
אבל אם הדברים לא ברורים, אז כך הם פני הדברים - "לא ברור".
וזו גם כוונת הגאון הילקוט יוסף, "אבל לא ראינו שהכל נוהגים כן" - יש מנהג כזה, זה לא המצאה חלילה, אבל מי שלא נוהג, לא נוהג.
ויש הרבה דוגמאות,
כיצד להוליך את הספר תורה, פתוח או סגור
היכן לומר "מה נאמר" בשני וחמישי
האם לומר התרת נדרים כל יום שישי
האם לאסוף ב' ציציות או ד' ציציות בקריאת שמע [זה גם תלוי בתורת הסוד]
היאך להניח את היד על העיניים באמירת שמע ישראל
האם אפשר לשבת בחזרה
ויש עוד המון
חלקם קרובים יותר לעיקר ההלכה, ויש לדון בהם היטב, ויש יותר רחוקים
הצד השווה שבהם, שמה שתעשה לאחר הבירור, גם אם זה יהיה שונה ממעשה רב שעושים הפוסקים שאתה רגיל להשען עליהם, גם הם יסכימו אתך שעשית טוב !
אין זו הבמה להאריך עוד
מקווה מאוד שהועלתי ולא ח"ו הזקתי או חלילה זלזלתי במאן דהוא.
 
תסכים איתי להתווכח איתך, כדרכה של תורה,
קודם כל אתה לא בור ולא עם הארץ, מי שלומד ומנסה להבין הוא כבר לא שם בכלל !
שנית, בתורה בכלל ובהלכה בפרט יש הרבה מדרגות ושלבים,
לא כל מה שמתאים לאחד מתאים לחבירו,
וזה עוד לפני שנכנסים לחומרות והידורים,
יתכן ומה שמרן זיע"א היה חוזר בעצמו על "ה' אלוקיכם אמת", הוא משום שלעיתים לא היה שם לב לחזן והרגיל את עצמו לומר לבד כדי לא להתבלבל.
אולי, לדוגמא.
וכן בהרבה פרטים.
ישנם עניינים שאינם חובה ואינם הלכה, כגון נידון דידן, הפניות לצדדים בקרא זה אל זה.
מנהג זה אינו מעיקר הדין כלל.
[אולי ע"פ הקבלה ומי שיש לו יד בקבלה כבר יודע מה לעשות, לי אין]
מה שכתוב בשלחן ערוך, יש לעשות כמה שיותר בדיוק, או אם יש מנהג ברור בכלל ישראל.
אבל אם הדברים לא ברורים, אז כך הם פני הדברים - "לא ברור".
וזו גם כוונת הגאון הילקוט יוסף, "אבל לא ראינו שהכל נוהגים כן" - יש מנהג כזה, זה לא המצאה חלילה, אבל מי שלא נוהג, לא נוהג.
ויש הרבה דוגמאות,
כיצד להוליך את הספר תורה, פתוח או סגור
היכן לומר "מה נאמר" בשני וחמישי
האם לומר התרת נדרים כל יום שישי
האם לאסוף ב' ציציות או ד' ציציות בקריאת שמע [זה גם תלוי בתורת הסוד]
היאך להניח את היד על העיניים באמירת שמע ישראל
האם אפשר לשבת בחזרה
ויש עוד המון
חלקם קרובים יותר לעיקר ההלכה, ויש לדון בהם היטב, ויש יותר רחוקים
הצד השווה שבהם, שמה שתעשה לאחר הבירור, גם אם זה יהיה שונה ממעשה רב שעושים הפוסקים שאתה רגיל להשען עליהם, גם הם יסכימו אתך שעשית טוב !
אין זו הבמה להאריך עוד
מקווה מאוד שהועלתי ולא ח"ו הזקתי או חלילה זלזלתי במאן דהוא.
אני שומע מה שאתה אומר
אבל בתור ספרדי תמים אני לא מסתכל ימינה ולא שמאלה , לא מנהג ולא קבלה - מה שהרב אומר שראוי לעשות כך אני עושה
למשל בלהחזיק ב' ציציות , אני היחיד בבית כנסת שמחזיק. אבל כך דעת מרן
כמובן,אם מרן אומר שבמקרה מסויים לעשות כמו שנהגו בבית הכנסת אז מצויין אני אעשה כך,אבל שאדע שזו דעתו
 
אז מהספר שצילמתי עולה שכן מרן נהג כך,ומהצילום מיתר המאיר שהבאת עולה שלא נהג כך, ובילקוט יוסף שרשום "לא ראינו שהכל נוהגים כן" הלשון לא ברורה - אז מה ההלכה בדין הזה?
אין בזה הלכה מצד הדין. זה מנהג שנהגו העולם ובאו פוסקים לברר מה מקור המנהג ומצאו סימוכים מהספה״ק וכן מהזוה״ק תראה את המקורות שהבאתי למעלה למנהג זה, ורוב ככל הפוסקים כתבו שאין מקור למנהג זה כלל.
וכן בספרי המעשה רב על מרן זצ״ל יש שאמרו כך ויש שאמרו כך, אבל במקרה כזה שלא הובא בהליכות מרן ובהלכה ברורה לא כתב בזה, ובילקוט יוסף כתב שהרוב לא נוהגים, אז גם אתה אל תנהג כך.
אבל גם אחרי שהחלטת שמרן זצ״ל הוא הפוסק שלך צריך לבחור כמו מי לנהוג כמו הילקוט יוסף או כמו ההלכה ברורה כיון שיש ביניהם המון מחלוקות בהמון נושאים ואז תחזור כל פעם לאותו קושי מחדש…
אם תראה את כמות הדעות בעניין נפח או משקל בתוך דעת מרן זצ״ל, תרצה להפסיק לאכול ..
ואין לנהוג כמו המעשה רב מהמון סיבות כמו שהזכירו פה הרבנים לעיל מה מטרת המעשה רב ..
נוהגים לפי מה שכתוב בספרים.
וכן הדבר מתחשב בהמון פרטים.. וכן יתכן שמרן זצ״ל היה מורה לך לנהוג אחרת בהמון נושאים ממה שהעידו שהוא נהג . בפרט בדברים שאין להם סמך בהלכה, וכולם נוהגים בצורה מסויימת וכבודו נוהג אחרת מכולם, וכן אם יש שם רב בית כנסת או מרא דאתרא או כל אדם שחייב בכבודו שיש לשנות מהמנהג ..
אבל הדברים לא מסובכים כלל, הם מסתבכים רק שאין דברים ברורים ורואים סתירות ומחלוקות שלא נגמרות ולא יגמרו, אחרי שבחרת לנהוג כמו הילקוט יוסף למשל, אין שום בלבול רק לשבת וללמוד, תלמד מטעויות של אחרים חחח..
 
לא הבנתי מה צדדי המחלוקת שאתה בא לשלול .......
איזה 2 חלקים יש באלוקי נצור ?
מאותו משיב בקו שעה לי שם, הוא אמר לי שאפשר לענות רק אם אתה בין יהיו יהיו לרצון לבין אלוקי,נצור לשוני מרע..
וכן אם הגעת ליהי רצון האחרון אז מותר.

מעולם לא שמעתי על סברא כזו. הייתי אומר שאולי לא הבנתי אותו נכון אבל אני זוכר טוב את השיחה. לכן רציתי לוודא שבאמת אין דעה כזו
 
אין בזה הלכה מצד הדין. זה מנהג שנהגו העולם ובאו פוסקים לברר מה מקור המנהג ומצאו סימוכים מהספה״ק וכן מהזוה״ק תראה את המקורות שהבאתי למעלה למנהג זה, ורוב ככל הפוסקים כתבו שאין מקור למנהג זה כלל.
וכן בספרי המעשה רב על מרן זצ״ל יש שאמרו כך ויש שאמרו כך, אבל במקרה כזה שלא הובא בהליכות מרן ובהלכה ברורה לא כתב בזה, ובילקוט יוסף כתב שהרוב לא נוהגים, אז גם אתה אל תנהג כך.
אבל גם אחרי שהחלטת שמרן זצ״ל הוא הפוסק שלך צריך לבחור כמו מי לנהוג כמו הילקוט יוסף או כמו ההלכה ברורה כיון שיש ביניהם המון מחלוקות בהמון נושאים ואז תחזור כל פעם לאותו קושי מחדש…
אם תראה את כמות הדעות בעניין נפח או משקל בתוך דעת מרן זצ״ל, תרצה להפסיק לאכול ..
ואין לנהוג כמו המעשה רב מהמון סיבות כמו שהזכירו פה הרבנים לעיל מה מטרת המעשה רב ..
נוהגים לפי מה שכתוב בספרים.
וכן הדבר מתחשב בהמון פרטים.. וכן יתכן שמרן זצ״ל היה מורה לך לנהוג אחרת בהמון נושאים ממה שהעידו שהוא נהג . בפרט בדברים שאין להם סמך בהלכה, וכולם נוהגים בצורה מסויימת וכבודו נוהג אחרת מכולם, וכן אם יש שם רב בית כנסת או מרא דאתרא או כל אדם שחייב בכבודו שיש לשנות מהמנהג ..
אבל הדברים לא מסובכים כלל, הם מסתבכים רק שאין דברים ברורים ורואים סתירות ומחלוקות שלא נגמרות ולא יגמרו, אחרי שבחרת לנהוג כמו הילקוט יוסף למשל, אין שום בלבול רק לשבת וללמוד, תלמד מטעויות של אחרים חחח..
תודה על התשובה המחכימה!!
 
מחילה אתה מאמין למה שאתה כותב
יש גבול .....
מעיד אני שהייתי בבית של מרן שליט"א בשעה שדיבר עם הרב בן עמי על הדבר והדר בו מכל מה שנכתב בספר לעניין ברכה על החכמים (שאר הדברים לא שמעתי וגם לא התעמקתי לראות מה נכתב בשמו כאן ומה עיקר לדינא - ואולי פרט זה היה חסר - לא שחזר בו מכל הספר)
וכאן בדיוק הגבול......
 
מחילה ידוע הפוך.
אני לא יודע מה אתה יודע הפוך ומה ד.א שנתן לך לייק יודע ומה שמע ממרן עצמו
על אותם רבנים שהוזכרו בספר ברובם ואולי אפי' כולם לא שמענו שיאמר לברך בשם ומלכות

ובנוסף לכך עיין בדברי הרב מתי ניתן לברך ולפ"ז תדע על מי כן ניתן לברך.

ותדע ששמעתי מהרב יהושוע ממאן כמה חודשים לפני פטירתו על מי אם בכלל ניתן לברך בדור שחלק מחכמתו, והשיב כי הוא מברך על הרב יצחק יוסף שליט"א (ואף התבטל בענוותנותו לעניין קריאת המגילה ברמות, וחתם בסוף התשובה של הרב בכתב ידו שהעיקר כמו הרב יצחק שליט"א אולי הרב בנימין לוריא יוכל לצרף את הקובץ לטובת הכלל)
 
חזור
חלק עליון