אני באמת בור ועם הארץ גמור ולא סומך על מה שאני מבין שנכון לעשות, בשביל זה יש את הרב פוסק הדור!
תסכים איתי להתווכח איתך, כדרכה של תורה,
קודם כל אתה לא בור ולא עם הארץ, מי שלומד ומנסה להבין הוא כבר לא שם בכלל !
שנית, בתורה בכלל ובהלכה בפרט יש הרבה מדרגות ושלבים,
לא כל מה שמתאים לאחד מתאים לחבירו,
וזה עוד לפני שנכנסים לחומרות והידורים,
יתכן ומה שמרן זיע"א היה חוזר בעצמו על "ה' אלוקיכם אמת", הוא משום שלעיתים לא היה שם לב לחזן והרגיל את עצמו לומר לבד כדי לא להתבלבל.
אולי, לדוגמא.
וכן בהרבה פרטים.
ישנם עניינים שאינם חובה ואינם הלכה, כגון נידון דידן, הפניות לצדדים בקרא זה אל זה.
מנהג זה אינו מעיקר הדין כלל.
[אולי ע"פ הקבלה ומי שיש לו יד בקבלה כבר יודע מה לעשות, לי אין]
מה שכתוב בשלחן ערוך, יש לעשות כמה שיותר בדיוק, או אם יש מנהג ברור בכלל ישראל.
אבל אם הדברים לא ברורים, אז כך הם פני הדברים - "לא ברור".
וזו גם כוונת הגאון הילקוט יוסף, "אבל לא ראינו שהכל נוהגים כן" - יש מנהג כזה, זה לא המצאה חלילה, אבל מי שלא נוהג, לא נוהג.
ויש הרבה דוגמאות,
כיצד להוליך את הספר תורה, פתוח או סגור
היכן לומר "מה נאמר" בשני וחמישי
האם לומר התרת נדרים כל יום שישי
האם לאסוף ב' ציציות או ד' ציציות בקריאת שמע [זה גם תלוי בתורת הסוד]
היאך להניח את היד על העיניים באמירת שמע ישראל
האם אפשר לשבת בחזרה
ויש עוד המון
חלקם קרובים יותר לעיקר ההלכה, ויש לדון בהם היטב, ויש יותר רחוקים
הצד השווה שבהם, שמה שתעשה לאחר הבירור, גם אם זה יהיה שונה ממעשה רב שעושים הפוסקים שאתה רגיל להשען עליהם,
גם הם יסכימו אתך שעשית טוב !
אין זו הבמה להאריך עוד
מקווה מאוד שהועלתי ולא ח"ו הזקתי או חלילה זלזלתי במאן דהוא.