תוכן לאחרונה על ידי נתן

תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים" (סנהדרין קז ב). השולחן ערוך הרב פסק זה להלכה בהלכות תלמוד תורה.רך הרמבם והשולחן ערוך לא הזיכרו זה וכן ערוך השולחן שמביא גם את שולחן ערוך הרב גם בהלכות למוד תורה לא מביא הלכה זו. 1.מי מביא הלכה זו חוץ משולחן ערוך הרב...

וכן בסימן קנה לילך מבית הכנסת לבית המדרש ובו שני סעיפים: א • ב סעיף אעריכה אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה. הגה: ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע...

שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר ובו עשרים וששה סעיפים: א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו סעיף אעריכה כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול...

בסימן צח לא כתוב הענין של טוב מעט בכונה מהרבה שלא בכונה-וכן בכל הסימנים שציטטת הרב והנה הם- שולחן ערוך אורח חיים צח שפה הורדת PDF מעקב עריכה "שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך...

למה לא כתב זה הדין בתפילה או בתלמוד תורה ודוקא בתחינה של תיקון חצות?

)המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות. ואם אינו יכול לכוין בכולם – לפחות יכוין באבות (סוף פרק חמישי), משום דברכה זו מתחלת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך"; וכמה שמות נזכרו בה: "אלהינו ואלהי אבותינו"; והיא סמוכה לגאל ישראל (מהרש"א). וגם בה עצמה נזכרת הגאולה: "ומביא גואל…". וזה שאמרו בגמרא (ל א): לעולם ימוד אדם...

שולחן ערוך אורח חיים סימן א הלכות הנהגת אדם בבוקר דין השכמת הבוקר ובו תשעה סעיפים: .... סעיף ג ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש. סעיף ד טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה. עד כאן לשון השולחן ערוך . למה השולחן ערוך כתב טוב מעט תחנונים בכונה דוקא אחרי סעיף של תיקון...

1.היאך יתכן שמרן השולחן ערוך טוען בשו"ת אבקת רוכל סימן ל"ב שהרמב"ם הוא מרא דאתרא דארת ישראל וגם יש כלל שמרן השולחן ערוך הוא מרא דאתרא דארץ ישראל? 2.איפה יש התיחסות של של מרן הרב עובדיה לדברי החזון אי"ש שביעית סימן כ"ג ס"ק ה שאין היום רמב"ם מרא דאתרא וכן לדברי האור לציון בנושא( חלק ב במבוא ענף ד ).?

כלל גדול בפסיקה אצל בני אשכנז זה הרמ"א.אגרות משה,(עיין אגרות משה לגבי הנחת תפילין בחול המועד) וגם עיין ערוך השולחן- סימן תרצא סעיף ז וכתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב דצריכה עמוד בסופה, וחלק בראשה, כדי להקיפה בו. עד כאן לשונו. ורבינו הרמ"א כתב שנהגו שלא לעשות עמוד כלל בסופה. עד כאן לשונו, וכן...

דין כתיבת המגילה ותפירתה ובו אחד עשר סעיפים:.... וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו וי"א שצריכה תגין וי"א שאינה צריכה: הגה: ונהגו לתייגה וגם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה (מהרי"ל):שולחן ערוך תרצא. (טז) כלל: והגר"א בביאורו מפקפק ע"ז מאוד:משנה ברורה. כתב באור לציון(חלק ד.פרק...

דיוק מרבנו בחיי על התורה שהרב לא הביא.והוא תלמיד רשב"א גם בזמן הריטב"א שהביא הרב הלכה ברורה. "...ויש לך להתעורר בכאן כי נרשם בכאן אות שי"ן שהיא הלכה למשה מסיני, והוא כאלו אמר וראו כל עמי הארץ כי שי"ן עליך ויראו ממך. ועוד חלוף השם הגדול בא"ת ב"ש עולה במספר שי"ן, והוא שי"ן רבתי של שיר השירים...

מרן הרב עובדיה יוסף בספרו הליכות עולם על ספר בן איש חי חלק א עמוד טו כותב על יחסו של מרן הבית יוסף לפירושי רש"י ותוספות (הביא אחרונים -הרדב"ז רבי עקיבא איגר והגר"י פלאג'י)...וכן בנו מרן רב יצחק יוסף בספרו עין יצחק חלק א עמוד שנז כתב שרש"י אינו פוסק לפי המאירי והחיד"א והבית יוסף.(והביא עין יצחק...

6

5

4