• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

אכילה ביוה"כ

#1
שאלו אותי, מדוע מרן זצ"ל פסק בחזו"ע שהחולה אוכל 30 גרם לחם. מדוע לא חשש לשער בנפח, שהרי בשאר מקומות אפשר לשער במשקל או משום שהמשקל מגלה על הנפח או שהמשקל יהיה יותר מהנפח. אבל ביוה"כ שזה איסור תורה לכאורה יש לעמוד על עיקר הדין ולשער בנפח מחשש שמא המשקל יהיה יותר מהנפח והחולה יאכל יותר ממה שצריך? (בתשובה לרב בנימין חותה בספר כי בא מועד פסח כתב הרב זצ"ל שהעיקר זה נפח ונהגו לשער במשקל).
 
#2
מצאתי בס"ד בילקו"י (סוכות עמ' תרלב) שעמד על קושיא זו. ותרץ שהרי משקל הפת הוא כמשקל המים. ולגבי חולה ביוה"כ, ככותבת היא מעט פחות מכביצה, ושני שליש ביצה בינונית מותר להאכילו כמו שפסק מרן בס' תריח, ז. ולפי חשבון הגרא"ח נאה זצ"ל יוצא ששני שלישי ביצה הם 38.4 גרם וא"כ יוצא שביחו"ד החמיר לאכול 30 גרם (שגם אם יטעה בחישוב לא יגיע לככותבת). והוסיף עוד טעמים ע"ש. אמנם ראיתי באור תורה (תמוז תשס"ט עמ' תתיב) שהקשו על הרב שהרי הכה"ח (תריח, לז) כתב שכביצה היא בלא קליפתה שהיא י"ג דרהם (39 גרם) וא"כ ככותבת היא מעט פחות מ39 ג'. ושני שלישי ביצה בלא קליפתה היא 26 ג'. ע"ש. ואנא אמינא, שלא ברור שהכה"ח פסק כן להלכה שהרי כתב שם שלעיל (תריב אות ה) הביא בזה פלוגתא. ושם משמע יותר שלהלכה ככותבת היא עם קליפתה (וכן משמע במשנ"ב ס' תריב ובשעה"צ) והוסיף לעיין במש"כ מהו שיעור כביצה עם קליפה ומהו שיעור בלי קליפה. ומה שנראה שבס' תריח סובר יותר הכה"ח לחוש לדעה שכביצה בלי הקליפה, מ"מ לא דבר ריק הוא לשער עם קליפה שכן נראה דעת המשנ"ב. (בפרט שידוע שהכה"ח בהרבה מקומות מביא מחלוקות ואם דעתו שיש להחמיר כמו באיסור תורה וכד' הוא כותב כן במפורש ולא רק רומז). וע"ע בשיעורי תורה ס' ג סעיף י ויא. (וגם מש"כ לחלוק על מרן שליט"א שכתב בדעת החיד"א (ברכ"י קסח, ד) שכתב שיאכל פחות מ-נ"ד דרהם שכדי שלא יכנס לספק ברכה"מ. כתב הרב שכתב כן על כל סוגי העוגות ואפילו שיש עוגות שיש להם נפח גדול יותר כמו עוגת טורט. והעיר, שלא היה בתקופת החיד"א עוגת טורט ע"ש. אין זה אלא דברי נביאות דמאן ייאמר לן שלא היה להם עוגות שנפחם גדול ממשקלם ואין כל חדש תחת השמש). כנלענ"ד.
 
נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'