שלום לכבוד הרבנים,יש לי מספר שאלות;
א. האם מותר למציל לעבוד בחוף ים מופרד של נשים אף על פי שהן מגלות את המקומות המכוסים שבגוף?ואם כן האם זה על פי דין פיקוח נפש? ואם כן אז איך בדיוק? הרי המציל יושב אף לפני שבא לידינו מקרה של פיקוח נפש ופשוט מסתכל לראות ואפילו שזה לצורך עבודתו הרי סוף סוף אין פיקוח נפש והגם שעינינו הרואות שמרבית הימים אין מקרה טביעה ברוך השם אז איך ניתן לו לעבור על איסורים חמורים כאלה?
ב. לגבי דין תינוק שבוי שמרן זצ"ל אדוננו מורנו פסק לגבי חילונים שאינם מבזי התורה בעין שהם כתינוקות שבויים; האם הם כאנוסים גמורים והם לא בגדר מה שנפסק בשולחן ערוך שלא מתאבלים עליהם ולובשים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים אף על פי שסוף סוף הם כופרים בתורה ופורשים מדרכי ציבור? ואם כן אז גם במקום שמבטאים כפירתם בשפתיים (אך לא שונאי ישראל כגון האומרים מה אהנו לן רבנן וכו')?
ג. מי שאכן בגדר תינוק שבויי וסוף סוף הרי הוא כופר ואפיקורס; מה שנפסק שראוי לקרבו למצוות זהו רק לכתחילה אבל בדיעבד שרי להרגו או לעולם אסור?
ד. חרדי מבית שגדל בישיבות והיה לאיש ונפל לתהומות רחמנא לצלן, או חילוני שחזר בתשובה שלמה ולמד שנים בישיבות והיה לישראל כשר אך חזר לסורו שלא מחמת כפירה כגון פיתויי יצר הרע וכדו' מה דינם? האם הוא נידון כמזיד גמור? וכן הבעל תשובה שסרח, האם דינו כמזיד גמור או עדיין לתינוק שבויי ייחשב?
א. האם מותר למציל לעבוד בחוף ים מופרד של נשים אף על פי שהן מגלות את המקומות המכוסים שבגוף?ואם כן האם זה על פי דין פיקוח נפש? ואם כן אז איך בדיוק? הרי המציל יושב אף לפני שבא לידינו מקרה של פיקוח נפש ופשוט מסתכל לראות ואפילו שזה לצורך עבודתו הרי סוף סוף אין פיקוח נפש והגם שעינינו הרואות שמרבית הימים אין מקרה טביעה ברוך השם אז איך ניתן לו לעבור על איסורים חמורים כאלה?
ב. לגבי דין תינוק שבוי שמרן זצ"ל אדוננו מורנו פסק לגבי חילונים שאינם מבזי התורה בעין שהם כתינוקות שבויים; האם הם כאנוסים גמורים והם לא בגדר מה שנפסק בשולחן ערוך שלא מתאבלים עליהם ולובשים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים אף על פי שסוף סוף הם כופרים בתורה ופורשים מדרכי ציבור? ואם כן אז גם במקום שמבטאים כפירתם בשפתיים (אך לא שונאי ישראל כגון האומרים מה אהנו לן רבנן וכו')?
ג. מי שאכן בגדר תינוק שבויי וסוף סוף הרי הוא כופר ואפיקורס; מה שנפסק שראוי לקרבו למצוות זהו רק לכתחילה אבל בדיעבד שרי להרגו או לעולם אסור?
ד. חרדי מבית שגדל בישיבות והיה לאיש ונפל לתהומות רחמנא לצלן, או חילוני שחזר בתשובה שלמה ולמד שנים בישיבות והיה לישראל כשר אך חזר לסורו שלא מחמת כפירה כגון פיתויי יצר הרע וכדו' מה דינם? האם הוא נידון כמזיד גמור? וכן הבעל תשובה שסרח, האם דינו כמזיד גמור או עדיין לתינוק שבויי ייחשב?
נערך לאחרונה על ידי מנחה: