תנור דו תאי בשרי וחלבי

#4
ב"ה
ראיתי ולא מספיק הבנתי את חששם, ושלחתי שאלה למכון בזה"ל:
ב"ה
שלום וברכה
נשאלנו בענין ההוראה של מעלתכם בתנורי סאוטר, שלאחר שימוש בתא הבשרי כשרוצים להשתמש בתא החלבי, וכן להיפך, יש לחמם התא על חום 250 מעלות, האם זה גם לפי הספרדים.
והאמת היא שלא עמדנו על דעתכם מדוע יש לחמם בין שימוש לשימוש, ולכן לא השבנו עדיין.
ובדקנו באישורים שלכם בקישור זה: http://www.machonhalacha.co.il/wp-content/uploads/2018/09/תנורים-1.pdf
וראינו שכן הוריתם שם בעמוד 2 על התנור הנ"ל, וכן הוריתם גם בעמוד 11 לענין תנור בליני, ואילו בתנורים אחרים שם לא הצרכתם לזה, ואדרבא בחלקם הגדול הקלתם להשתמש בשני התאים אפילו בו זמנית.
האם תוכלו לבאר לנו דעתכם בזה כדי שנוכל להשיב לשואלינו כהלכה?

בברכה רבה

וזה אשר השיבו:
שלום וברכה

אין בזה שום חילוק בין אשכנזים לספרדים.
מצו"ב העלון החודשי של המכון מחודש אייר האחרון, שם התפרסם מאמר מקיף על נושא התנורים, הבעיות והפתרונות, ומשם תוכלו למצוא תשובות מלאות לשאלותיכם.
אנו מצרפים בזאת גם את העלון האחרון לחודש זה.
אם עדיין תהיינה לכם שאלות נוספות נשמח להשיב עליהן.

בברכת כוח"ט


והשבתי להם:
ב"ה
שלום וברכה
ישר כח גדול
עזרתם לנו מאוד
שתזכו להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה, לזכות את הרבים, ולהרבות כבוד שמים אמן.

עד כאן.

ולענין הלכה למעשה אני אומר, אחר שעיינתי בעלון שלהם עמודים 17-19 במה שביארו את החשש בתנורים אלו, לפי הדין אין לחוש, הן למה שביארו החשש בטעם שעובר מתנור לתנור דרך הפנל המשותף, כמבואר בש"ע יו"ד סי' צד ס"א דלדינא בין לדעת מרן הש"ע ובין להרמ"א לא אמרינן חם מקצתו חם כולו, ע"ש. וממילא אין לחוש לטעם שיעבור את כל הפנל המחבר בין שני התאים גם אם הפנל משותף.
זאת ועוד מעיקרא נראה שאין לחוש לכך, שהרי אין הפנל חם בחום שהיד סולדת בו בשעה שהתנורים דולקים, שהרי הוא חיצוני, וממילא אין הטעם יכול לעבור בלא חום שהיס"ב.
ולגבי החשש של האדים שביארו שם, הנה אם התנורים לא פתוחים באותה שעה עם בשר בזה וחלב בזה, אין חשש, מאחר שבאדים לכל היותר יש דין של זיעה, והדין לגבי זיעה שאין חוששין לה אלא כשהתנור קטן ואטום כתנורים שלנו, שאז נעשה כקדרה שכל הזיעה מתקבצת ונדחקת על הדפנות בעל כרחה ואינה מתפזרת, אבל בתנור גדול או שאינו אטום, וממילא יש לו איוורור כל שהוא, אין חשש זיעה, שהרי היא מתפזרת, וקו מדין ריחא המבואר בש"ע יו"ד סי' קח ס"א, ע"ש. ודו"ק.
ולכן כל שלא רואים בעין זיעה שעלתה מן התנור שלמטה לסמוך לתנור העליון במקום שהיד סולדת בתנור, קי"ל דלא מחזקינן ריעותא לומר שמא היה, וכ"ש שזה דבר שאינו מצוי שהרי דרכו להתפזר וכנ"ל. ואם אכן רואים זיעה בעין שנאחזה בתנור העליון במקום שהיד סולדת בו (דבר שלענ"ד אינו מצוי כלל, שהרי גם לא עוררו על זה), אז צריך לנקותה ולא יעזור התקנה שכתבו בהוראות להדליק עשרים דקות על חום הכי גבוהה.

ולכן למעשה אין לחוש, ואפשר להשתמש בזה אחר זה אף ללא התקנה שכתבו, ויתירה מזאת, שמצד הדין אין איסור גם להשתמש בשני התאים בו זמנית, רק ליתן את הדעת שלא לפתוח את שני התאים בו זמנית כשנאפה בזה בשר ובזה חלב.

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

#6
ב"ה
שלום וברכה
אם התא התחתון היה צונן, וזה טיפות בעלמא, מספיק ניקיון במטלית צונן, ועדיף עם חומר ניקוי שיפגום את הטעם.
אבל אם התא התחתון היה חם, והטיפות היו למשל בשריות, והתנור למטה חלבי, בזה הדבר תלוי.
אם התא החלבי אינו בן יומו, כלומר שלא בלע טעם של חלבי בכ"ד שעות האחרונות, הנה מכיון שכעת נפלו עליו טיפות בשר ובלע טעם שלהם, א"כ צריך הכשר, אבל מועיל הכשר קל, שהרי נחשב עדיין היתר ולא איסור, מפני שאין כאן תערובת של בשר בחלב בני יומן. ולכן הכשירו ע"י שינקה כאמור, ואח"כ ירתיח התנור בין חצי שעה לשעה על החום הגבוה ביותר.
אולם אם התא התחתון היה בן יומו, כלומר שבלע טעם של חלבי בתוך הכ"ד שעות האחרונות, א"כ מה שבלע כעת טיפות הבשר, נעשה בלוע מבשר בחלב ששניהם בני יומן, ונחשב שבלע איסור ולא היתר, ושוב לא מועיל לו הכשר קל אלא הכשר חמור, ואף שיש מקום להקל בחימום התנור דאפשר מועיל כהגעלה וכאן הרי הבליעות היו מזיעה ומטיפות שאינם צריכים אלא הגעלה, מ"מ אינו כ"כ נכון לסמוך על חימום התנור כהגעלה לגבי בליעת איסור, רק לגבי בליעת היתר שבלאו הכי הכשירו קל, כמבואר בפוסקים. ולכן הכשירו במקרה כזה יהיה ע"פ מ"ש מרן הש"ע ביו"ד סי' צה ס"ד, שיתן דבר הפוגם על מקום שנפלו הטיפות, כגון סבון כלים וכדומה, שהוא פוגם, ואז ירתיח התנור כשהחומר הפוגם נמצא שם, כך שהתנור יבלע טעם פגום ושוב לא יפליט טעם מושבח של האיסור. וכמבואר בזה באריכות יותר אצל מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר חלק עשירי חיו"ד סי' ד, ע"ש.

בברכה רבה
ולשנה טובה תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום
 
נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'