תוכן לאחרונה על ידי אור ישראל

כמדומני שדעת מרן שמעוברת דווקא מג' חודשים אא"כ לא מרגישה טוב (לא נמצא לפני חזו"ע כרגע) במוקדם איני יודע

כתוב יפה וברור יש התעניינות

(עמוד גמרא שכולו משנה ) נדרים ב.

יבמות ב.

אגלי טל אגדת ארבע כוסות אלפי ישראל אלפי מנשה אלפי יהודה אלפי שנאן ארבע חרשים ארבע יסודות ארבע כנפים ופתח הגן ארבע מאות שקל כסף ארבע צומות ארבע שערים ארבעה גביעים ארבעת המינים כהלכתם \ המהודרים\ למהדרין\ למעשה באדיבות אוצר החכמה (על האות אל"ף בלבד)

עמודי שש

הלבוש בדים (ר' מרדכי יפה) קשור לפורים לבוש מלכות תכלת וחור

במלאכת צד נניח תפס בעל חי קצת גדול- צבי אם יש לו כושר גופני והצבי לא יכול לברוח חייב ואם אין לו והבצבי יכול לברוח- פטור

שניים שעשאוה פטורים אבל אם זה יכול וזה אינו יכול זה שיכול חייב וזה שאינו יכול פטור

כן

כוונתך לסימן כ"א סעיף ה' (נ.ב. לא כתוב שם אסור) השואל הסביר בהמשך דבריו שאין כוונתו תמונות של חיבה אלא סתם תמונה

מה הבעיה שצלמת תצלם איש? הוא לא צריך להסתכל עליה אלא על המצלמה וגם אם היה צריך להסתכל עליה (אין כוונתי הבטה לעומק) מה זה שונה בלקנות במכולת שיש שם מוכרת

כמדומה שלא הבנתי כוונתך הרי פשוט שגם ההולך ברגל מברך הגומל (הולכי מדברות)

מחילה מכת"ר אבל בשו"ע כתב שהולכי מדברות לאו דווקא למנהג ספרד והוא הדין בהולך מעיר לעיר לגבי מה שכתבת שכוונת הילקוט יוסף שהיוצא למלחמה יברך בלא שו"מ כמי שנעשה לו נס אתה צודק. אלא שהיה קשה לי שאע"פ שלא יברך בשו"מ מדין הנס יברך כדין הנוסע במקום מסוכן.

אולי כוונת השואל ע"פ המשנ"ב בסימן קע"ו ס"ק ב' שכתב שיש הבדל בין דברים שלא שייכים לסעודה ודברים ששייכים לסעודה כלומר שדבר שלא מברכים עליו בתוך הסעודה ובירך עליו קודם הסעודה צריך לברך עליו ברכה אחרונה כיון שברכת המוציא אמורה לפוטרם א"כ "מה שאוכל קודם הסעודה אין שייך כלל לסעודה" יעו"ש. וקצת מדוייק...