מה התכוונת? אם התכוונת שפוסק ע"פ רוב הראשונים באמת מצינו כן בהרבה מקומות אבל א"כ למה סיימת בדבריך ' שפוסק לפי הני ראשונים' הב"י פוסק כמו הרבה ראשונים ולאו דווקא אלו.
ומ"מ נראה דוחק גדול שכוונת הב"י לא הייתה לאלו הראשונים דווקא כיון שהזכירם בשמותם והזכיר רוב מהם
בהקדמה לבית יוסף כתב שיפסוק להלכה כמו 2 מתוך 3 עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, את הכלל הזה מצאנו פעמים רבות בב"י שכותב וכיון שב' עמודי ההוראה כך סוברים הכי נקטינן וכדו'
וכאשר יש עמוד הוראה אחד נגד עמוד הוראה אחר והשלישי לא גילה דעתו כתב הב"י וז"ל
'ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו...
כתב השו"ע סימן ריא סעיף א
היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר, ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב. ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים (ד)ואפילו אינו חביב (ה)ויש אומרים שגם...
אין חזקת חיוב עד שודאי לנו לכול"ע שהוא חייב בנט"י בברכה
לא כל מי שאוכל לחם חייב בנטילה פחות מכזית או כביצה, נטל ידיו קודם לכן , וכן לדעת המהרש"ל מי שבאמצע הסעודה הלך לבית הכסא לא חייב בברכת על נט"י
כיון שזה במהדורה החדשה אני לא יכול לראות דבריו
אבל מעיון קל במשנ"ב סימן קסד נראה שהמהרש"ל חולק וסובר שאפילו עשה צרכיו א"צ לברך על הנטילה וא"כ יש ספק האם הוא התחייב בברכת על נט"י או לא וממילא אין חזקת חיוב
לשון המדרש תנחומא - אמר להם אף אני באתי לעשות צרכי
לשון הגמרא סנהדרין- אמרו הניחו לו אף הוא לעשות צרכיו נכנס
ואם כן לא ברור מה כוונתך ומה הבאת מהגמרא בסנהרין, בשתי המקומות הוא בלשון רמז, ואם כוונתך ששם אמרו עליו גם על אחרים יש ברית כרותה לשפתים
זו טעות גמורה
גם מי שיש למחשב שלו נטפרי הוא יכול 'לעבור' לרשת אחרת בלי סינון, באוטובוס
כמו כן הדבר יכול להיות אם יש שכן שהחליט לא לחסום את הגישה לאינטרנט שלו (לא מצוי כי זה יכול לבזבז לו אינטרנט)
כמו כן הדבר מצוי בבתי עסק קופות חולים וכדו' שנותנים חינם אינטרנט פרוץ לכל דורש ה"י
לכן חובה קדושה...