תוכן לאחרונה על ידי אטיאסס

א. דבר מאד מסתבר אינו מכריח לבנות בניין ולברך ומה עם סב"ל הנזכר כל כך הרבה פעמים. ב. כתבתי תימה, משום דאפשר לחלק בקלות. ושוב דבר זה שנוי במחלוקת הפוסקים וע"פ סברות שאפשר לצדד לצד אחר בסברא ואין ראיה אמיתית זה ודאי לא חזק בשביל לחדש ברכה. ואם תרצה להאריך דבר איתי בפרטי

א. גבי הרעי זה פשוט אבל אינו מחוייב עד כדי כך, וכבר אמרתי שכמו שאין אנו מבינים את השיטה שמור זה דם שהפך לבד לריח טוב כשמתייבש כמבואר בהטור, כך נאמר דכוותיה גבי הרעי הנ"ל. ומה גם שהרעי הוא דעת רש"י והוא יחידאה לכאורה. וצריך עוד לעשות אוקימתא שכלם מודים אעיקר סברתו, וזה אפשר אבל לא מחייב לבנות...

לצערי לא הבנת כוונתי.

הגרע"י אינו קטלא קניא באגמי ובוודאי מעיקרא היה לו דרך חזקה להסביר דבריו, ועל זה אני תמהה מעיקרא מאי קסבר.

ראיתי שהקשה את הקושיא השני גבי השמן זית, וכתב שהודה לו הגרע"י. אבל כידוע ישנם שאומרים שמרן הגרע"י לא חזר בו, ומה גם מעיקרא מאי קסבר, וכן כיצד למד הגרמ"ל לא דבר ריק הוא ששני גדולים לומר מאותם סברות. אשמח ליישוב הדברים.

כתב הגרע"י בחזו"ע ימים נוראים (עמוד רפ"ז), וז"ל: והנה ידוע שהרוב של מי בושם הללו, עשויים מתרכובת סינטטית, ע"י הפרדה כימית, שבאופן מלאכותי משנים אותם מברייתם כדי להוציא מהם ריח טוב, והו"ל כריח שאין לו עיקר. ע"כ. אולם בחזו"ע עמ' (שי"ג) ברכות חזר בו, וכתב בפשטות דעל בושם סינטטי מברכים ברכת הריח...

לכאורה אינו מוכרח, אפשר דהרמב"ם ס"ל דיש אומדנא ואין צריך להקדים שבוודאי אינו פוטרו בברכתו, וכעין זה כתוב באחרו' באיזהו מקומן [לא אליבא דהרמב"ם, רק שכתבי שאי"ז מוכרח כל צרכו] בעצם כבודו מסביר שהמג"א ס"ל דברי הר"י ? , ואם כן, אינני מבין למה צריך צירוף שני חצאי זיתים כדי לברך, הלא אליבא דר"י אפילו...

נשמח אם מאן דהוא ישגר את תשובת המעין אומר לאתרא הדין.

ישנם יחודים בשער רוח הקודש, וישנם בודדים בדור שעושים אותם כראוי. זכור לטוב הרב אצלן מפרדס כץ שהיה עושה זאת לכל הבא אליו.

בשו"ת הרשב"א גבי חציצה ברצועות התפילין. אגב מרן הגרע"י דבר בזה בכ"מ.

ר' דוד ברדא מטבריה בספרו רביד הזהב כמדומה, העיד שפגש את הרב קצין בנויורק וסיפר לו הרב שששתה תפלדור ואת הנזק שנסוב לו עי"ז, והדברים צריכים יישוב.

השבת נזמן לי לראות בהליכו"ע למרן זצ"ל בח"ב גבי בתשובתו לגבי תפילין בט"ב, ושם בסו"ד כתב, כשהתאבל על רחל בתו הניח תפילין ר"ת.

שואל בתמימות, גם אם הבחור "מדרדר" בחורים אחרים, כגון: פלא' חכם וכדו'?

לא הגיוני בעליל. מרן האר"י ז"ל נפטר כמה שנים לפניו, בשנת של"ב כמדומה, ואילו מרן הב"י נפטר בשל"ה. ופעם שמעתי את הסיפור הנז' בשם "רבנית" לפניו כעשר שנים, והדברים בטלים.

אמר זאת בדרך "השגה", או בדרך שיחה נאה?