לא, זה ודאי לא נכון.
מצוות צריכות כוונה זהו הלכה פסוקה בשו"ע.
ומי שלא כיוון לא יי"ח.
אלא שאנחנו מחמירים לכתחילה בברכות כגון ספיה"ע שלא יהיה סתם דעת ואז נצא למ"ד אינן צריכות כוונה. ודו"ק
צריך גם 'מחכמתו' וגם 'ליראיו'.
כאותו מעשה בענוותנותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאחד בירך עליו ברכת שחלק,
והרב מאוד הצטער ואמרו לו הרי הרב יודע את כל התורה?
ענה להם, מילא חכמתו אבל ליראיו?
ובנידון שהעלתם, סתם חבל על הזמן...
אולי הועלה בשביל המעשה שכתבתי...
מהיכן אתה יודע מה כולם מכוונים בק"ש שעל המיטה?
אני אישית לא מכוון כך.
ולגעתי רוב בעולם נוהג ר"ת רק לחומרא בשבת למלא' דאורייתא וביוה"כ למי שיכול.
(יש ילקו"י מפורש לעניין חולים ומעוברות שאי"צ להחמיר ר"ת ביוה"כ).
סברא יפה.
הייתי מנסח את זה בצורה כזו -
בשביל להרויח תוספת שבת לשי' ר"ת בנקל, להמתין עוד דקה. (לתוספת שבת אין שיעור).
אבל ודאי שזו חומרא (על גבי חומרא) ולא מעיקה"ד.