תוכן לאחרונה על ידי בני בני

טרם ראיתי אבל אני מאמין שזה תמצות של התמצות מהתשובה הארוכה בשו"ת בית נאמן [באופן כללי אני תמיד מייחס חשיבות לדברים שחכם כותב, יותר ממה שדורש במקהלות. ואכמ"ל].

לאחרונה ראיתי בזה תשובה ארוכה להרב הנאמ"ן נר"ו בשו"ת בית נאמן ח"א סי' ל"ד. [לפי הנכתב התשובה נכתבה בגיל 16-16 בערך. והדברים מפליאים]

לישיבת יקירי יש מכתב לגבי שירים בערבית

כי זה 'מודה'

מה יהיה הדין אם בבית כנסת ספרדי-ישיבתי, קרא הקורא הרגיל, ולא ביטא שום אות כספרדים, אלא כמו בקריאת כל התורה כולה, במבטא הישראלי המצוי. יצאו יד"ח? צריכים לחזור לקרוא שוב כהוגן? תודה!

הגאון הנאמ"ן שליט"א במילואים לספרו סנסן ליאיר:

יש לך לשונו בשלימות? הוזכר בעוד חכמי הספרדים? אז לכאורה עדיף לומר כמו הראשונים. כשם שבכל מקום בתנ"ך הכריעו.

ומה עשו עד זמניהם?

אולי הם הזכירו מדברי הראשונים הללו, או ממקור יותר קדמון, ואעפ"כ הכריע אחרת. לכן רציתי לראות הדברים בפנים. [ולא שחשבתי שאתה ממעט בחשיבותם...]

וכן דעת הרב איש מצליח, וכפי שהזכיר בנו הגרמ"מ יבדל לחיים בראש דבריו. [למעשה, חלק על אביו...]

הם משמעותיים מאד בהכרעות הנוסח בכל התורה כולה. יש למישהו צילום מדבריהם? ומה לגבי "ולהרוג"? האם כת"ר מצא סתירה או סיוע לדברי הגרמ"מ שליט"א? יישר כח לכבודו על הבירור והליבון! אגב: מעניין לבדוק מהו המקור הראשון לקריאה פעמיים? אין לי חזו"ע כעת. אבל אם הוא מנהג מאוחר, מהגאון החת"ס וכיו"ב, מובנת...

מכל הראיות שהביא לפני כן. ותורה מונחת בקרן זוית

שפיל לסיפיה דקרא, שכן מי שתמהת עליו, כתב בסו"ד: שו"ר שבילקוט יוסף (סי' כח סט"ז) ס"ל שלא ינשק בין תפלין של ראש בין תפלין של יד לתפלין של ראש (ואיני יודע אם ס"ל דזה אסור או רק אינו ראוי דשם רק כתב כן אגב נסבה). וע"ע בהלכה ברורה (סי' כה אות יג) ובשו"ת אוצרות יוסף (שם סי' ב סוף ד"ה אולם) שכתב דנכון...

פעם ראיתי המכתב בשלימות.

רמז: יש לו באוצר החכמה ספר "שאילת שלמה" ד' חלקים...