תוכן לאחרונה על ידי ברוך אביכזר

אשמח לדון ולשמוע תשובות עניניות ממי שבאמת מבין מה שכתבתי ולא ממי שמבלבל את הדברים העיקר בשביל לענות.

כבר אמר הראש"ל שליט"א שצריך ללמוד 'תורת החילוק', וחבל שאתה לא מתבונן היטב היטב. אנו דנים מה 'המנהג' והאם הוא סותר את מרן השו"ע. לא דנים מה דעת 'האחרונים בביאור המנהג'. תתבונן היטב היטב בחילוק דק זה. גם אם הרבה אחרונים יבארו את המנהג שהוא נגד השו"ע - כל עוד זה לא 'מוכרח', ויש אחרונים שביארו...

בהורמנותיה דהראש"ל שליט"א, ולאחר הקיד'ה חמש מאות, ואחר אלף אלפי המחילות. לפי הכללים שלימדנו מורנו הרב שליט"א שמותר לחלוק 'עם שכל' ולפי 'תורת החילוק'. יש לתמוה על מה שכתב בענין אע"פ שיצא מוציא, בילקוט יוסף שבת א ד' סי' רצ"ו, שהביא 'ראיה' שהמנהג דאמרינן אע"פ שיצא מוציא 'גם בבקי', ממה שכתבו...

עיין במצורף באריכות.

דברי הרב @אהרן כהן צודקים לענ"ד. ומה שכתב: א. הרב עזרא עטיה לא הסכים לרב עובדיה בהרבה דברים. ב"המלך המשפט" לא הסכים עמו [כך אמר הרב יצחק אבא שאול, מאחרוני תלמידיו בזקנותו – שהגר"ע עטיה הורה להם לא לחזור, כדעת הבא"ח]. הוא לא הסכים עמו בר"ת במוצ"ש [הוא עצמו לא נהג כן, לא במוצ"ש ולא ביוה"כ, ולא...

כשמרן היה צעיר לימים וחלק על הבא"ח, לא נ"ל שחשב את עצמו כבר באותו הזמן כיותר גדול מהבן איש חי ורק משום זה חלק עליו.

כתבתי שהמשקל הסגולי הוא 0.67 זה אומר שזה ב33 אחוז פחות מהמים. המים זה 1 ובהם המשקל שוה לנפח.

האם 30 אחוז זה 'כמעט' זהה???????????????. וכן הם טענו שבמצה ובמבה יצא להם 'אותו הדבר בדיוק'. איך קרה הנס הזה?

המשקל הסגולי של בוטנים הוא 0.67 ושל תירס הוא 0.62 אז איך יתכן שהנפח יהיה כמו המשקל? כמו כן המשקל הסגולי של חטה הוא 0.66 וכפי שכתב הרמב"ם. במצה קשה אין כמעט מים כיון ששמים מראש מעט וזה גם מתאדה, אז איך יכול להיות שהמשקל שוה לנפח?

בפועל זה לא כך, עיין כאן.

ביקשו ממני להעלות את המצורף.

עיין שם שהביא את שו"ת הגאונים שערי תשובה סי' שמ"ה דאיתא שם: האשה 'מחוייבת' לברך אותן ברכות הנותן לשכוי בינה כו', ותדלג שלא עשני אשה וכיוצא בהן, דהא לבטלה איהי ע"כ. אולם תשובה זו היא מן התשובות המזוייפות שבשו"ת הנ"ל – עי' מה שציין בזה הר"ש אסף בספרו תקופת הגאונים וספרותה, עמ' שכ"ג הערה 1...

ואם הוא ייר"ש בשאר הדברים וקולו ערב לציבור, ונוח לבריות, ומרוצים ממנו, וכליל המעלות, ומה שנשאר זה פאה שהוא חושב שמותר [אף שטעות גדולה בידו], כאן מתחילה השאלה האם בכ"ז לא להעלותו כי אולי נקרא "עבריין" כמו אייפון וכד', או לא. וע"ז כתבו כאן שאומר מותר שאני [אף שהוא טועה].

הלוואי וישמע. השאלה כאשר הוא מתעקש שההלכה היא שמותר [אפילו שהוא לא צודק בעליל], האם נאמר שלא נעלה אותו, או שנאמר ד"אומר מותר שאני" כפי שכתבו כאן קודם? ותול"מ.

מן הסתם זה קשור לסקרים שלך כאן לאחרונה?