תוכן לאחרונה על ידי יואח

מחילה לא כ"כ הצלחתי לדוק. מה כוונתך

לולא דמסתפינא הייתי אומר שהשינוי מראה כאן הוא רק רווחא דמילתא, או אגב נקטיה היות ובד"כ כשהם גרועים הטעמם הם גם שונים במראיהם, שכן לעניין השמחה בעניין זה הטעם הוא הקובע. וכמו שמברכים על אבטיח, אף שאבטיחי החורף נראים די אותו דבר. (אפשר להתווכח, אבל כך מסתבר נלע"ד)

תכלס מה התשובה לשאלות הללו? למה מרן שליט"א מחמיר? 1. אין בישול במתכות בטפרוטרה של לד. (מקס' 150 מעלות). 2. אין עניין שהשמן יתחמם, אדרבה תפקידו לקרר. 3. גם אין בו שיעור, יש שם 2 סמ"ק שמן לכל היותר. 4.בנורת ליבון החום הוא המקור לאור (חוט להט לוהט), אבל ב-LED האור נוצר ישירות מהחומר, והחום הוא תוצר...

לכאורה אותו דבר. למרות שלענ"ד אננס זה לא מהפירות שנשתבחה בהם א"י ,אלא יותר הוואי תאילנד וכדו', כך שמה שמיובא משם הרבה יותר טוב. אבל די והותר ויכוחים מציאותיים באשכול זה. לכן אם באמת טעמם גרוע, והוא לא אוכל אותו מחמת גריעותו נראה שזה דומה לתפוזים. רק מעניין: אם הולכים בזה אחר רוב העולם (וכך...

גוש הימין. איכס. "אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כב, עמוד ב).

לאחר עיון בב"י: אני מסכים שדעת הב"י נוטה לפרש כל הראשונים כפשוטם, אבל: א. הב"י לא דחה את הטור לגמרי. הוא כתב : "אינם לשון דברי ר"ח ממש", הוא נדחק בהבנת לשון הטור ,והכל בעקבות מה שהרא"ש הביא המשנה של "עד פיקה של גרוגרת", ואדרבה יש לו צד שהרא"ש עצמו יפרש בכל הראשונים לפניו שהגרוגרת היא פיאה...

אתה צודק, אבל יש הבדל גדול בין ההיתר של לאכול לפני תפילה (כשלא חל חובת קידוש) של "ואותי השלכת" ששם יש היתר לכו"ע של "הצמא והרעב", לבין ההיתר של לאכול ולשתות לפני קידוש לנשים, שזה רק פוסקים בודדים...

יש דעת הראב"ד וסי' שלכולם מותר לאכול לפני קידוש, גם לגברים. ויש דעת מהר"ם חלוואה, ונראה שכן דעת הרשב"א שנשים כלל לא חייבות בקידוש הבוקר. לראשונים אלו לנשים מותר לאכול אפילו לא מתפללות שחרית, ואדרבה לראשונים אלו יוצא חומרא שמי שמתפללת יש לה "ואותי השלכת" ואז יכולה לאכול רק מדין הצמא והרעב (אא"כ...

אבל השו"ע כותב יר"ש יצא ידי כולם וכו'

יפה מאוד

אני יודע שהשו"ע כותב שטוב לא להעביר תער על זקנו כלל, אבל בפועל אני רואה היום שהציבור נוהג להקל בזה. גם בני תורה. אשמח אם מישהו יודע מקורות בפוסקים להקל ובפרט מה דעת מרן זיע"א ושליט"א בעניין?

זה כבר משהו אחר. אבל בכל מקרה זה לא קשור לעניין עם ג' התנאים שהבאת ואינו דומה כלל וכלל. הר' @בנימין לוריא הביא שמרן זיע"א, הגרש"ז אוירבעך, הבאר משה, ר' חיים קנייבסקי, וברכת ה', שצריך לברך "שהחיינו" על אף שיש מהם בקירור וכדו', היות וניכר טעמם וכו'. מה אתה צריך יותר מזה צדיק?

מחילה צודק, תיקנתי. אוי ואבוי לי רק שלא תקנה תפוזים בקיץ בגללי...

ברור שכן! הבדל ברור ופשוט: היסוד לברך "שהחיינו" הוא השמחה בראותו שהפרי הגיע לשוק כידוע. (ומיסודה היא ברכת הראיה להרבה פוסקים). כשיש שני פירות ממש דומים (ללא התנאים שכבודו ציין) אז אם כבר הגיע פרי אחד לשוק, אין כבר כ"כ שמחה שהשני הדומה לו הגיע, היות ויש כבר פרי שדומה לו, וע"כ אין אנו מברכים...

צדיק, אני לא יודע איפה אתה גר, אני מסתובב שם, וממש אין שם תפוזים. אולי עכשיו לקראת החורף התחילו להביא, בקיץ לא היה חד משמעי. יש למטה קנייה באונליין, תסתכל. הרב אלישיב התכוון שהפרי מצוי 1. בטעמו הטוב 2.בחנויות מצויות, אע"פ שאינו בכל מקום. ולא שאפשר למצוא אותו בחנויות בודדות חס וחלילה. אתה גם...