תוכן לאחרונה על ידי לבי בתורתך

ידוע שמשה רבינו התפלל הרבה תפילות כמנין 'ואתחנן' חמש מאות וחמש עשרה תפילות לזכות ליכנס לארץ ישראל ובגמ' בסוטה (דף י"ד כמדומני) מבואר שהוא רצה לקיים את המצוות התלויות בארץ, ולא לאכול מפריה או לשבוע מטובה יעו"ש. ראיתי מקשים מדוע לא מצינו שאהרן התפלל על דבר זה, כמו משה רבינו ע"ה. וראיתי מתרצים...

יש את הבית הוראה של הגאון רבי עמרם פריד שליט"א, מגדולי התורה בבני ברק שם יושבים תלמידי חכמים ועונים על השאלות גם במייל, אולי הם יכולים לתת לך מענה מפורט כרצונך את השאלות היותר מורכבות הם שואלים מפורש את הגאון הנ"ל אם תרצה אני יברר את הכתובת מייל של בית ההוראה שם

ראיתי את הסיפור הזה בקונטרס 'לעורר לבי' על אלול מבית הגליון שבועי 'אאידישע הארץ' אם תרצה אתן לך בשמחה את מספר הטלפון של המחבר

אמרת אכן הרב רצה שתוקדם החתונה לאיזה רב הינך מתכוון ?

עשיתי שאלת רב בזה, ואמר לי שהוא ראה בספר של הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א שכתב שאדרבה המסתפר יכוון שהוא משייר את פאות הראש והזקן לקיים מצות ה', והוסיף, שבזה שמסתפר מוריד את שערות הראש שהם דינים לקראת היום הקדוש והטהור של רחמים וכו'. יעוין שם.

ראיתי לעורר דבר בענין הנוסח הנכון בתפילת אבינו אב הרחמן (מיד לאחר פיוט אליך ה' נשאתי עיני) אומרים בשני הפעמים הראשונות 'הושיענו למען שמך', ואח"כ אומרים 'והושיענו למען שמך' עם ו'. ולכאורה הבקשה השלישית היא 'בצר לנו קראנוך', ובזה יובן יותר לומר 'הושיענו למען שמך', ולא 'והושיענו למען שמך' עם ו'...

סיפר לי בחור, שבאלול התשפ"ה התקיימה חתונה של נכד מרן הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א, בבנייני האומה, בעוד שהתאריך הנקבע לחתונה הזו היה בט"ז בחשון התשפ"ו, אלא שהגה"ק רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל התגלה בחלום לנכדו אבי החתן שליט"א, ואמר לו שיקדימו את החתונה לחודש אלול התשפ"ה, כיון שבחשון תהיה מלחמות...

יישר כוח מי המחבר של הספר "וגילח הכהן" ? והאם ידוע לכם אם מרן זיע"א כתב בספריו בזה, אשמח לדעת

מעניין לדעת, אם אין מצוה וכו', האם זה ראוי, או עדיף לחכות עד לאחר יום הכיפורים. אשמח לקבל תשובה