תוכן לאחרונה על ידי מרניסת עיוני

נאמר לי כי במעין אומר ח"ג יש התיחסות של הרב עובדיה זצ"ל לאסור דלא כמ"ב

תודה רבה, לרב, חוץ מהרב אין כיום מי שבקי, בעיון ואני מדגיש בעיון, בתורת הרשל"צ.

בקובץ בית יוסף גליון ז עמ' פא כתב הרשל"צ כי מותר למכור איפון לגוי. וכתלמיד שוטה השואל קמי רבו, הרני שואל מדוע אין בזה לפני עיור שהרי מכשיל את הגוי בעריות, ועכ"פ אביזריהו דעריות שאץ גוי מצוה בהם.

בילקוט יוסף מהדורא תשע"א שבת ח"א עמ' תקלו, כתב שיש להקל בבישול מים שרתחו המצטמק ורע לו. ואולם בילקוט יוסף שבת ח"ג עמ' רמד הלכה עו', כתב כי הלוקח קומקום מים מעל הפלאטה, ונטפו איזה טיפות על הפלאטה, טוב ונכון ליתן פדיון תענית לצדקה.

בסה"כ כתבתי "כיצד" היכן יש כאן זילזול. ומה הקשר לחשוד בי על זילזול ברשל"צ, בעוד שאני עשיתי בישיבתו חזון עובדיה ימים כלילות.

יש כח, אבל מה התשובה. ולא לדאוג אני תלמיד ותיק של הרב ללוש.

יש לשאול בזה. א] בפת"ש סי' רג ס"ק ג הסתפק שמא אודיתא הוא תקנה רק בשכיב מרע, וכן דעת העיטור או' ה [ערך הודעה]. ב] במקור חיים [תמח ס"ק ה] כתב כי אודיתא אינו קנין, ולכן אין לסמוך עליו להפקיע איסורים. ג] בחכמת שלמה גיין יג: כתב שיש באודיתא, משום שקר, ואין לכתחילה להשתמש בו. ד] י"א כי יש איסור שואל...

כיצד פירסם הרשל"צ לענות אמן על תפילות הנשמעות דרך הרדיו, לכאו' שתי חסרון יש בזה, א] אמן יתומה, ה' ישמור. ב] אינו שומע את קול המברך כלל וכאילו עונה על קלטת.

מאחר והרב מחכים אותנו מאוד ומגלה לנו דרך פסיקת הספרדים. רק עוד שאלה אחת אם אפשר רק עוד שאלה אחת ובזה אסיים. הנה בענין מנין מרפסות יש כמה ספקות, שמא דעת מרן כפר"ח וכו', ואת"ל דדעתו כדעת הרבה מן האחרונים שמביא הראש"ל - י"ל שבשעת הדחק יודה מרן להקל ולא אמר את דבריו בדיעבד (וזו תהיה הסיבה שהוא לא...

כבוד הרב לא הבנתי הרי דין "בשעה שהציבור מתפללין" אינו מנין, אלא מעלה, ובשביל זה לא צריך טלפון כלל, אלא שידע באיזה זמן מתפללין. זאת ועוד במגן אברהם סי' קנט ס"ק טו, מבואר כי לא אומרים סב"ל במקום דחק אלא בכה"ג שפיר מברכים.

יש הרבה צדדים בפוסקים כי אין יוצאים ידי ובה בברכות שנשמעות דרך טלפון, ראה בשו"ת אג"מ ח"א סי' צד, ויחוה דעת ח"ב סי' סח, ובשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ט אף הגדיל לכתוב כי אפילו לענות אמן בכה"ג אסור. וא"כ לכאו' במנין מרפסות לכאו' יש יותר צדדים שבשעת הדחק יוצא ידי חובה.. כתלמיד השואל את רבו.

מאוד נשמח למקור כי נדבה היא דוקא בלחש.

תודה רבה על המענה המהיר, אם אפשר לדעת גם למה הרשל"צ לא הציע לעשות חזרה על תנאי דנדבה כמו שרבים הציעו., ובכך אין חשש סב"ל

הראשל"צ פירסם את דעתו בענין של צירוף אנשים ממרפסות שונות למנין. וכפי שהבנתי מסקנתו לספרדים, א] לא לעשות למעשה מנין מרפסות כי יש בחזרה טענה של סב"ל. ב] לא מועיל לספרדים מנין הנ"ל אף לקדיש יתום. והנה ת"ח אמר לי כי ישנה עצה שהחזן יתנה קודם חזרה שעושה החזרה אם אין מנין, על דעת נדבה, ומימלא אין בעיה...

ודאי שמותר, אך לא מדין "דינא דמלכותא" כנ"ל, אלא מדין רודף כמבואר בסי' שפח סעי' יב, ע"ש. כבר ידוע שדעת הגר"ח כי בארץ ישראל אין כלל דינא דמלכותא, אם תרצה טעמים תכתוב לי.