תוכן לאחרונה על ידי נוריאל

נראה לי שהוא נקרא כך בגלל הגודל (בינוני) שהוא נוח להכניס לתיק לתלמידים. (אולי אני טועה זה רק השערה). אגב: באתר אחר הוא נמכר ב90 ש"ח פחות מזה שקישרת אליו.

לפי החיפוש באוצר הכוונה לספר דרך קצרה. (הגם שאני לא רואה את תוכן העמוד כי הוא מעבר לעמודים החינמיים אך הפונטים וצורת העימוד בשאר הספר נראה שזה הוא).

קובץ שואל ומשיב, ישנו באוצר אינני יודע באיזה חלק מדובר אם נדפס או שעתיד להיות מודפס. באילו שבאוצר לא מצאתי בחיפוש (אולי לא חיפשתי נכון).

העירו לי שאין כוונת התוספות שהשומר אמר "ונגנבו או שאבדו" אלא שאמר נגנבו ונדברר שצדק או שאמר שאבדו ונתברר שטעה ושעל צד שאמר שאבדו ונתברר שנגנבו [והוא צודק ולא דקתי בזה] והוסיף אין בכך שקר שסוף סוף אבדה ואינו יודע היכן היא. וכתב שראיה ברורה לדברים מהגמרא שם לד ב המלוה את חבירו על המשכון ואבד...

המפקיד בהמה או כלים אצל חבירו ונגנבו [(או שאבדו)]? (בבא מציעא פרק המפקיד לג.) מתני': המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, אשהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא, בנמצא הגנב -- משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם? גלמי שהפקדון אצלו. דנשבע ולא רצה...

הזכיר לי חכם אחר בפרטי את שכתבתי במקום אחר וז"ל: יפה יוצא מהדקדוקי שי שהמקור כנראה הוא הרשב"ץ בעזרת ה' אעיין שם. אני גם רואה שם שהבנתי שהדגש הוא בין האותיות ודלא כפי שכתבתי כאן ומשנה אחרונה בדבריי עיקר.

יישב לי חכם אחד שליט"א וז"ל: ולענ"ד הוא יישוב נכון וייש"כ לרב המשיב.

פלאי פלאות, שתזכה לניסים ונפלאות! תורה נאה בכלי נאה!

התכתבתי עם הרב המבאר שליט"א ולאחר דין ודברים הסכים עמי. [אם כי העיר לפני כן שאלה שאין לי עליה תשובה מדוע יש צד שיטעו בדגש הרי לפני הט' יש ע' בחטף פתח ולא יבוא דגש אחרי חטף פתח, (וחכם אחד שליט"א הקשה בפניי שלמה יטעו בדגש אם אין ו' הרי גם אם אין ו' הדגש יבוא בין האות ט' לאות פ' ולא בתוך האות ט'...

תלית את זה בלימוד של הגמרא בסנהדרין מהפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה, ואמנם נתפסת לפירוש שמורשה היינו ירושה, אבל יש בגמרא גם פירוש מאורסה. ולעניין התירוץ היינו הך. ובדברות אריאל הנזכר כתב תירוץ זה ממש רק כתב מאורסה. [והייתי צריך לציין זאת, אך השעה עשתה את שלה...].

צודק אשכול דומה בלבל אותי. עכ"פ על עניין השבת נזכר גם בספר השלישי שקישרתי אליו ייש"כ.

יישוב להערה בספר דקדוק ופרוש על התורה הנדפס בסוף ספק דקדוק אליהו לגר"א מוסד הרב קוק. בחלק "דקדוק ופירוש על התורה" בהערה 5. נתקשה הרב יובל שילוני שליט"א בדברי הגר"א. ובאמת שגם אני נתקשיתי בתחילה והנחתי לעניין ושוב אחר העיון נראה שהפסיק המנוקד שם הוא שגרם לכל המבוכה ובהסירו תסור גם תלך לה הקושיא...

ייש"כ ונזכר תירוץ זה בספרים שקישרתי אליהם. רק למען הסר ספק אני מצותת [כנראה בטעות] בהודעתך כמי ששואל וזה אינו.

חיפשתי באוצר את המלים: "האבות למדו תורה חייב מיתה" ונמצאו כמה וכמה ספרים ששאלו את זה. ויש כמה תירוצים בזה. והשעה לא מאפשרת לסכם לכן אקשר לכמה [ולגבי השאר אפשר לעשות חיפוש כמו שציינתי] ויע"ש [ובמיוחד בהערות תמימים ואנ"ש]: דברות אריאל דעת שרגא הערות התמימים ואנ"ש

רצה להביא עוד ראיה שגוי לא מצוה בכאו"א שאמר על מעשה זה ר' חנינא שם "ומה מי שאינו מצווה ועושה כך מצווה ועושה עאכו"כ..."