תוכן לאחרונה על ידי נוריאל

י"א וי"א... [ראה באוצר, מצורף] https://tablet.otzar.org/#/book/647817/p/105/t/0.291645261702187631234/fs/m_HbrU76disb8r1NHaWTMJJFs9rw5Ep9Lq49ujqf7p8R/start/9/end/30/c ובאתר הלכה יומית כתב לאסור ולא נימק: https://halachayomit.co.il/he/QuestionDetails.aspx?ID=2054

נתפרסם כאן...

הרי הוא בספרתו במראה מותר כי כך המנהג והוא מותר לכתחילה כי גם הרשב"א שאוסר בהעברת שיער ערוה מתיר במראה וכן יש לומר בדעת השו"ע והרמב"ם. בעניין החצאיות כיון שכך המנהג בשעת הדחק כעין התשובה שאין ברירה יש להעדיף את זה ולהתיר על פני חצאיות קצרות מאוד.. אלא שאין זה מדרכי בנות ישראל הצנועות ויש להשפיע...

החיוב הוא על השוטה (האשה) הבעל התחייב בכתובה להביא עבורה. ע"ש

אם כך הנוהג כדבריך באמת אין מקום אולי לתביעה, אלא שאני לכשעצמי אני מחבב נוהג זה.

ואגב אספר שבאיזה חידון ברדיו פעם ענה מאן דהו תשובה נכונה והשואל הודה שהיא נכונה אבל "לא זו התשובה שהתכוונתי" ונתן לו פרס ניחומים כובע (אינני יודע אם באמת או שאמר כן בצחוק שנותן לו כובע). ולטעמי היה זכאי לפרס הגדול. (ושמא בתביעה ממונית היה זוכה)

להזכירך שהוא כתב היכן מצינו שיש חיוב! והקאצ' כמו שאתם קוראים לזה הוא שלא היא המביאה אלא בעלה. יתכן ויש עוד תשובות אחרות אולי זו לא זו שהוא התכוון אליה אבל גם זו תשובה נכונה לפי השאלה ודו"ק.

אשה שוטה שיולדת מתחייבת בקורבן ובעלה מביא עליה. (נדרים לה ע"ב).

ראשית כל יש לחדד מה שתלה הכלל שהולכים אחר פירוש מרן בב"י נגד פירושים אחרים מהעין יצחק [ולדבריו זו קושיא לרב יצחק יוסף שליט"א איך יסתדר עם דברי אביו זצוק"ל. ובאמת כן דעתו גם של מרן זצ"ל ביב"א חלק ט סימן כא שהביא כן משם שער אפרים קובו (חלק חו"מ ר"ס כג). ולעצם ההשגה על היחוה דעת איך התיר להסתכל...

שם של מישהו, אם מחקו למה שיגלו לך כאן?

ייש"כ הרב @מוישי ס"ט ולפחות ידאגו לנו שיהיה תרגום להרצאה. לפי המילון גוגל כתוב בכותרת רק "בשפה הערבית" למה אין כותרת יותר מדויקת בנושא השיעור? וגם ליד הערבית אפשר לכתוב בעברית בנוסף.

אני לא רואה ק"ו כאן ובכלל מה שייך ק"ו הרי הוא כתב מה לכתוב ואין כאן לכאורה מה להתערב בניסוח. אלא שיש לדון אם שכח שהרי כמה פעמים מציין שזה שמו השני ומקפיד על כך לכתוב תמיד.

היכן כתוב לויתן בתורה? [מופיע רק בנ"ך] רש"י על "התנינים הגדולים פירש" דגים גדולים שבים כלומר זה תיאור כללי של כמה מינים שונים כעין המילה "דגים". במדרש מפורש שהכוונה ללויתן ובכל אופן קושיא אפשר להקשות גם לחד פירושא.

במקרה הנ"ל לא הוסיפו לו השם בחוליו וקם מחוליו אלא אחרי שקם וגם לא ממש הוסיפו לו אלא כמדומה שרק הוא עצמו החל לחתום נאמ"ן נאום מאיר ניסים זכר לניסים שנעשו עמו גם אף אחד לא קרא לו כך ביום יום רק כשברכו אותו כמדומה.

כנראה טעות הקלדה...