Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
אז למה בוזאת הברכה החדשים שינה את דבריו? זה היה בהסכמה?
כמדומני שספר זה אינו יצא מתחת ידיו של הגרמ"א, אלא ליקוטי תלמידים, ויתכן והעתיקו מהוזאת הברכה הישן.
אני סבור בזה שבחור חילוני שמגיע לבית הכנסת פעם ראשונה בחייו להניח תפילין (על המצח), יחד עם צלם (ופעם גם הביאו צלמת לתוך ביהכנ"ס רח"ל) עם כמה חברים (/ות) שמרעישים ומבזים את ביהכנ"ס, ומעתה ואילך יש עוד בר חיובא שלא מקיים מצוות, בכל זה אין לפטור את הציבור מלומר תחנון, דאדרבה לשמחה מה זו עושה? וראוי...
אני הקטן מסכים לחלוטין, כשם שקרוטונים רטובים לא הופכים להמוציא, וצנימים לא הופך למזונות כך במצה רטובה.
ואבאר קצת:
הט"ז בקס"ח ס"ק ח כתב שלחם במילוי פירות שהוא פהב"כ ('ממולא') שניטל ממנו המילוי ברכתו מזונות "והטעם דאנו הולכים בתר שעת אפייה"
המ"ב הביא את הט"ז (ס"ק כז) וכתב כך "דיש עליה דין כיסנין...
בפסוקים שבהתחלה (אחרי בן אדם) ממלמל בשקט את הפסוקים שאומרים הקהל.
ומאידך בבדיל ויעבור אינו אומר בשקט בדיל ויעבור (כמדומני שבהליכות מועד כותב שצריך לומר שאל"כ אין משמעות למשפט)
ראה כאן
https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.3346/#post-78631
מוכח שיש דף מכוון לבודקים, יש גם עניין של שיקול הדעת שמצריך שני בודקים.
כשאתה נרשם באופן דיגטלי תלחץ על האופציה של צריך התאמה ויגלו לעיניך כל ההתאמות שיש, מזכרוני לפני חודש אין שם משהו מיוחד, הקראת המבחן אולי וכד', מקסימום תוספת זמן, וגם זה אני לא בטוח
הכי חשוב, לפני כל המבחנים, זה ללמוד טוב, להעמיק בסוגיא בגמ' במפרשי הפשט, אח"כ לעין היטב בכל דברי הראשונים להבין סברותיהם ולדקדק בחילוקים ביניהם, ואז לעיין היטב בשו"ע נו"כ, ופוסקי זמנינו.
המבחן זה דרך אגב, וזה הכי חשוב.