תוכן לאחרונה על ידי dvidcohen

מעולה! כל כך מהר! נראה שזה @פשוט אצלך... (יהושע פרק טו - נה) מָע֥וֹן׀ כַּרְמֶ֖ל וָזִ֥יף וְיוּטָּֽה: בנוגע למקור השם -הוא אינו קשור למקורותינו - כתב במכלול: "השם "יוטה" נגזור משמו של השבט האינדיאני "יוט", כלומר "אנשי ההרים" בשפתו של שבט זה".

אני דוקא שמתי לב לנוסח הברכה "להפריש חלה", בזמן שהספרדים מברכים "להפריש חלה תרומה"

יש מדינה [לא עיר!] בארה"ב ששמה כשם עיר בא"י, המוזכרת בתנ"ך. מהי? [אגב, שם המדינה שם אינו על השם העיר שבא"י, אלא מסיבות אחרות]

התשובה אליה התכוונתי [הגם שנתנו כאן תשובות נוספות נכונות!]: רש"י מסכת זבחים דף מ עמוד ב בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן - משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל...

אכן, אתם צודקים, כי אין 'יותן' בכתיב מלא בתנ"ך.

יישר כח! יש כאן אכן דוגמאות יפות לדרשות גם בעניינים הלכתיים על פי הניקוד, ותמיד מענג לראות את מחקריו של הגאוניים של הרב מרגליות! אך לא הובא כאן הדוגמא אליה התכוונתי.

זו אכן תשובה יפה, אבל איני מתכוין לדרשה המבוססת על תוספת ו' כדוגמא שנתתם, או בסכת בסוכות, או מזזת מזזות, קרנת קרנות ודומיהן.

אמת! רק שגם לא לזה כיוונתי. מענין שגם מה שהבאתם, וגם מה שהביא הרב @תלמיד מר"ן - אלה הן דרשות באגדתא! אני מכווין לדרשת חז"ל גמורה להלכה!

אמת! לא לזה כיוונתי, אבל אתה צודק, זו דרשה מהניקוד נטו, ציטוט מ'חברותא': חברותא ברכות דף ה עמוד א אל תקרי "תלמדֶנו" בלשון יחיד, שנסוב רק על המתייסר, אלא "תלמדֵנו" [בד' צרויה].

בדרך כלל דרשות חז"ל מבוססות על יתור / חיסור של מילה או אות. היכן מצאנו שחז"ל דרשו מהפסוק על פי הניקוד של המילה בלבד? [אין הכוונה לדרשה כמו "שבעים" "שבועים" ביולדת וכד', אלא לדוגמא מילה כמו "ועשה" מזה שכתוב הש' בצירה ולא בקמץ, ללמוד שמדובר בציווי, ולא בפעולה שנעשית בעבר] אני מצאתי דוגמא אחת, אבל...

דרוש מחר מי שמתנדב למסור שיעור בשעה 9:15 עד לשעה 10:30, בדף היומי מסכת זבחים דף לד עמוד ב' והלאה, בבני ברק, באיזור מכון מור. ניתן להגיב כאן. תודה

עניתי על זה כאן. בנוגע לשאלה אם אכל ואח"כ חשב מחשבת פיסול - כיצד יתקן את הכרת? ממ"נ, אם תרצה לחייב אותו על האכילה שאכל אז, לא שייך כרת מעיקרא כשלא קרבו מתיריו. ואם תרצה לחייב אותו כרת על מה שיאכל בעתיד כשתושלם העבודה, הוא נפטר מצד מחשבת הפסול.

כעת הבנתי. ואם הבנתי נכון, אז זה לא עונה על השאלה ששאלתי, כי אתה אומר שמלקות פוטרות מכרת, ואני שאלתי כיצד יתכן ועבירה נוספת שיעבור תפטור מכרת.

לא הבנתי איך לאו דאכילה ביוה"כ ולאו דאכילת חזיר - הם אותו לאו?

א. לא הבנתי למה אתה צריך להכניס לכל הסיפור את יום הכיפורים?? די שתכתוב מי שעבר על איסור כרת ואח"כ אכל חזיר כו'? ב. איך העבירה הנוספת פוטרת אותו מכרת על העבירה הראשונה? הרי בסיפור כאן המלקות פוטרים אותו?!