החזרת מוצרים לפי ההלכה

[יושב בישיבה]

אשמח לדעת ח"ור הפורום בשאלה שבאה לידי:

פלוני רכש כמה מוצרי חלב מהסופר השכונתי
וכשהגיע לביתו ראה שלקח בטעות מוצר שלא שילם עליו
ולא היה בדעתו ליקח למוצר והגיע לידו בטעות
כשהגיע לחנות להחזיר המוצר אמר לו בעל החנות
שלפי החוק אסור להחזיר מוצרי חלב ועליו לשלם על המוצר
אולם הקונה טוען שכל החוק הוא מחמת החשש שמא יתקלקל המוצר בבית הקונה
אך הוא יודע בוודאות שאינו התקלקל
ומיד כשהגיע לביתו הנמצא בקרבת מקום מהחנות שם המוצרים במקרר
ויש לדון להלכה אי יכול הקונה לעשות דין לעצמו ולהחזיר המוצר למדף?

ושורש הנידון בזה הוא בתרתי:
דיתכן דבכלל אין בזכות בעל החנות למנוע את הקונה מלהחזיר למוצר
ואף אי הקונה היה משלם על המוצר היה בזכותו להחזיר למוצר וליקח במקום מוצר אחר באותו שווי

אולם במקרה דנן יל"ד עוד
דיתכן לדון כאן מדין חיוב השבה
שהרי סו"ס חשוב הדבר כגזל בשוגג
ולעניין חיוב השבה לכא' ודאי דנתקיים חיוב השבה במוצר שמחזיר
כל עוד שיודע שהמוצר תקין

ועוד נשאלתי בזה עד כמה דיהיה הדין שמותר להחזיר
אי יש לחשוש שמא מחמת שהחזיר אחר יום או יומיים
א"כ כיון שתוקף התאריך של המוצר מוארך לעוד כחודש [למשל]
א"כ מחמת שהחזיר המוצר לאחר יום הפסיד את החנות [או את הלקוחות שיקחו את המוצר]
ביום של שלילת התוקף
ויל"ד אי יש בטענה זו ממש

אשמח מאוד לידעה בעניין הן מגמרא והן מסברא

 

[פרי חדש]

שלפי החוק אסור להחזיר מוצרי חלב ועליו לשלם על המוצר

מה המקור לחוק?

שהרי סו"ס חשוב הדבר כגזל בשוגג

לפי המונח בזכרוני מהמבואר בגר"ח מבריסק (בהלכות גזילה, בסוגיית "שינוי קונה" בפרק מרובה) ועוד אין הדבר נחשב גזל כלל כיון דאין כאן "מעשה איסור של גזילה". ויש ראיות רבות ליסוד הנז'.

א"כ מחמת שהחזיר המוצר לאחר יום הפסיד את החנות [או את הלקוחות שיקחו את המוצר]

צריך לבדוק מבחינה מציאותית מה קורה עם החזרות של החנות למפעל.
וכמובן שהאריך בדינים ההלכתיים היוצאים מחק הגנת הצרכן מר דיינא הגאון רבי @דודי שליט"א, והוא יאיר עיני חכמים

 

[בנימין לוריא]

לא הבנתי את יסוד השאלה.
החוק קובע שמי שרכש מוצר חלב לא יכול להחזירו.
אבל אם מצאתי ברחוב מוצר (לדוגמא) וכי בעל החנות לא יקח בחזרה?
אין בעיה 'להחזיר' מוצר, אלא לקבל החזר כספי או שווי מוצר אחר שרכש.
כאן שלא רכש הוא לא 'מחזיר' את המוצר.
זה כמו שמישהו נטל מוצר חלבי בסופרמרקט, והמשיך להסתובב, ובסוף הקניה יחליט שכבר לא רוצה את המוצר, וכשיבוא להחיזרו (עוד קודם שרכש ויצא מהחנות), יבוא אחד העובדים ולא יסכים להחזיר, כיון שיש חוק... ויחייב אותו לשלם...
פשוט שלא לזה הכוונה...

 

[יושב בישיבה]

לא הבנתי את יסוד השאלה.
החוק קובע שמי שרכש מוצר חלב לא יכול להחזירו.
אבל אם מצאתי ברחוב מוצר (לדוגמא) וכי בעל החנות לא יקח בחזרה?
אין בעיה 'להחזיר' מוצר, אלא לקבל החזר כספי או שווי מוצר אחר שרכש.
כאן שלא רכש הוא לא 'מחזיר' את המוצר.
זה כמו שמישהו נטל מוצר חלבי בסופרמרקט, והמשיך להסתובב, ובסוף הקניה יחליט שכבר לא רוצה את המוצר, וכשיבוא להחיזרו (עוד קודם שרכש ויצא מהחנות), יבוא אחד העובדים ולא יסכים להחזיר, כיון שיש חוק... ויחייב אותו לשלם...
פשוט שלא לזה הכוונה...

השאלה אם כיון שלפי החוק אין כאן השבה
כיון שאין להחזיר מוצרים שאינם יודעים מה עבר עליהם
אין כאן השבה של החפץ
המוכר טען שאין לו מה לעשות אם המוצר והוא יזרוק אותו לפח לפי כללי החוק
יכול להיות שבאמת כבודו צודק אם לא היו אומרים למוכר, ואף בזה יל"ד
אולם אחר שאמרו למוכר והוא מצידו לא מסכים לכך
יל"ד אם זה נחשב השבה

ות"ח אחד אמר לי שיש דעת לכל אחד שנכנס לחנות
שנכנס על דעת בכללים בחוק ור"ל שאף זה בכלל הדעת הנ"ל
ולדידי יל"ד טובא בזה

 

[בנימין לוריא]

המוכר טען שאין לו מה לעשות אם המוצר והוא יזרוק אותו לפח לפי כללי החוק

אני לא חושב שזה נכון.
לא נראה לי שהחוק מדבר בכה"ג, ולכאו' המוכר לא יודע את החוק או שמנסה לסחוט כסף מהקונה התמים שטעה.
לכאו' למה לא להניח אצלו בחנות ולומר "הרי שלך לפניך"?