הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל, בעל ה'אמת ליעקב', הלך לעולמו

[ישועה ורחמים]

לא יודע אם הכל, אבל בהחלט כמה מהם.

לא ראוי לעשות כך, ואפשר שיש בזה משום לשון הרע.
אני בטוח שהיו לו הרבה פסקים שאינם תמוהים.
לגבי חלב אחרי תבשיל של בשר, זו הדעה הפשוטה, רק שנוהגים להחמיר בזה. ובנו הגאון ר' אלחנן שמעתי שאביו מתיר אחרי שעה.

 

[מורשת מרן]

לגבי חלב אחרי תבשיל של בשר, זו הדעה הפשוטה, רק שנוהגים להחמיר בזה. ובנו הגאון ר' אלחנן שמעתי שאביו מתיר אחרי שעה.

זה שלחן ערוך, אבל במקום אחר כתב שהמנהג להחמיר.
וכן הורו רוב האחרונים.

 

[פשוט מאוד]

ואפשר שיש בזה משום לשון הרע.

אע"פ שהוא פרסם את זה,
ולדעתו הדברים הללו מצויינים?

(כמו שאם תאמר על אחד שפוסק כרב פלוני, אשר לשיטתך זו טעות, ולדעתו זה הכי טוב, יש בזה משום לשוה"ר?)

 

[ישועה ורחמים]

אע"פ שהוא פרסם את זה,
ולדעתו הדברים הללו מצויינים?

(כמו שאם תאמר על אחד שפוסק כרב פלוני, אשר לשיטתך זו טעות, ולדעתו זה הכי טוב, יש בזה משום לשוה"ר?)

הוא פרסם אחד אחד, וכוונתו הייתה לאמת.
אבל כשאוספים בצורה כזאת, לא בדיוק מכוונים לאמת, ואפשר שיש כוונה נסתרת מסויימת, ובזה יש לשון הרע.

 

[יש תקוה]

הוא פרסם אחד אחד, וכוונתו הייתה לאמת.
אבל כשאוספים בצורה כזאת, לא בדיוק מכוונים לאמת, ואפשר שיש כוונה נסתרת מסויימת, ובזה יש לשון הרע.

זה כתוב בויקפדיה....

 

[בהיקף ובעמל]

לגבי ירקות עלים איך אפשר להתיר מהרגיל הרי זה מלא תולעים שנראים לעין רגילה, וביודעי ומכירי קאמינא?

 

[ישועה ורחמים]

לגבי ירקות עלים איך אפשר להתיר מהרגיל הרי זה מלא תולעים שנראים לעין רגילה, וביודעי ומכירי קאמינא?

הוא דיבר מפורש בזה שהיה בודק אחד אחד....

 

[צאלח מנצור]

לגבי ירקות עלים איך אפשר להתיר מהרגיל הרי זה מלא תולעים שנראים לעין רגילה, וביודעי ומכירי קאמינא?

וכי הוא לא ידע מה שאתה יודע?

 

[פשוט]

וכי הוא לא ידע מה שאתה יודע?

איזו מין טענה זו?
הרב @בהיקף ובעמל כותב מה רואה בעיניו, ולכן שואל.

 

[צאלח מנצור]

איזו מין טענה זו?
הרב @בהיקף ובעמל כותב מה רואה בעיניו, ולכן שואל.

גם רב עמאר קונה לא חסלט.

 

[פשוט]

גם רב עמאר קונה לא חסלט.

לבריאות ולחיין טובין,
רק שילמדונו כיצד בודקין התולעין היטב היטב.

 

[בהיקף ובעמל]

איזו מין טענה זו?
הרב @בהיקף ובעמל כותב מה רואה בעיניו, ולכן שואל.

אמת ויציב
ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וכאן עיניו רואות הרבה מאוד
ואוסיף עוד, שאפילו בירקות עלים שנמכרות באריזות (לא הכשר העדה החרדית, ולא אכתוב שמות) יש נגיעות, וכל אחד יוכל לראות בעיניו
ורק בירקות עלים של העדה החרדית הם כמעט ונקיים לגמרי (ולא שאני חסיד גדול שלהם, ובשר שלהם איני אוכל, אבל בזה המציאות מדברת...)
וה' יזכנו להשמר מאכילת תולעים שלוקה חמשה מלקות על כל תולע ותולע (ותיכף נתוודה על זה ביוהכ"פ...)

 

[חכם באשי]

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

אני הכרתי טוב מאוד את הרב המנוח זצ''ל ודעותיו ידועות לכל באי שער עירו
שיש לו פסקים מחודשים שלא שמעתן אוזן מעולם
לדוגמא מי שמחמיר כר''ת במוצאי שבת עתיד ליתן את הדין על כך .........
האיתי נוכח באחד מהחתונות שהוא הגיע להשתתף (לא כמסדר חופה וקידושין המסדר הקידושין היה הרב עמאר של') והוא ראה שיש שבועה חמורה בכתובה עזב את החתונה בכעס ליד החתן והלך לו .......
אין צורך לאכול עלים של קטיף שנקי מחרקים כאמור.....
מי שנוטל ידיו קודם יברך ואח''כ יטול ידיו ולא כמו המנהג שכתב מרן בשו''ע .....
היה מברך לישב בסוכה כשבא לבקר בסוכה שאינו שלו אפילו שלא אכל לחם.........
ועוד ועוד ואכמ''ל
אבל הוא לכשעצמו היה מחמיר גדול הוא לא היה אוכל שום אוכל מבחוץ רק שחיטה שלו באופן אישי ועוד כל מיני חומרות וחסידות שהיה מתחסד עם קונו

 

[גדי]

וחשוב לציין שיש לו בנים כולם ת"ח גדולים

 

[בני בני]

אני הכרתי טוב מאוד את הרב המנוח זצ''ל ודעותיו ידועות לכל באי שער עירו

נשמע חכם מקורי ועצמאי מאד...
מזכיר את חכמי מרוקו ואלג'יר בדור הקודם...

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

נשמע חכם מקורי ועצמאי מאד...
מזכיר את חכמי מרוקו ואלג'יר בדור הקודם...

היה איש שהאמת הייתה נר לרגליו

 

[ספרא וסייפא]

זה שלחן ערוך, אבל במקום אחר כתב שהמנהג להחמיר.
וכן הורו רוב האחרונים.

השו"ע ביורה דעה (סי' פ"ט) פסק שיש להמתין שש שעות בין בשר לגבינה, אבל אחרי תבשיל של בשר יטול ידיו ויאכל גבינה (סעיף ג' שם). אך האחרונים כתבו שמנהג ישראל להמתין (ושמעתי מדיין אחד שאין זה כך, ואין המנהג בזה ברור בכל המקומות).

והגרב"צ אבא שאול זצ"ל (בשו"ת אור לציון חלק ה') כתב שאפשר להמתין רק שעה אחת בין בשר לחלב כאשר שותים מרק שבושל בו בשר או עוף, אם אין בו שומן העוף. וכן אחר ביצה שהתבשלה בחמין, כי קליפתה חוצצת ובוודאי אין בה שומן של החמין.

וזה לשון שו"ת אור לציון:

"שאלה. מי ששתה מרק שנתבשל בו בשר או עוף, אך לא אכל מהבשר אלא רק מרק או ירקות שבו, האם צריך להמתין שש שעות.

תשובה. אם הבשר והעוף היו ללא שומן, וטעמו מהמרק בלבד, די בהמתנת שעה אחת. וכן אם שמו ביצים שלמות בקליפתן בחמין בשרי ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, די בהמתנת שעה אחת".

במקורות כתב בין היתר: "נראה שאין להמתין וכו' אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, יש שהחמירו ויש שהקלו, וראה בב"י סימן קע"ג שם, וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז, וראה בפרי מגדים סימן פ"ט משבצות זהב ס"ק ה', ודי לנו בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, מכל מקום אחר תבשיל של בשר שיש בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בביאורים לתשובה ג. ופשוט שאם יש שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר".

ושמעתי מדיין אחד שמה שאמר הגרב"צ בענין השומן אינו נכון, שהרי בכל תבשיל שהתבשל עם בשר יש טעם מהבשר, אף אם אין שומן, וכמו בביצה של חמין וכמו במרק עוף. והשומן אינו אלא טעם בלבד, אם אי אפשר לסננו ולהפרידו (והשמן שנראה צף על המים אינו שומן אלא שמן שמוסיפים לתבשיל). ורק שומן בעין, כמו שיש בחתיכות הבשר, נקרא שומן ולא טעם.

ולמעשה, כל בשר שיתבשל עם מים, יפריש בהם חומר כלשהו, וכל תפוח אדמה שיתבשל עם בשר, יקבל טעם ממנו. אבל ממשות של שומן בשר פירושה שומן בעין המעורב עם התבשיל, כמו החלק השומני בבשר.

ואמר שבמרק עוף (דהיינו ששותה את המרק ללא העוף) יש להקל יותר, היות ורוב הראשונים התירו לשתות חלב מיד אחר אכילת עוף.

 

[פשוט מאוד]

ושמעתי מדיין אחד שמה שאמר הגרב"צ בענין השומן אינו נכון, שהרי בכל תבשיל שהתבשל עם בשר יש טעם מהבשר, אף אם אין שומן, וכמו בביצה של חמין וכמו במרק עוף. והשומן אינו אלא טעם בלבד, אם אי אפשר לסננו ולהפרידו (והשמן שנראה צף על המים אינו שומן אלא שמן שמוסיפים לתבשיל). ורק שומן בעין, כמו שיש בחתיכות הבשר, נקרא שומן ולא טעם.

אני לא מבין, אתה חושב שנשמע לדיין עלום, מאשר להגרב"צ זצוק"ל?

 

[ספרא וסייפא]

אני חושב שאולי תדון בזה לגופו של ענין, במקום לדון בשמות של רבנים.