יצחק משען
Well-known member
בסוף שבוע שעבר התקיימה בר מצוה לבחור מחב"ד ואחד הילדים שם בשם מענדי נפגע מאוד ממישהו, הוא יצא בחוץ ובכה תמרורים ולא נרגע עד שהוריו לקחוהו לאישפוז שם מצאו שהוא סובל מהלב מאוד, ובסופו של דבר הילד המתוק הזה החזיר את נשמתו בתחילת השבוע
אני לא יודע מה באמת קרה שם [שלחו לי חומר מאתר או קבוצה הפרהוד, שאני יביא להלן אבל נאמר לי שיש שם עוד הרבה חומר ומכתבים על זה], ואני לא שופט ולא מאשים אף אחד במקרה הזה, וגם הוא לא הדיון כאן, ובבקשה אין צורך לדון על המקרה עצמו אלא על התופעה, אבל מכיון שכל יום אני רואה ילדים וצעירים שפוגעים אחד בשני בלי להרגיש, ולפעמים זה מתמשך מאוד זמן עד שהילד הנפגע כבר מרגיש חסר אונים, ובעוד שאצל החילונים זה מעשים שקורים לעיתים קרובות שהחברה עושה חרם או אמבוש על ילד באמצעות הכלים הטמאים שלהם ולא פעם זה נגמר בנסיון התאבדות ה' ירחם
אבל כאן שזה קרה אצל חרדים, התעוררתי לומר ולהדגיש כמה נקודות חשובות
ותשימו לב שבדברים של האבא להלן הוא ראה שהילד סובל ומתנהג מוזר בצורה שלא מתאימה לילד בגילו, ולמפרע מסתבר שזה נבע מהסבל שעבר עליו
א. תגידו לילדים שלכם שאם מישהו פוגע בהם לא לשמור בלב אלא לספר לאבא ואמא
ב. כאשר נודע שאכן הילד סובל אתם חייבים לעשות הכל לעצור את הפגיעה, שזה אומר ללחוץ על הרבנים והמנהל, לדבר עם החברים, להעביר את הילד בית ספר
ג. מצד שלישי צריך להסביר לילדים שזה שפוגעים בך זה לא בגלל שאתה באמת כזה מסכן אלא לחזק את הילד ולהעצים אותו
ד. תספרו לילדים שלכם בעדינות מה יכול לקרות לילד שפוגעים בו כל כך, ואיזה מסכנים עכשיו כל החברים שפגעו בו, ומה נאמר על הצער של ההורים שלו וכל המשפחה וכפר חב"ד בכלל, ולכן גם אם הם בעצמם לא פוגעים, שיפתחו עין לראות ששום ילד בכיתה / בישיבה לא יפגע, ולדווח אם יש דבר כזה
ה. בתור אחד מבפנים אני ממליץ אם הילד שלכם נפגע תיקחו אותו למטפל או פסיכולוג ילדים חרדי שיעזור לילד להשתקם
יודגש שכל המדובר כאן זה על פגיעה מילולית, במקרה של פגיעה גופנית חייבים להתייעץ עם איש מקצוע
וכעת אני מעתיק את דבריו של האבא היקר שבהזדמנות זו ננחם אותו בנחמת ציון וירושלים ולא יוסיף לדאבה עוד
אביו של מנדי בולטון ז"ל שנפטר אחרי שעבר חרם העניק ראיון לווינט
האב תיאר את ההתעללות שעבר מנדי כבר בכיתה ד', שכללה חרם כיתתי שאחד הילדים הנהיג. "פנינו למחנך, למנהל, להורים, ללא הצלחה גדולה. למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת. לקחנו את מנדי על חשבוננו לטיפולים שיעניקו לו תמיכה וביטחון עצמי גבוה יותר, ונראה לאט־לאט שהמצב מסתדר", אמר.
הוא הוסיף: "עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו. למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות, אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה. אני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל לאמא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו, והוא אכן היה יוצא חזק יותר ואפילו הצליח להתחבר לאותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'".
האב מספר כי יומיים לפני אירוע בר המצווה כבר הבין שמשהו עובר על בנו. "ביום שני האחרון הוא ישן אצלי. הרגשתי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתכרבל איתי במיטה. הוא נכנס למיטה, אמרנו 'לילה טוב' אחד לשני, ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי", סיפר האב. "כששאלתי מה קרה, הוא אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו, וכשאמר למחנך, המחנך התעלם. חיבקתי אותו, הרגעתי אותו ועודדתי אותו. ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה. אבל עקבתי אחריו, ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים, והוא עדכן אותי שהיום היה בסדר".
אני לא יודע מה באמת קרה שם [שלחו לי חומר מאתר או קבוצה הפרהוד, שאני יביא להלן אבל נאמר לי שיש שם עוד הרבה חומר ומכתבים על זה], ואני לא שופט ולא מאשים אף אחד במקרה הזה, וגם הוא לא הדיון כאן, ובבקשה אין צורך לדון על המקרה עצמו אלא על התופעה, אבל מכיון שכל יום אני רואה ילדים וצעירים שפוגעים אחד בשני בלי להרגיש, ולפעמים זה מתמשך מאוד זמן עד שהילד הנפגע כבר מרגיש חסר אונים, ובעוד שאצל החילונים זה מעשים שקורים לעיתים קרובות שהחברה עושה חרם או אמבוש על ילד באמצעות הכלים הטמאים שלהם ולא פעם זה נגמר בנסיון התאבדות ה' ירחם
אבל כאן שזה קרה אצל חרדים, התעוררתי לומר ולהדגיש כמה נקודות חשובות
ותשימו לב שבדברים של האבא להלן הוא ראה שהילד סובל ומתנהג מוזר בצורה שלא מתאימה לילד בגילו, ולמפרע מסתבר שזה נבע מהסבל שעבר עליו
א. תגידו לילדים שלכם שאם מישהו פוגע בהם לא לשמור בלב אלא לספר לאבא ואמא
ב. כאשר נודע שאכן הילד סובל אתם חייבים לעשות הכל לעצור את הפגיעה, שזה אומר ללחוץ על הרבנים והמנהל, לדבר עם החברים, להעביר את הילד בית ספר
ג. מצד שלישי צריך להסביר לילדים שזה שפוגעים בך זה לא בגלל שאתה באמת כזה מסכן אלא לחזק את הילד ולהעצים אותו
ד. תספרו לילדים שלכם בעדינות מה יכול לקרות לילד שפוגעים בו כל כך, ואיזה מסכנים עכשיו כל החברים שפגעו בו, ומה נאמר על הצער של ההורים שלו וכל המשפחה וכפר חב"ד בכלל, ולכן גם אם הם בעצמם לא פוגעים, שיפתחו עין לראות ששום ילד בכיתה / בישיבה לא יפגע, ולדווח אם יש דבר כזה
ה. בתור אחד מבפנים אני ממליץ אם הילד שלכם נפגע תיקחו אותו למטפל או פסיכולוג ילדים חרדי שיעזור לילד להשתקם
יודגש שכל המדובר כאן זה על פגיעה מילולית, במקרה של פגיעה גופנית חייבים להתייעץ עם איש מקצוע
וכעת אני מעתיק את דבריו של האבא היקר שבהזדמנות זו ננחם אותו בנחמת ציון וירושלים ולא יוסיף לדאבה עוד
אביו של מנדי בולטון ז"ל שנפטר אחרי שעבר חרם העניק ראיון לווינט
האב תיאר את ההתעללות שעבר מנדי כבר בכיתה ד', שכללה חרם כיתתי שאחד הילדים הנהיג. "פנינו למחנך, למנהל, להורים, ללא הצלחה גדולה. למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת. לקחנו את מנדי על חשבוננו לטיפולים שיעניקו לו תמיכה וביטחון עצמי גבוה יותר, ונראה לאט־לאט שהמצב מסתדר", אמר.
הוא הוסיף: "עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו. למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות, אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה. אני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל לאמא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו, והוא אכן היה יוצא חזק יותר ואפילו הצליח להתחבר לאותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'".
האב מספר כי יומיים לפני אירוע בר המצווה כבר הבין שמשהו עובר על בנו. "ביום שני האחרון הוא ישן אצלי. הרגשתי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתכרבל איתי במיטה. הוא נכנס למיטה, אמרנו 'לילה טוב' אחד לשני, ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי", סיפר האב. "כששאלתי מה קרה, הוא אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו, וכשאמר למחנך, המחנך התעלם. חיבקתי אותו, הרגעתי אותו ועודדתי אותו. ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה. אבל עקבתי אחריו, ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים, והוא עדכן אותי שהיום היה בסדר".
