האם צריך לברך הטוב והמטיב על הריגת נסראללה

[סופר אליהו]

האם צריך לברך הטוב והמטיב על הריגת נסרלאאה

 

[בוגר חזון עובדיה]

דברין תמוהין
לשיטת מרן זיע"א אפי' על לידת בן זכר לא מברכין
ובפרט שבנ"ד אין ידוע אם זה טוב,
דהלא נסארלה מונה אחרי שחיסלו את המזכ"ל הקודם ונתברר שהוא יותר גרוע מקודמו
ומרן הראש"ל נר"ו משריש לן כל הזמן סב"ל סב"ל וסב"ל.
ויש להאריך ודי לחכם כמו הרב אביטבול

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מת הכלב הזה יגיע כלב אחר !
לכן זה גם אחד הסיבות למה מרן שליט''א פוסק שעדיף לשחרר מחבלים תמורת החטופים כי היום משחררים אותם ומחר הורגים אותם
אך ודאי שמודים לקב''ה על כל מחבל שנהרג וק''ו על אחד כזה

 

[צאלח מנצור]

כעת אנו עוסקין בהלכות שופר בע"ה.

 

[בוגר חזון עובדיה]

כעת אנו עוסקין בהלכות שופר בע"ה.

כל העולם חייב ללמוד עימו שופר
ולמה זה יחליש הלומדין האחרין שעוסקין בשאר ענינין
צריכין להבין
נא לפרש

 

[צאלח מנצור]

מספיק עם כל מיני חקירות שכבר טחונין

 

[בוגר חזון עובדיה]

לא כולם גדולין בתורה כמו הרב צאלח

 

[צאלח מנצור]

אני עפר ואפר

 

[בוגר חזון עובדיה]

מדבר וכותב כדרך כל הגדולין בתורה
ככה זה שהמה מאוד ענוין

 

[ישראל]

דברין תמוהין
לשיטת מרן זיע"א אפי' על לידת בן זכר לא מברכין
ובפרט שבנ"ד אין ידוע אם זה טוב,
דהלא נסארלה מונה אחרי שחיסלו את המזכ"ל הקודם ונתברר שהוא יותר גרוע מקודמו
ומרן הראש"ל נר"ו משריש לן כל הזמן סב"ל סב"ל וסב"ל.
ויש להאריך ודי לחכם כמו הרב אביטבול

הוא העלה לא לברך בשו"מ.
ועליו נאמר זריז ונשכר.
יגדיל תורה ויאדיר

 

[צאלח מנצור]

הוא העלה לא לברך בשו"מ.
ועליו נאמר זריז ונשכר.
יגדיל תורה ויאדיר

ממש חידוש עצום ורב

 

[ישראל]

ממש חידוש עצום ורב

ממשין חידושין עצומין ורבין...

 

[יהויחז]

לא כ"כ הבנתי מה שכתב הרב אביטבול בסוף, באפשרות הרביעית שיאמר 'בריך רחמנא דהאי מלכא', מהיכן הביא את הנוסח הזה, [אני מכיר נוסח אחר בריך רחמנא מרא דעלמא'].

 

[צאלח מנצור]

אחד החברין שלח לי
מה בירך מרן הגר"ד קוק שליט"א

בשעה ששמע על מפלת חסאן נאסרללה יש"ו...



א. היום (שבת קדש פרשת נצבים וילך תשפ"ד), בעת תפלת המנחה, עמד רבינו קדוש ישראל רבי דוב הכהן קוק שליט"א בהיכל בית מדרשו, ובירך בשם ומלכות את ברכת "הטוב והמטיב", על מפלת צורר היהודים "חסאן נסראללה" ימח שמו וזכרו...



ב. רבינו שליט"א אמר לציבור הקדוש, שהוא מוציא בברכתו את כולם ידי חובת ברכת ההודאה להשם יתברך.



ג. לאחר הברכה אמר את הפסוק (שופטים ה, לא) "כן יאבדו כל אויביך ה' ואהביו כצאת השמש בגבורתו ותשקוט הארץ ארבעים שנה"...



ד. כמה מהחברים בקשו לשאול ולדעת, האם אין חשש לברך ולהודות על בשורה שהגיעה בשבת קדש, כיון שיש כאן שעל ידי מחללי השבת באה הידיעה, וא"כ אולי הברכה על דבר כזה היא כעין מה שאמרו בב"ק (צד ע"א) על הגוזל חטים ומברך על הלחם הגזול, שעל זה נאמר (תהלים י, ג) "בצע ברך נאץ ה'".



ה. אמנם אין זה שייך לשאלה שלפנינו, [מלבד המרחק שבין האוכל איסור גזל, לבין אדם ששמע דבר, שהמקור שלו על ידי אדם שעבר איסור דרבנן של שימוש בטלפון או ברדיו בשבת, ומלבד הנושא של הנאה מאיסור, ראה בשו"ע ובאחרונים (ריש סימן שיח), ואכמ"ל], כיון שהרבה גויים מצויים באיזור, והם קבלו את הידיעה בהיתר, [שהרי מלבד הערוצים הישראלים שמחללים שבת, יש עוד ערוצי מידע של גויים כידוע], והם אמרו ליהודים שבאיזור, וא"כ אין כלל ועיקר את החשש הנ"ל.



ו. ומלבד זאת, גם אם הידיעה הגיעה רק ע"י ישראל שנגע באיסור ביום שבת בטל' או שהדליק רדיו וכו', אין כאן הנאה של ממש מן האיסור, ולכן מעיקר הדין יכול לברך על סמך הידיעה שהגיעה אפי' מישראל, ובפרט מי שיש לו התרגשות ורצון להודות, שאין דומה רגע הידיעה [כעין "שעת חימום" לטיבותא], לכמה שעות לאחר מכן, שכבר יש צינון ברגשי ההודיה...



ז. וכבר כתבנו פעם עובדא דהוה בראובן שלקח את אשתו לבית הרפואה ביום ששי בעקבות צי'ר הצירי'ם שתקפוה, והיה עכ'ב בלדתה, ולא יכל האיש להתמהמה, ומפני הלחץ זה הדחק הותירה כשהיא יושבת על המשבר בבית הרפואה, ושב לביתו כדי להיות עם ילדיו הקטנים, וההוא גברא יתיב בבית הספ'ק לדעת מה שלום אשתו ומה יעשה בה, ומרוב צערו הלוך ילך ובכה ושערי דמעותיו לא ננעלו, והילדים הרכים יושבים בצע'ר כי ראו את הורתם הולכת בכאב גדול, ולא ידעו מה היה לה, ונוסף גם בראותם את אביהם מצוער, וכמו הצער עלה על פניהם, ביום שמחת ישראל - יום השבת.



וכשמוע כל זאת שכן קרוב, עביד עובדא והניע את רכבו לראות מה מצבה של האשה, וחזר בששון ובשמחה, להודיע את בני המשפחה, כי בסימן טוב בן בא להם ותהי הרווחה, ושמחתם הגדולה - בצער היתה מהולה, כי השבת נתחללה, זאת התורה לעולה, והאב עלה ונסתפק אי יאות לו לברך עתה "הטוב והמטיב" כדין מי ששמע שנולד לו זכר, או שהבשורה הזאת היא "אליה וקוץ בה", כיון שהגיעה לאזנם ע"י מעשה עבירה, ולא יברך עד מוצאי שבת.



ח. ולאחר פלפול ארוך הסיק רבינו שליט"א שיכול האב לברך "הטוב והמטיב" על הבשורה בעצם היום השבת. [ע' בירושלמי (רפ"ג דסוכה) שיי"ח שמיעת קול שופר משופר הגזול. ונחלקו גדולי האחרו' אי מברכין ברכת המצות בכגון דא. וע' רמ"א או"ח (סי' תרצא סי"א). וראה פלוגתת ר"ת ור"י בתוס' שבת (קכב ע"א, ד"ה מקשה) אודות הנאה ממים שהביא גוי מרשות לרשות, ובנ"ד אינו מסתפק ונהנה מן הדבר, אלא "מודה עליו". ודו"ק. ואכמ"ל כעת].



ט. והבאנו בתשובה שם שגם מרן הגרי"ש אלישיב מסכים שמצד הדין אפשר לברך בסיפור הנ"ל, אלא שהוא העיר שמגונה הדבר לברך בכגון דא, וקצת כעין דברי הגאון רע"א בגליון השו"ע או"ח (סי' רכו) שצידד שלא לברך ברכת האילנות על פרי מורכב. [ונראה שבנ"ד לכו"ע יכול לברך, כיון שיש גויים רבים שמספרים בשכונות את הידיעה השמחה הזאת].



י. ובשיעור הלכה הסברנו בס"ד למה רבינו שליט"א מברך על בשורות כגון אלו "הטוב והמטיב". וכעת אין הזמן בידי לכתוב בזה.



בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

 

[ישבב]

לא כ"כ הבנתי מה שכתב הרב אביטבול בסוף, באפשרות הרביעית שיאמר 'בריך רחמנא דהאי מלכא', מהיכן הביא את הנוסח הזה, [אני מכיר נוסח אחר בריך רחמנא מרא דעלמא'].

כוונתו בוודאי: "בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא" או "בריך רחמנא מרן מלכא מריה דהאי עלמא"
רק קיצר בלשונו.

 

[צאלח מנצור]

כוונתו בוודאי: "בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא" או "בריך רחמנא מרן מלכא מריה דהאי עלמא"
רק קיצר בלשונו.

וגם בזה יש מחלוקת גדולה בפוסקין.

 

[בוגר חזון עובדיה]

כידוע שהגה"צ עיר וקדיש מן שמיא נחית מוה"ר דב קוק אינו חושש לסב"ל כשיטת מרן זיע"א, ותנא ופליג.

 

[יהויחז]

וגם בזה יש מחלוקת גדולה בפוסקין.

מה המחלוקת?

 

[צאלח מנצור]

מה המחלוקת?

אם אומרין בריך רחמנא בספק.

 

[פשוט]

אם אומרין בריך רחמנא בספק.

כמדומני שמו"ר ז''ל כתב בזה בענין ברוך שפטרני, ואיני זוכר כ"כ כעת.