• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כבתה אין זקוק לה, מה עם חשד?

איש חיל

Well-known member
כבתה אין זקוק לה, למה ידליק משום חשד שיחשדהו שלא הדליק.
פעם ראיתי מי שכתב שעצם זה שהנרות עדיין נמצאים אפילו שכבר כבו אין חשד.
ולכאו' כיון שכבר בצאה"כ מתחיל להחשיך כבר לא אפשר לראות את הנרות, וגם לא מצינו שאסור ליטול את הנרות לתוך ביתו.
 
פעם ראיתי מי שכתב שעצם זה שהנרות עדיין נמצאים אפילו שכבר כבו אין חשד.
כן כתב השבות יעקב.
וכמדומה שהחכמת שלמה מקשה, שא"כ לא יצטרכו להדליק בפתח השני, אלא יספיק להניח שם מנורה.
ויתכן לומר שזה לא עצה, כיון שמי שיראהו מניח שם מנורה ולא מדליק - אין לך חשד גדול מזה.
ובעיקר הקושיא יש שתירצו שענין חשד הוא רק למי קרואה כל הזמן שלא דלק.
אבל בפשטות מקובל שחשד לא גורם חובה חדשה, אלא רק אמרו שקיום המצווה מראש - ייעשה באופן שלא יהיה חשד.
 
כבתה אין זקוק לה, למה ידליק משום חשד שיחשדהו שלא הדליק.
פעם ראיתי מי שכתב שעצם זה שהנרות עדיין נמצאים אפילו שכבר כבו אין חשד.
ולכאו' כיון שכבר בצאה"כ מתחיל להחשיך כבר לא אפשר לראות את הנרות, וגם לא מצינו שאסור ליטול את הנרות לתוך ביתו.
אין דין נפרד להדליק בפני החשד, אלא יש דין אחד, להדליק משום פרסומי ניסא באופן שלא יהיה חשד, ולכן כשיש לו ב’ פתחים צריך להדליק בשניהם כי אם ידליק באחד לא יצא ידי החיוב לפרסם את הנס בלי שיחשדו בו, אבל אם כבר הדליק כפי הדין בלי שיחשדו בו וכבתה, שוב אין דין נפרד להדליק רק מפני החשד.
וכל זה פשוט וברור.
(תדע דאם היה דין להדליק מפני החשד, היוצא מביתו לכמה ימים היה מחוייב לחזור כל לילה ולהדליק).
 
ובעיקר הקושיא יש שתירצו שענין חשד הוא רק למי קרואה כל הזמן שלא דלק.​
וכן נדפס באהלי זרעי מהגראי"ל שטיינמן, וז"ל:​
ואפשר דכל מה שחייב משום חשדא הוי רק משום דיש אנשים שיראו שבמשך זמן מצות ההדלקה לא היה כל הזמן מודלק נר חנוכה, אבל באם אינו כן אין חשד דמצוי שהרבה פעמים הנר כבה, בפרט בזמן הגמ‘ שהדליקו בחוץ לבית.​
והנה בהגהות מיימוני הביא מהראבי"ה שמקילים גם כלישנא קמא בגמ' שלשיטתה אין צריך שיעור להדלקת נר חנוכה, ומספיק שידלק משהו.
ועי' ב"ח.
וכן עי' תשובות בעלי התוס' סי' ב'.
ולכאורה תקשי למה לא צריך לשים שמן כשיעור כל הזמן משום חשד; ואפשר אולי לדחות, אך בפשטות צ"ל שלשיטה זו בוודאי אין חשד אם ראה רגע אחד, כי הרי כולם יודעים שמדליקים רק רגע אחד.
וע"כ לשיטה זו החשד הוא רק למי שראה כל הזמן.
אך לשיטות שצריך שיעור לכל החצי השעה - מצד אחד פחות מובן לומר שיתלו שכבה, ומצד שני אפשר לומר כמשנ"כ:​
אבל בפשטות מקובל שחשד לא גורם חובה חדשה, אלא רק אמרו שקיום המצווה מראש - ייעשה באופן שלא יהיה חשד.​
וכעי"ז כתב הרב @זעיר אנפין.
אך להראשונים הנ"ל [הראבי"ה] לכאורה א"א לומר כן, שהרי אנו אומרים מראש שאפשר להדליק רק לקצת זמן. ויל"ד בזה.
ואכן תירוץ השבות יעקב מתרץ גם את ראשונים אלו, שיראו את המנורה.​
 
פעם ראיתי מי שכתב שעצם זה שהנרות עדיין נמצאים אפילו שכבר כבו אין חשד.
זה לא מתיישב כי הוא יכול לקחת את הנרות משם.

ולי נראה פשוט כיון שלא שכיח שיכבה לא גזרו חכמים משום חשד.
ועוד אפשר להוסיף שלחשד אין סוף והגמרא שם אומרת שלא חוששים לחשד דבני עלמא ורק דבני מתא ולמה לא תקשה למה לא חוששים לחשד דבני עלמא וידליק ב' פתחים אפילו ברוח אחד אלא חכמים ראו איפה יש חשש לגזור ואיפה אין וכבתה לא נראה להם לגזור
ועוד יש קושיא מברכות שאסור לעבור בפתח בית הכנסת ולא נכנס בשעה שהציבור מתפללים משום חשד שהוא לא מתפלל אבל אם יש שני פתחים מותר שהרואה אומר שהוא נכנס בפתח השני והקושיא למה בחנוכה לא אומרים גם שהדליק בפתח השני?
אלא התירוץ לדעתי הוא שבנרות חנוכה יש יותר חשד משום שיש בזה חסרון ממון אנשים יותר חושדים וגם בכבו לא נראה להם לגזור.
וגם היכי דמי חילול ה' אר"י כגון שהולך ד"א בלא תורה ותפילין שאנשים לא יודעים שנחלש מתלמודו ויבאו להתבטל מת"ת (רש"י) -הרי שחשד זה דבר שתלוי גם באדם שזה לא דבר קבוע וחכמים ראו איפה כדאי לחשוש לחשד
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון