נפלאתי מעט על הרב מה שכתוב בעלון
הנה המעיין בחזו״ע הנ״ל, בלשון הפסק הרב לא הגביל את ברכת הגומל לשנה אלא נקט כלשון השו״ע שיברך כל זמן שירצה, ורק הגביל זאת שלכתחילה עדיף לברך תוך ג׳ ימים. וזאת למרות שבתשובה למטה הביא את ערוך השולחן שיברך עד לשנה, בכ״ז בלשון הפסק עצמו לא הגביל כלשון השו״ע ממש. והנה בלשון התשובה למטה בעמ׳ שנח לפני שהביא את הערוך השולחן כתב ז״ל: ומיהו לכתחילה ישתדל לברך הגומל בתוך שלשה ימים ורק בדיעבד יוכל לברך כל זמן שירצה עכ״ל, ולאחמ״כ הביא את דברי הגרי״מ אייפשטיין בערוך השולחן שעד שנה. והמעיין בערך השולחן יראה שחידש מסברא דנפשיה ולא מדעת השו״ע. והנה לדעת השו״ע גופא האריך מרן זצוק״ל בעמ׳ שנו-שנז שיש לקיים בחוזק את דברי השו״ע. ואף שהביא את דברי הערך השולחן לאחמ״כ, לכאורה פשוט שלא פסק כמותו למרות שהביאו בלי הערות, הואיל ובלשון הפסק למעלה לא הגביל אלא נקט כלשון השו״ע. וייתכן שגופא מחמת שהערך השולחן חידש מסברא דנפשיה דבר שחולק על השו״ע. וכן שבט הקהתי שמגביל את זמן הברכה, ולכאורה לא כדעת השו״ע. (לצערי אין בידי שבט הקהתי, אשמח אם מי שיביא את דבריו שאוכל לעיין בדבריו יותר)
הנה המעיין בחזו״ע הנ״ל, בלשון הפסק הרב לא הגביל את ברכת הגומל לשנה אלא נקט כלשון השו״ע שיברך כל זמן שירצה, ורק הגביל זאת שלכתחילה עדיף לברך תוך ג׳ ימים. וזאת למרות שבתשובה למטה הביא את ערוך השולחן שיברך עד לשנה, בכ״ז בלשון הפסק עצמו לא הגביל כלשון השו״ע ממש. והנה בלשון התשובה למטה בעמ׳ שנח לפני שהביא את הערוך השולחן כתב ז״ל: ומיהו לכתחילה ישתדל לברך הגומל בתוך שלשה ימים ורק בדיעבד יוכל לברך כל זמן שירצה עכ״ל, ולאחמ״כ הביא את דברי הגרי״מ אייפשטיין בערוך השולחן שעד שנה. והמעיין בערך השולחן יראה שחידש מסברא דנפשיה ולא מדעת השו״ע. והנה לדעת השו״ע גופא האריך מרן זצוק״ל בעמ׳ שנו-שנז שיש לקיים בחוזק את דברי השו״ע. ואף שהביא את דברי הערך השולחן לאחמ״כ, לכאורה פשוט שלא פסק כמותו למרות שהביאו בלי הערות, הואיל ובלשון הפסק למעלה לא הגביל אלא נקט כלשון השו״ע. וייתכן שגופא מחמת שהערך השולחן חידש מסברא דנפשיה דבר שחולק על השו״ע. וכן שבט הקהתי שמגביל את זמן הברכה, ולכאורה לא כדעת השו״ע. (לצערי אין בידי שבט הקהתי, אשמח אם מי שיביא את דבריו שאוכל לעיין בדבריו יותר)
נערך לאחרונה:
יואל בן מנשה
Active member
מלשונו של הגר"ד נראה שמודה שדעת אביו כדעת ערך השולחן ושבט הקהתי.
לא, הוא כותב ״והובא בחזו״ע ברכות״.
ועובדה שאפילו לאחר שכתב זאת מרן הוא כתב בלשון הפסק לא כך. משמע דלא סבירא להו.
וכמשעיינים בדברי הערך שולחן זה ברור הרבה יותר שהוא בא לחלוק על השו״ע, אז איך ייתכן שאחרי שמרן חיזק את פסק השו״ע לאורך התשובה, הוא חולק עליו?
לשמור ולעשות
Well-known member
השגה זו הובאה בפורום שכן, ונוראות נפלאתי על הרב בשיעור.
הנה המעיין בחזו״ע הנ״ל, בלשון הפסק הרב לא הגביל את ברכת הגומל לשנה אלא נקט כלשון השו״ע שיברך כל זמן שירצה, ורק הגביל זאת שלכתחילה עדיף לברך תוך ג׳ ימים. וזאת למרות שבתשובה למטה הביא את ערוך השולחן שיברך עד לשנה, בכ״ז בלשון הפסק עצמו לא הגביל כלשון השו״ע ממש. והנה בלשון התשובה למטה בעמ׳ שנח לפני שהביא את הערוך השולחן כתב ז״ל: ומיהו לכתחילה ישתדל לברך הגומל בתוך שלשה ימים ורק בדיעבד יוכל לברך כל זמן שירצה עכ״ל, ולאחמ״כ הביא את דברי הגרי״מ אייפשטיין בערוך השולחן שעד שנה. והמעיין בערך השולחן יראה שחידש מסברא דנפשיה ולא מדעת השו״ע. והנה לדעת השו״ע גופא האריך מרן זצוק״ל בעמ׳ שנו-שנז שיש לקיים בחוזק את דברי השו״ע. ואף שהביא את דברי הערך השולחן לאחמ״כ, לכאורה פשוט שלא פסק כמותו למרות שהביאו בלי הערות, הואיל ובלשון הפסק למעלה לא הגביל אלא נקט כלשון השו״ע. וייתכן שגופא מחמת שהערך השולחן חידש מסברא דנפשיה דבר שחולק על השו״ע.
ומעתה תעלה תמיהה גדולה הרבה יותר על דברי הראש״ל איך כתב כזאת, ועוד על אחיו בהלכה ברורה.
ואין לדייק חלילה שחולק על מרן זצוק״ל, שהרי גם מרן זצוק״ל בלשון הפסק לא חילק בזה אף שהביאו בתשובה למטה.
מרן זיע"א סיים בדברי ערוך השלחן ושבט הקהתי. מי כמו מרן שידע להתנסח ולא דחה דבריהם מה"פשטות" של הש"ע וכל הפוסקים.
ומה שכתב כל זמן שירצה אין בזה סתירה לי"ב חודש כמו שהבינו הפוסקים הנ"ל. האם הם לא ראו את לשון הש"ע והראשונים? לשיטת המשיגים הם חלקו על הש"ע והראשונים סתם מסברא בעלמא, ופשוט שלא כך.
וגם הגר"ד הבין הכי בדעת מרן זצ"ל וכמ"ש הרב @יואל בן מנשה עליון למעלה.
ד"א, מרן שליט"א לא הזכיר שם בשיעור. רמז קצת במטרה שלא יעשו מחלוקת. ואוי לאותם רשעים שבאים ומלבים מחלוקת, הא ודאי שאין מטרתם לשם שמים. ומה לך הרב @לביא להצטרף עמם.
אם דעת לך, הדבר ברור שאין כוונת הכותבים שם לשם שמים, רק לקנטר [ואפילו שהם לא אוהבים ששמים את זה על השלחן, א"א להתעלם מהאמת] חבל מאוד שאתה מסתכל שם ומושפע מהם.
מי היה מאמין שתגיע לכתוב בגאוה וברמות רוחא על מרן שליט"א "ונוראות נפלאתי על הרב בשיעור". ולא בענוה יש לי שאלה, או לא הבנתי.
כי הם חולקים על השו״ע. לשון הערוך שולחן ממש:
וכבר כתבנו שלא להתעכב בברכה זו יותר מג' ימים, אמנם בדיעבד אם איחר יש לו תשלומין כל זמן שירצה. ונראה לי דאם הפליג זמן רב עד שנשכח העניין, אין לו לברך עוד ואבד הברכה (יש אומרים עד ה' ימים).
עכ״ל
הרי לך שאחר שכתב דעת השו״ע, חלק עליו.
ולא ייתכן שאחרי שתשובה שלמה חיזק מרן את פסק השו״ע, מרן יבוא ויחלוק עליו שוב.
וכפי שכבר כתבתי שוב ושוב, בלשון הפסק למעלה לא חילק בזה כלל אלא נקט לשון השו״ע כפשוטו. ואם כדבריכם, היה לו לחלק. אלא משמע לי דלמרות דבריהם למרן זצוק״ל לא סבירא ליה.
ונהפוך הוא, דווקא אני זה שנלחם שם את מלחמת מרן זצוק״ל. אך מה, כשיש קושיא שגם לי עולה, קשה לי לראות כדברים הללו. (ואם תראה מה שמקשה שם, תראה שהוספתי הרבה דברים שהוא כלל לא אמר)
מי שמכיר אותי כאן יודע היטב שאני לא מושפע מדעות זרות. אך כשיש קושיא נכונה לענ״ד אני מקשה אותה.
לשמור ולעשות
Well-known member
דרכו של הערוך שולחן לרוב לחדש מסברא. הוא לא מרן זצוק״ל שמאריך לך 5 עמודים על כל חידוש שמביא לך. (לא אומר לגנאי חלילה, אלא להסביר את דרכו)
ובכל מקרה על משמרתי אעמודה שבלשון הפסק מרן לא חילק וסתם כדברי השו״ע ושאר הפוסקים.
נערך לאחרונה:
לשמור ולעשות
Well-known member
לצערי אין בידי שבט הקהתי לעיין בזה. אשמח אם תעלה.
ומכל מקום מרן זצוק״ל בפסקו למעלה לא חילק בזה. אף שהביאו למטה. ולולא היה מביא את בצל החכמה (על ערוך השולחן אפשר לפלפל כדבריך), לא היה עולה בדעתי ש״כל זמן שירצה״ זה עד שנה. במיוחד אם אני רק לומד את ההלכות למעלה.
לשמור ולעשות
Well-known member
מחמת שאני מסכים איתך על המרבי מחלוקות, לא הגבתי.
אך כשיש לי קושיא על הראשל״צ, לא ארתע מלהשיג את האמת. וכך דרכו של מרן זצוק״ל בכל ספריו. ואם תראה את דבריו של המקשה בפורום הנ״ל, תראה שסגנון קושייתי שונה לגמרי.
תגובתי שם מחכה לאישור, אך כך נוסח קושייתי כפי שכתבתי:
נערך לאחרונה:
לשמור ולעשות
Well-known member
חבל שאין מנגנון השהייה בפורום של 5 דק׳ בין תגובה לתגובה כדי שיראו את העריכות.
עכ״פ אם תראה את דרכי שם תראה שאין דרכי להסכים איתו, ואפילו כמעט הבאתי לסגירת הנושא מחמת שיש הערות שלענ״ד ממש מזלזלות. ואכן ב״ה ההנהלה שם ערכה את הודעותיו לרוב, אך לא הצלחתי להביא לסגירת הנושא.
נערך לאחרונה:
לתשומת לב: בשביל להמנע ממחלוקות לבקשת @לשמור ולעשות הורדתי שמות בתגובותיי ואף מחקתי הודעה אחת.
לשמור ולעשות
Well-known member
שרשור שאני ו @לשמור ולעשות העברנו בפרטי
מה שיוצא כאן הוא שיש ב׳ סברות להקל ולהחמיר, כל אחת מהן על פניו הן מחודשת.
ערוך השולחן ושבט הקהתי מגביל מה שכתוב בשו״ע ״ויברך מתי שירצה״, ואילו בצל החכמה פירש את דברי השו״ע כפשוטם. לדידי כשאני מסתכל על השו״ע ומחפש את הסברות במה שכתוב בו, בצל החכמה מסתדר בלשון מצוין, אף שבסברא לכאורה דברי ערוך השולחן ושבט הקהתי צודקים.
לכאורה אמת ונכון וקיים שיש לבוא ולומר סב״ל, אך התם בחזו״ע מרן זצוק״ל האריך לדחות את החולקים על השו״ע שאין הגבלה של ״יברך מתי שירצה״, רצו לומר ג׳ ימים וכו׳, ולמסקנא מרן כותב שלא אמרינן סב״ל במקום מנהג, אלא כדעת השו״ע ש״יברך מתי שירצה״. נכון שמסתבר לומר שכל הקולא הזו נמשכת עד למה שכתבו ערוך השולחן ושבט הקהתי. אך איך מחמת זאת אדחה את פשטות לשון השו״ע שסובלת יותר את הסברא שמקילה, ואף מסתדרת יותר עם דברי מרן לפני שהביאם?
ואם כל זה אף מסתייע לי מהעובדה שבלשון הפסק, ששם סתם כלשון השו״ע, למה שלא אסביר כן אף למסקנא בדברי מרן זצוק״ל?
נחסם לי העריכה בפרטי אז אכתוב כאן:
מה שיוצא כאן הוא שיש ב׳ סברות להקל ולהחמיר, כל אחת מהן על פניו הן מחודשת.
ערוך השולחן ושבט הקהתי מגביל מה שכתוב בשו״ע ״ויברך מתי שירצה״, ואילו בצל החכמה פירש את דברי השו״ע כפשוטם. לדידי כשאני מסתכל על השו״ע ומחפש את הסברות במה שכתוב בו, בצל החכמה מסתדר בלשון מצוין, אף שבסברא לכאורה דברי ערוך השולחן ושבט הקהתי צודקים.
לכאורה אמת ונכון וקיים שיש לבוא ולומר סב״ל, אך התם בחזו״ע מרן זצוק״ל האריך לדחות את החולקים על השו״ע שאין הגבלה של ״יברך מתי שירצה״, רצו לומר ג׳ ימים וכו׳, ולמסקנא מרן כותב שלא אמרינן סב״ל במקום מנהג, אלא כדעת השו״ע ש״יברך מתי שירצה״. נכון שמסתבר לומר שכל הקולא הזו נמשכת עד למה שכתבו ערוך השולחן ושבט הקהתי. אך איך מחמת זאת אדחה את פשטות לשון השו״ע שסובלת יותר את הסברא שמקילה, ואף מסתדרת יותר עם דברי מרן לפני שהביאם?
ואם כל זה אף מסתייע לי מהעובדה שבלשון הפסק, ששם סתם כלשון השו״ע, למה שלא אסביר כן אף למסקנא בדברי מרן זצוק״ל?
נערך לאחרונה:
האם נראה לך שהשו"ע שכתב 'כל זמן שירצה' חשב שנבין דהיינו 'עד שלא ישכח מלבו'? האם כל האחרונים שהעתיקו את דברי השו"ע כפשוטו ולא כתבו כלום - גם סברו כך?
האם השו"ע לא יכל לכתוב במילים פשוטות במקום 'כל זמן שירצה' - 'עד שישתכח מלבו', ולא היה גורם להטעות אותנו?
השכל הישר מבין שהדברים כפשוטם. שבקי לערוך השולחן דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה דלא פליג על השו"ע, אבל מדברי השו"ע עצמו וכל האחרונים נראה בבירור שאין שום הגבלה של זמן.
ובפרט שכך מתבאר 'להדיא' מדברי הצידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פ"ב שכתב:
ואם לא אמרה יאמר אותה אפי' אחר כמה ימים לפי שברכה זו נתקנה כנגד תודה ותודה יכול להביאה כל זמן שירצה ע"כ. לקרבן תודה אין הגבלה של שנה או נשכח מלבו, וממילא גם להגומל. כמדומני שזו ראיה שאין עליה תשובה!
וכך מפורש בדברי ספר ברכת הבית [משנת תרנ"ג] שערי בינה שער כז ס"ק יט
בדיעבד צריך לברך אפילו אחר זמן מרובה דהחיוב נמשך על כל ימיו להודות להשי"ת שניצול ע"כ. ואשתמטתיה למרן זצ"ל ולמרן שליט"א. ומסתבר שאם היו רואים דבריו, לא היו חוששים לדברי היחיד של הערוך השולחן.
ועכ"פ השגה על מי שפוסק כך - ודאי שאין, ודברי @לביא נכונים מאוד.
כאמור לענ״ד אין דעת מרן כן. שסתם כלשון השו״ע.
נושאים דומים בפורום
