נשיא מועצת רה"י
Member
הנה, דעת הש"ע ברורה לחלוטין ריט ז: אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים
ומבואר דלכתחילה עד ג' ימים, ובדיעבד לעולם ממש
ובאחרונים הובאו כמה דעות:
ומבואר דלכתחילה עד ג' ימים, ובדיעבד לעולם ממש
ובאחרונים הובאו כמה דעות:
- דעה שהובאה בערוך השלחן - עד חמשה ימים
- שבט הקהתי - עד שנה
- בצל החכמה - עד עשר שנים
אמנם, כ"ז הוא דלא כמרן, כי במרן מפורש שאמנם לכתחילה עד שלושה ימים, אך בדיעבד לעולם ממש (ושמא זו כוונת בצל החכתה, ולא עיינתי בפנים, ומש"כ עד עשר שנים, הינו אפילו עשר שנים, ולעולם גם ביותר, ולעולם ממש, וכדרבי מרן בש"ע)
ורק, שיתכן שמכיון שאומרים סב"ל אפילו כנגד מרן, הרי עד הדעה הפחותה ביותר שהובאה באחרונים, שזה חמשה ימים או שנה
(ולכאורה בהא גופא התלבט מרנא הגר"ע, כי כידוע דעתו היתה שבעקרון עדיף לנקוט כמרן אף במקום סב"ל, ורק שלמעשה לא פסק כן)
וא"כ לכאורה זה ודאי שאפשר לעולם, ולו ננקוט שא"א לעולם הרי זה עד שלושה או חמישה ימים, או שנה
ולכאורה זו כוונת מרן שליט"א שנקט בדעת אבוה מרנא, שזה לכל היותר עד שנה (אכן, קצ"ב אמאי לא עד שלושה או חמישה ימים, וצ"ב, וי"ל)
בקיצור:
לכאורה פשוט וברור עד מאוד כי עיקר השגת מרן שליט"א היא על כך שלא חשש לסב"ל
וא"ת כי גם מרנא לא חשש לכך, הא אין זו טענה, ואכ"מ, ועוד, כי לכאורה כן חשש, ואפילו עד שלושה ימים, ובשלמא עד שנה עוד אפשר, אך הא מיהא לעולם ממש ודאי לא, ודו"ק
ורק, שיתכן שמכיון שאומרים סב"ל אפילו כנגד מרן, הרי עד הדעה הפחותה ביותר שהובאה באחרונים, שזה חמשה ימים או שנה
(ולכאורה בהא גופא התלבט מרנא הגר"ע, כי כידוע דעתו היתה שבעקרון עדיף לנקוט כמרן אף במקום סב"ל, ורק שלמעשה לא פסק כן)
וא"כ לכאורה זה ודאי שאפשר לעולם, ולו ננקוט שא"א לעולם הרי זה עד שלושה או חמישה ימים, או שנה
ולכאורה זו כוונת מרן שליט"א שנקט בדעת אבוה מרנא, שזה לכל היותר עד שנה (אכן, קצ"ב אמאי לא עד שלושה או חמישה ימים, וצ"ב, וי"ל)
בקיצור:
לכאורה פשוט וברור עד מאוד כי עיקר השגת מרן שליט"א היא על כך שלא חשש לסב"ל
וא"ת כי גם מרנא לא חשש לכך, הא אין זו טענה, ואכ"מ, ועוד, כי לכאורה כן חשש, ואפילו עד שלושה ימים, ובשלמא עד שנה עוד אפשר, אך הא מיהא לעולם ממש ודאי לא, ודו"ק
נערך לאחרונה:
לשמור ולעשות
Well-known member
לא כותב בשבילך, אתה אוהב לעשות כותרות מכל מיני משפטים במקום לכתוב בלימוד, תראה כמה מלל יש כאן ותראה על מה נתפסת.
לגוף הענין, הוא לא תפס סתם נושא וליבן, הוא תפס נושא שמרן שליט"א דיבר בחריפות על אחד מחכמי הדור, נושא שכלל אינו מעשי, וגם הוא משתדל בכוח להעיר כדמוכח מהעמודים האחרונים.
זה פורום אישי או ציבורי?
היכן? הראה נא לי!
א. תענה לו לגופו של עניין.
ב. אם זה לא מעשי למה מרן תקפו בחריפות?
אבל בזה גופא האריך מרן בחזו״ע הנ״ל, וכן ביבי״א ח״ג או״ח סי׳טז, שלא אמרינן סב״ל נגן מרן בהלכה הזו.
בצל החכמה לומד, מדסתמו הפוסקים דבריהם, משמע שאין גבול
ובכ״ז מרן זצוק״ל לא פירש כן בפסק שלו, אלא סתם כלשון השו״ע
אני מבין איך אפשר ללמוד זאת, אבל אפשר ללמוד גם ההיפך, וזה עיקר הערתי
לשמור ולעשות
Well-known member
זה חוזר על הלקמן לא על הלעיל
אתה פחות מחודש פה עם יותר מ-200 הודעות חוץ ממה שנמחק. תעבור עליהם ותתן לעצמך ציון.
עניתי, אפילו לקרוא אין לך כוח, נו בכבוד, תשב תלמד, תפתח ספרים, במקום לקשקש.
היא גופא השיג עליו, למה להורות לברך אם זה לא נכון וגם לא מעשי, אתה רואה שהפוסקים חמקו עברו מזה, אם זה כ"כ פשוט לברך אחר כמה שנים, למה לא כתבו מילים אלה, לא תמצא! חוץ מאולי שנים שלשה אחרונים במאה מאתים שנה האחרונות. כי זה לא מבורר די הצורך, ולא נפגשים עם זה, לכן גם מרן זיע"א הלך בעקבות כל הפוסקים ולא חתך בזה. ומאיפה הכוח להורות לברך ולהטעות אנשים שיזכרו באיזה נסיעה לחיפה לפני עשר שנים ויברכו. ולא ידעו ויבינו שא' זה לא נכון הלכתית, שום הכרח אין לזה וסב"ל. ב', בודאי הם כבר בירכו מאז, או שתוך שנה עבר עליהם עוד דבר שחייבם בהגומל, ולכן הם כבר נפטרו מלברך על מה שהיה לפני עשור.
כל הודעה שלך מחדדת אצלי מה גדול כוחה של 'נגיעות'. ועד כמה האהבה מקלקלת את השורה.
אם לא ראיתי לא האמנתי איך כל משפט שאתה כותב הוא ממש היפך האמת כפשוטו. ויהי לפלא.
לשמור ולעשות
Well-known member
וכן למר. רק שככל הנראה לך התחלף אוהב באויב.
תפנים שכשיש מחלוקת ראשונים אם לברך עד ג' ימים או עד ה' ימים או "כל זמן שירצה", מסברא לא מסתבר וכ"ש שלא מחייב שהכוונה היא לעוד כמה שנים, כמעט אין מי שכתב דבר כזה שהוא יסודי בהלכות ברכת הגומל, למה הראשונים והאחרונים לא יכלו לכתוב ברור? למה לא יכלו להמחיש מפורש דבר כזה שאין דוגמתו? לברך ברכה אחרי עשר שנים ועשרים שנה וגם חמישים ומאה, עד מאה ועשרים? הצידה לדרך כתב "אפילו אחר כמה ימים", לשון שלשיטתך היא מאוד מאוד תמוהה, ואין לך הסבר עליה. עד שהבאת ממנו ראיה משם פירכא. רב המרחק בין כמה ימים לכמה שנים. והדימוי לקרבן תודה בהכרח לא מוחלט כמו שהארכתי לבאר לך והתעלמת מגוף הדברים, רק בעל כרחך הודת במקצת שלא באמת התכוונת שזה העיקר, למרות שבתחילה סמכת שתי ידיך עליו. ודברי ערוך השלחן ושבט הקהתי מסתברים [ולולא דמסתפינא הו"א שגם הם חידוש מסוים, אחר שלא כתבו כן הראשונים במפורש, ועל כן אם נלך עם הסברא המסתברת שלהם, ובלי להגביל זמן ברור אחר שגם הראשונים לא כתבו זמן זה מהו בדיוק, ככל שעבר זמן רב גם פחות משנה ומרגיש בעצמו שכבר כמעט ונשתכח ממנו הענין, יברך על דבר אחר ויפטור או יצא יד"ח מאחר, כי אפשר לעשות כן בנקל ממש, והוא לא מפסיד כלום. אבל לבוא ולהוסיף עליהם? בפרט שיש ראשונים הסוברים לברך עד ג' ימים ומרן כתב שנכון לחוש לכך, עד כדי כך נקל לברך אחרי עשור?], ופשוט מדבריהם שלא באו לחלוק על הש"ע והראשונים והבינו כהבנתנו בפוס' שקשה לומר שהכוונה שאפשר לברך לעולמי עד. הם לא באו לחלוק אלא לפרש. ועליהם אתה כותב שכל משפט הוא "ממש היפך האמת כפשוטו". כי אתה האמת ואין בלתה! ע"פ שנים שלשה אחרונים שמצאת במאה מאתים שנה האחרונות שכתבו לברך גם אחר שנה. והאמת שעם ביטחון כמו שלך גם את אותם אחרונים לא היית צריך. אתה מצדיק אותם ולא הם מצדיקים אותך.
לסיכום: שום הכרח לא מצאת לברך ספק ברכה לבטלה!
@לשמור ולעשות
לא הוספת בדבריך כלום, אלא הראית יותר ויותר איך אדם נגוע יכול לשכנע את עצמו [ולנסות לשכנע את אחרים] בצדקת דרכו היפך כל היגיון.
אם תרצה לבדוק את הדברים באמת ללא נגיעות לא שלי ולא שלך - גש נא לאשתך או לבנך או לבתך בני ה10, הראה להם את לשון השולחן ערוך ושאל אותם: איך אתם מבינים את לשון זו, עד מתי אפשר לברך.
תחזור אלינו עם תשובותיך. [אל תשכח לנסות לשכנע את כולם למה בדיקה זו לא אמינה, והם לא המודד וכו'...]
לא הוספת בדבריך כלום, אלא הראית יותר ויותר איך אדם נגוע יכול לשכנע את עצמו [ולנסות לשכנע את אחרים] בצדקת דרכו היפך כל היגיון.
אם תרצה לבדוק את הדברים באמת ללא נגיעות לא שלי ולא שלך - גש נא לאשתך או לבנך או לבתך בני ה10, הראה להם את לשון השולחן ערוך ושאל אותם: איך אתם מבינים את לשון זו, עד מתי אפשר לברך.
תחזור אלינו עם תשובותיך. [אל תשכח לנסות לשכנע את כולם למה בדיקה זו לא אמינה, והם לא המודד וכו'...]
שניכם טוחנים מים.....
כל אחד מתחיל עם גישה אחרת, ולכן אף אחד לא יודה לשני לעולם......
לשמור ולעשות
Well-known member
הוספתי, שוב לא קראת. עוד הודעה ריקה שכתבת.
לא רק בן 10, גם לבן 50 אסור להורות משלחן ערוך לבד.
חוץ מההבדל בינינו מה הסברא הנכונה שזה לגיטימי, וכשם שפרצופיהם שונים וכו'. יש עוד הבדל, יש כאן מיעוט אחרונים לכאן ומיעוט לכאן [חוץ מהצידה לדרך שהוא מסלף את דבריו, שכתב להדיא "אפי' אחר כמה ימים", לא "שנים" ולא מתקרב, את זה שיתן לקרוא לילד בן 10...], ונראה שהשאר לא רצו לגלות דעתם בזה להדיא, כמו גם מרן זיע"א שצידד לדברי המחמירים אבל לא רצה להכריע בלשונו לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף. אנחנו עושים חשבון לכולם ומחשיבים הענין לכה"פ כספק. הוא מבטל במחי יד מה שכתבו מי שלא הבין כמותו [דהיינו מי שמבין כמו שאמר מרן שליט"א בשיעור], ובטוח שילד בגיל 10 מבין יותר מערוך השלחן ושבט הקהתי, מרן שליט"א והגר"א וייס. הם לא יודעים לקרוא!
אתה מבין את הבעיה?
נערך לאחרונה:
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
רבותי אין כאן כבר ויכוח מה דעת מרן רשכב''ג בחזו''ע כולם כבר ברור שמרן דיבר שאחר הרבה שנים כבר אינו יכול לברך (כבר הוכחנו זאת לעייל) ומרן הראש''ל שליט''א חיזק את פסקו של מרן שחשש לסב''ל אני באמת לא מה כל הדיון כאן סחור סחור מי שרוצה לחלוק שיחלוק אבל שלא יכפה את דעתו עלינו תודה
נשיא מועצת רה"י
Member
בעיקר הנידון אני עכשיו כותב, ואכ"מ
ובדעת מרנא הגר"ע:
הנה,אה"נ שבכ"מ (יביע אומר ג טז, יחוה דעת ג יד, הליכות עולם ח"ב עמ' קעא, ואף בחזון עובדיה ברכות עמ' שנו ויש גם יחוה דעת ח"ז רז ז ורכה ב, אמנם שם לא עיינתי) פסק בפשיטות בדיוק כש"כ מרן הש"ע: דלכתחילה עד שלושה ימים, אך גם אל"ה אכתי יכול לברך וכו' (ורק שכן יש שם קצת הגבלות, וכדוגמת, שאם נתחייב בערב הרגל עדיף שיברך ברגל וכו', ואכ"מ)
אמנם, בחזון עובדיה (שהוא משנה אחרונה, ואכ"מ) אחר כ"ז הוסיף (בעמ' שנח סוף הערה טז ד"ה וכתב) בשם ערוך השלחן ושבט הקהתי שכן כתבו שזה לא לעולם ממש...
ולכאורה מכך שכתב זאת מרנא, הרי כוונתו לכך דשמא יש לחשוש להם (דאל"ה אמאי אייתי להו, ובפרט דלכאורה פשטות הכל אינה כן)
ואה"נ שלא בגלל זה תשתנה ההלכה (לשיטתו) שאפשר באמת לעולם, אך עכ"פ נראה שלא לחינם הביאם, אלא בכדי להורות ש...
וכן, וביותר, שאת שו"ת בצל החכמה לא אייתי (וודאי לא נעלם מעינו עין הבדולח, ופשוט)
והנה, בעיקר ד"ז שדעת מרנא שם נראית שעכ"פ קצת חשש להו, כן הבין מיניה וביה גם הגר"ד שליט"א, אך כ' שמסתימת הפוסקים לא נראה כן (ושים לבך לכך שמרנא לא העיר כן שמסתימת הפוסקים לא משמע כן, ודו"ק)
אכן, לכאורה עכ"פ דעת מרנא אינה כדעתו
ולמעשה כאשר בא הנידון בדברי מרנא, הרי ודאי צדקו דברי מרן שליט"א בדעתו מאשר דברי הגר"ד שליט"א
כי זה ברור שההבנה בדברי מרנא מתאימה יותר לדברי מרן שליט"א ולא לדברי הגר"ד שליט"א - וכש"נ
ולכאורה אפילו הגר"ד יודה לזה, כי הרי גם איהו לא כתב אלא שמסתימת דברי הפוסקים לא משמע כן, הא מיהא שמדברי מרנא נראה שכן ס"ל עכ"פ בצורה כ"ש כדבריהם
ופשוט
ובדעת מרנא הגר"ע:
הנה,אה"נ שבכ"מ (יביע אומר ג טז, יחוה דעת ג יד, הליכות עולם ח"ב עמ' קעא, ואף בחזון עובדיה ברכות עמ' שנו ויש גם יחוה דעת ח"ז רז ז ורכה ב, אמנם שם לא עיינתי) פסק בפשיטות בדיוק כש"כ מרן הש"ע: דלכתחילה עד שלושה ימים, אך גם אל"ה אכתי יכול לברך וכו' (ורק שכן יש שם קצת הגבלות, וכדוגמת, שאם נתחייב בערב הרגל עדיף שיברך ברגל וכו', ואכ"מ)
אמנם, בחזון עובדיה (שהוא משנה אחרונה, ואכ"מ) אחר כ"ז הוסיף (בעמ' שנח סוף הערה טז ד"ה וכתב) בשם ערוך השלחן ושבט הקהתי שכן כתבו שזה לא לעולם ממש...
ולכאורה מכך שכתב זאת מרנא, הרי כוונתו לכך דשמא יש לחשוש להם (דאל"ה אמאי אייתי להו, ובפרט דלכאורה פשטות הכל אינה כן)
ואה"נ שלא בגלל זה תשתנה ההלכה (לשיטתו) שאפשר באמת לעולם, אך עכ"פ נראה שלא לחינם הביאם, אלא בכדי להורות ש...
וכן, וביותר, שאת שו"ת בצל החכמה לא אייתי (וודאי לא נעלם מעינו עין הבדולח, ופשוט)
והנה, בעיקר ד"ז שדעת מרנא שם נראית שעכ"פ קצת חשש להו, כן הבין מיניה וביה גם הגר"ד שליט"א, אך כ' שמסתימת הפוסקים לא נראה כן (ושים לבך לכך שמרנא לא העיר כן שמסתימת הפוסקים לא משמע כן, ודו"ק)
אכן, לכאורה עכ"פ דעת מרנא אינה כדעתו
ולמעשה כאשר בא הנידון בדברי מרנא, הרי ודאי צדקו דברי מרן שליט"א בדעתו מאשר דברי הגר"ד שליט"א
כי זה ברור שההבנה בדברי מרנא מתאימה יותר לדברי מרן שליט"א ולא לדברי הגר"ד שליט"א - וכש"נ
ולכאורה אפילו הגר"ד יודה לזה, כי הרי גם איהו לא כתב אלא שמסתימת דברי הפוסקים לא משמע כן, הא מיהא שמדברי מרנא נראה שכן ס"ל עכ"פ בצורה כ"ש כדבריהם
ופשוט
נושאים דומים בפורום
