כתב הבעה"ט על הפסוק י"ד י' "והנה מצרים נוסע אחריהם", בזה"ל:
ועה"פ "אמר אויב" - מביא הגרח"ק ב'למכסה עתיק' שבמכילתא כתוב שזה פרעה, ובזוה"ק כתוב שזה שר של פרעה.
ואם השר של פרעה זהו השר של מצרים, או עכ"פ יש קשר ביניהם - יתכן לרמוז ש"אויבי עז" רמז לעוזא.
ושמעתי לומר ש"בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז" - גם רומז לעוזא.
והנה בראשונים כתוב רמז על כל הימי של פסח ע"פ אתב"ש, שביום שיוצא א' של פסח - יוצא תשעה באב, ב' - שבועות, וכן הלאה.
ועל היום השביעי ז"ע - לא כתוב,
ויתכן שהענין של יום זה - הוא העוז של הקב"ה כנגד עוזא, כמש"כ הבעה"ט.
ויתכן להוסיף, שהגר"א כתב שבשם ע"ב הרמוז בפסוקים "ויסע ויבא ויט" - אין ג', כי אין גאווה לפני המקום,
וא"כ יתכן שהרי ב"האדרת והאמונה" - ומרים "העוז והענווה לחי עולמים", שהעוז הולך ביחד עם ענווה.
[ו"גאה גאה" - זה רק ביחס לניצחון על המצרים].
והנה בשוחר טוב תהלים י"ח כתוב "יצילני מאויבי עז" - זה פרעה;
ועה"פ "אמר אויב" - מביא הגרח"ק ב'למכסה עתיק' שבמכילתא כתוב שזה פרעה, ובזוה"ק כתוב שזה שר של פרעה.
ואם השר של פרעה זהו השר של מצרים, או עכ"פ יש קשר ביניהם - יתכן לרמוז ש"אויבי עז" רמז לעוזא.
ושמעתי לומר ש"בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז" - גם רומז לעוזא.
והנה בראשונים כתוב רמז על כל הימי של פסח ע"פ אתב"ש, שביום שיוצא א' של פסח - יוצא תשעה באב, ב' - שבועות, וכן הלאה.
ועל היום השביעי ז"ע - לא כתוב,
ויתכן שהענין של יום זה - הוא העוז של הקב"ה כנגד עוזא, כמש"כ הבעה"ט.
ויתכן להוסיף, שהגר"א כתב שבשם ע"ב הרמוז בפסוקים "ויסע ויבא ויט" - אין ג', כי אין גאווה לפני המקום,
וא"כ יתכן שהרי ב"האדרת והאמונה" - ומרים "העוז והענווה לחי עולמים", שהעוז הולך ביחד עם ענווה.
[ו"גאה גאה" - זה רק ביחס לניצחון על המצרים].
