בחוברת "בהלכה ובאגדה" של הרב נקי עמ' 279, כתב:אצל הרב נקי שליט"א כתב שנכון שלא יאמר.
בעלון "השיעור השבועי" פרשת תצוה תשפ"א:מרן הראשל"צ אמר בשיעור של שבוע שעבר שהם צריכים לומר תחנון כרגיל
גם הרב מאזוז כתב שיאמרו.ולא כמו שאמר הרב מזוז שגם הם לא יאמרו.
מה שהבאת מהלכה ובאגדה כבר כתבנו בס"ד כאן שמילקו"י מוכח להיפך
גם בספר "סנסן ליאיר" מהדו"ב (תשע"ד) עמ' שט"ז בהערות לכה"ח אות מ"ז כתב: משמע שבכל ערי א"י אומרים תחנון ביום ט"ז בפורים המשולש, והיינו טעמא שביום ט"ז גם בירושלים אינו אלא שליש פורים וכו' ודיים להפקיע את עצמם מאמירת תחנון ולא את אחרים.
שיניתי.הרב @אוראל אולי תוסיף בכותרת "תחנון ביום ט"ז אדר פורים דמוקפין" שיהיה ברור בחיפוש
הנ"ל לא רק בירושלים אלא בכל העולם, כמובןיש שנוהגים בכל שנה לא לומר תחנון עד לאחר י"ז אדר מחמת ההו"א של הגמ' שאפשר לקרוא בהם את המגילה (ומכח זה גם לא אומרים תחנון החל מיום י"א אדר)
בקהילות החסידים יש שנוהגים כן.הנ"ל לא רק בירושלים אלא בכל העולם, כמובן
בספר פסקי תשובות [בסימן תרצ"ג סעיף ז'] כתב כך: כשחל ט"ו אדר בשב"ק אין אומרים תחנון ו'למנצח' בירושלם ביום א' ט"ז אדר לכו"ע, משום שהוא יום משתה ושמחה. ונכון לנהוג, שבכל ערי ארץ ישראל לא יאמרו תחנון ולמנצח ביום א'. חדא, מפני כבודה של ירושלם. כיון שבירושלם ישנה שמחה ביום הזה, צריכים לתת כבוד לעיר קדשנו ותפארתנו. ועוד, שרַבּוֹת הערים בא"י שהן בכלל ערי הספיקות אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ע' סי' תרפ"ח אות ז'], ובהם מדינא אין לומר תחנון. ישנם הרבה מקומות, שישנו ספק האם הם מוקפות חומה מימות יהושע, או שלא.בקהילות החסידים יש שנוהגים כן.
התכוונתי שהרבה מקהילות החסידים לא אומרים תחנון מי"א.בספר פסקי תשובות [בסימן תרצ"ג סעיף ז'] כתב כך: כשחל ט"ו אדר בשב"ק אין אומרים תחנון ו'למנצח' בירושלם ביום א' ט"ז אדר לכו"ע, משום שהוא יום משתה ושמחה. ונכון לנהוג, שבכל ערי ארץ ישראל לא יאמרו תחנון ולמנצח ביום א'. חדא, מפני כבודה של ירושלם. כיון שבירושלם ישנה שמחה ביום הזה, צריכים לתת כבוד לעיר קדשנו ותפארתנו. ועוד, שרַבּוֹת הערים בא"י שהן בכלל ערי הספיקות אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ע' סי' תרפ"ח אות ז'], ובהם מדינא אין לומר תחנון. ישנם הרבה מקומות, שישנו ספק האם הם מוקפות חומה מימות יהושע, או שלא.