• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

תנור וכירים כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם - ?

גרינפלד

Well-known member
רש"י ויקרא פרק יא פסוק לה:
תנור וכירים - כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם, וְהֵן שֶׁל חֶרֶס וְיֵשׁ לָהֶן תָּוֶךְ, וְשׁוֹפֵת עַל נֶקֶב הֶחָלָל אֶת הַקְּדֵרָה, וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה:

וידועה התמיהה, שיש כמה גמרות שמתבאר שזה מחובר (עי' שבת קכ"ה א'), וכן הגור אריה הביא כמה משניות שמבואר שתנור מחובר טמא, וכמו שכתב הרמב"ם.

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל, וצריך עיון אם זו כוונת רש"י,
גם עי' רש"י שבת (מ"ח ב' ד"ה בית הפך) "כירה זו מטלטלת היא", והרי"ד שם חולק,
והעיר הגראי"ש גריינימן שליט"א שרש"י לשיטתו כאן שכירה שמקבלת טומאה היא מטלטלת,
ואולי גם שם אפשר לפרש כמו המשנה כפשוטה, ומובן רש"י לשיטתו.
 
וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל,
ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.
 
ואולי אפשר להוסיף שיתכן שהתנורים בזמן רש"י היו מחוברים חזק,
וביחס לזה כתב רש"י שזה מטלטל, שלא יטעו שכוונת התורה בתנורים של כעין זמנו,
מיהו שאר הראשונים נראה שגם אם מחוברים חיבור חזק מטמא.​
שו"ר ברש"י פסחים (דף לא עמוד ב) שנראה להדיא כך:
פת פורני - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון:
 
רש"י ויקרא פרק יא פסוק לה:
תנור וכירים - כֵּלִים הַמִּטַּלְטְלִין הֵם, וְהֵן שֶׁל חֶרֶס וְיֵשׁ לָהֶן תָּוֶךְ, וְשׁוֹפֵת עַל נֶקֶב הֶחָלָל אֶת הַקְּדֵרָה, וּשְׁנֵיהֶם פִּיהֶם לְמַעְלָה:

וידועה התמיהה, שיש כמה גמרות שמתבאר שזה מחובר (עי' שבת קכ"ה א'), וכן הגור אריה הביא כמה משניות שמבואר שתנור מחובר טמא, וכמו שכתב הרמב"ם.

וב'משנה כפשוטה' (כלים) פירשו שכוונת רש"י שזה היה חיבור חלש שקל לטלטל, וצריך עיון אם זו כוונת רש"י,
גם עי' רש"י שבת (מ"ח ב' ד"ה בית הפך) "כירה זו מטלטלת היא", והרי"ד שם חולק,
והעיר הגראי"ש גריינימן שליט"א שרש"י לשיטתו כאן שכירה שמקבלת טומאה היא מטלטלת,
ואולי גם שם אפשר לפרש כמו המשנה כפשוטה, ומובן רש"י לשיטתו.
לא הבנתי את השאלה הלא בסוגיא בשבת קכה מבואר נתנו ע''פ הבור ונתן שם אבן
כלומר שבעצם זה מטלטל רק ששמים אותו בחור בקרקע ופעמים שהחור גדול שמים אבן בצדדים כמבואר שם ברש'י עין היטב
ורק כך נחשב מחובר שמק''ט כיון שכתוב יותץ
 
משנה מסכת תענית פרק ג
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו
פרש"י תענית דף יט עמוד א
תנורי פסחים - שהם בחצרות, ושל חרס הן, ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים.

לכאורה נראה לומר שיש תנור המטלטל ויש שלא מטלטל ואה"נ יש מחלוקת איזה מקבל טומאה אבל אין מחלוקת במציאות
 
והראוני רש"י בבא מציעא דף נט עמוד א:
וחכמים מטמאין - דאזלי בתר חוליות שאר תנורים שלהם היו עשוים כעין קדירות גדולות ופיו למעלה וצורף בכבשן כשאר קדירות ומטלטלים אלא שהיה מושיבו על הארץ או על הדף ומדביק את טפילות הטיט סביב על כולו לעשותו עב שיקלוט ויחזיק את חומו:​

וכעי"ז חולין דף קכג עמוד ב:
תנור - תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר"א בלע"ז:


ונראה מדבריו שבעיקרון הוא מטלטל, רק שרוצים לאפות בו קובעים אותו; וזה מעין המשנה כפשוטה.
 
משנה מסכת תענית פרק ג
על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו
פרש"י תענית דף יט עמוד א
תנורי פסחים - שהם בחצרות, ושל חרס הן, ומטלטלין אותן שלא ימוקו בגשמים.

לכאורה נראה לומר שיש תנור המטלטל ויש שלא מטלטל ואה"נ יש מחלוקת איזה מקבל טומאה אבל אין מחלוקת במציאות
ודבריך מיישבים את התורי"ד,
אבל דברי רש"י אם היו כפשוטם וכמבואר בבעלי התוס', וכפי שכתבת שס"ל שמחובר לא מקבל טומאה, קשה מכמה מקומות.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון