מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (יט לב)
במנחת חינוך מצוה רנ"ז כתב שאשה שלמדה תורה והיא חכמה, אין חיוב לכבדה בקימה והידור, כיון שאינה חייבת במצות תלמוד תורה, אין לה דין תלמיד חכם ואין חיוב לכבדה על התורה שלה. והעיר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שאם כן רב יוסף שהיה סומא אליבא דרבי יהודה שסומא פטור מכל המצוות לא יהיו חייבים לכבדו. ובקידושין לג. אביי מכי הוה חזי ליה לאודניה דחמרא דרב יוסף דאתי הוה קאים, והנה דעת רבינו ירוחם דקי"ל כרבי יהודה שסומא פטור מכל המצוות, דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, וקשה א"כ מ"ט קם אביי מפני רב יוסף.
ואולי יש לומר, דרב יוסף שאני מפני שלמד את התורה בעוד שהיה מחויב בכך, וא"כ יש לתורתו חשיבות של לימוד התורה המחוייבת. [ולפי מה שכתבו התוס' במגילה יט: והראשונים שסומא חייב בכל המצוות מדרבנן, א"כ יש חיוב לקום מפניו עכ"פ מדרבנן].
עוד יש לומר לפי מה שנביא בס"ד לקמן בפרשת ואתחנן בשם הג"ר ראובן גרוזובסקי זצ"ל, שכל דברי המנ"ח הם דוקא בתלמיד חכם שאינו רבו, דאשה אין לה דין ת"ח, אבל אם למד ממנה תורה חייב לכבדה מדין "כבוד רבו", דבזה הטעם הוא משום שמביאו לחיי העולם הבא, וזה שייך גם באשה, [ועי"ש מה שיתבאר לדון בזה ע"פ דברי התוס' בב"ק מא: דמקור חיוב כבוד רבו הוא מדכתיב "את ה' אלקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים, הרי דדין כבוד רבו הוא ג"כ מדין ת"ח, וכן מדברי הרמב"ם בסה"מ עשה ר"ט שחיוב כבוד רבו נלמד מכבוד האבות "וכבוד החכמים", מבואר דהוי רק מדין כבוד חכמים].
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (יט לב)
במנחת חינוך מצוה רנ"ז כתב שאשה שלמדה תורה והיא חכמה, אין חיוב לכבדה בקימה והידור, כיון שאינה חייבת במצות תלמוד תורה, אין לה דין תלמיד חכם ואין חיוב לכבדה על התורה שלה. והעיר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שאם כן רב יוסף שהיה סומא אליבא דרבי יהודה שסומא פטור מכל המצוות לא יהיו חייבים לכבדו. ובקידושין לג. אביי מכי הוה חזי ליה לאודניה דחמרא דרב יוסף דאתי הוה קאים, והנה דעת רבינו ירוחם דקי"ל כרבי יהודה שסומא פטור מכל המצוות, דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, וקשה א"כ מ"ט קם אביי מפני רב יוסף.
ואולי יש לומר, דרב יוסף שאני מפני שלמד את התורה בעוד שהיה מחויב בכך, וא"כ יש לתורתו חשיבות של לימוד התורה המחוייבת. [ולפי מה שכתבו התוס' במגילה יט: והראשונים שסומא חייב בכל המצוות מדרבנן, א"כ יש חיוב לקום מפניו עכ"פ מדרבנן].
עוד יש לומר לפי מה שנביא בס"ד לקמן בפרשת ואתחנן בשם הג"ר ראובן גרוזובסקי זצ"ל, שכל דברי המנ"ח הם דוקא בתלמיד חכם שאינו רבו, דאשה אין לה דין ת"ח, אבל אם למד ממנה תורה חייב לכבדה מדין "כבוד רבו", דבזה הטעם הוא משום שמביאו לחיי העולם הבא, וזה שייך גם באשה, [ועי"ש מה שיתבאר לדון בזה ע"פ דברי התוס' בב"ק מא: דמקור חיוב כבוד רבו הוא מדכתיב "את ה' אלקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים, הרי דדין כבוד רבו הוא ג"כ מדין ת"ח, וכן מדברי הרמב"ם בסה"מ עשה ר"ט שחיוב כבוד רבו נלמד מכבוד האבות "וכבוד החכמים", מבואר דהוי רק מדין כבוד חכמים].
◆ ◆ ◆
אמנם בשו"ת בית יהודה יו"ד סי' כ"ח כתב שחייבים לקום מפני אשה חכמה, [ובספר זרע יצחק לרבי יצחק עטיה זצ"ל בקונטרס פלפלת כל שהוא סי' ו' הביא שנזדמן לידו כתי"ק של בעל הפרי חדש זצ"ל, וימצא כתוב שם שנסתפק בזה האם אשה חכמה צריך לקום מפניה מפני חכמתה, והניח בצ"ע]. ובביאור הדבר יש לומר, מפני שאשה ג"כ מקיימת מצות תלמוד תורה בתורת אינה מצווה ועושה. ועוד יש לומר שעצם קדושת התורה היא סיבה לכבד אותה, אף בלא שייכות למצות תלמוד תורה.
ונסתפק הגרא"מ באקאן שליט"א, האם אשה שהיא חכמה, חייבים לכבד גם את בעלה, כמו שאשת חבר חייבים בכבודה. [והרב יהודה בריז שליט"א העיר, שספק זה שייך גם לשיטת המנ"ח, שהרי המנחת חינוך שם כתב שלשיטת הראשונים שצריכים לקום מפני בעל מעשים, זה שייך גם באשה, שהיא יכולה להיות בעלת מעשים, א"כ יצטרכו לכבד את בעלה מדין אשת חבר. אך יש להסתפק האם דין אשת חבר הוא גם בבעל מעשים, או רק בחבר ממש, עכ"ד].
ובספר שומר אמת (תנינא וירא יח ח) העיר, לענין מה שמבואר בקידושין לב: שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול, דתורה דיליה הוא, האם באשה חכמה שייך ענין זה דתורה דילה הוא, דאף אם למדה תורה מ"מ התורה לא נמסרה לנשים, אך א"כ ימצא שלא תוכל למחול על כבודה, ואינו מסתבר שיהיה כבודה חמור משל איש, ועי"ש.
◆ ◆ ◆
בדין חיוב קימה מפני אשת חבר שהיא כחבר, יש לעיין האם כמו כן אשת רבו כרבו, דאפשר דמה שהאשה נחשבת כבעלה היינו דוקא בדין קימה של כל תלמיד חכם בתוך ד' אמות, אבל בדין חיוב קימה המיוחד מפני רבו שהוא כמלא עיניו, לא נאמר ד"אשת רבו כרבו", וסגי בד' אמות ככל אשת תלמיד חכם.
והנה בחי' הגרי"ז בהלכות ת"ת הביא דדעת הר"ן דהחילוק בין ת"ח שאין חיוב לקום מפניו אלא בד' אמות וביותר מכך הוי קימה שאין בה הידור ואין חייבים בה, ואילו ברבו המובהק חייבים לקום כמלא עיניו, כיון דברבו מובהק ניכר שהקימה היא לכבודו גם כמלא עיניו, ושוב הוי קימה שיש בה הידור, א"כ י"ל דבאשת רבו אין שייך טעם זה, דאינו ניכר כמו הרב עצמו ואי"ז הידור.
אמנם בדעת הרמב"ם כתב הגרי"ז שם דהטעם הוא משום דחיוב הקימה מפני רבו הוא מדין כבוד ומורא, ולא נאמר בו דין קימה שיש בה הידור, ולפי"ז יש לומר דאשת רבו כרבו גם לענין מורא. אך י"ל דמ"מ אין דרגת החיוב של אשת רבו כמו רבו עצמו, ולא עדיפא משאר ת"ח, וצ"ע בכ"ז. [ויל"ע בדין אשת מלך, האם יש חיוב לכבדה כמו מלך, וצ"ע].