מתי נכנסת באדם ה'נפש'?

[בנימין לוריא]

בספר "חסד לאברהם" לר' אברהם אזולאי, מעין ה' נהר כ' כתב:


ומאידך, בספר "סדר היום" כתב:


אז מתי מגיעה הנפש לאדם? ביום הלידה או ביום המילה?

 

[בנימין לוריא]

שו"ר שגם בשער הגלגולים הקדמה ב' כתב:

וא"כ, מה המקור למש"כ ה"סדר היום" בשם "חכמי האמת" שמגיע רק ביום המילה?

 

[בנימין לוריא]

כעת מצאתי בזוהר פרשת משפטים (דף צ"ד ע"ב) שכתוב:

 

[אמונה ובטחון]

אם כבר תשאל על מה שאמרו שהדם הוא הנפש, וא"כ לכאו' משמע שמשעה שנולד.

אולם בפשטות נראה לישב שיש ב' סוגים בזה, נפש רוחנית, נפש בהמית
ומ"ש בסדר היום, מיירי בנפש האלוקית.

[ע' בחוברת מסילות אל הנפש שבוע שעבר שכמדומני דיבר בזה].

 

[יצחק משען]

הנה אין לי עסק בנסתרות, אלא שכעת תוך כדי חיפוש באיזה נושא שאני עסוק בו מצאתי את הקטע הבא לגבי תוספת הנפש בשבת

ומסתמא דן גם בעיקר הנפש מתי נכנסת באדם, אלא שאצה לי הדרך ואין לי אפשרות לחפש כעת

 

[אמונה ובטחון]

וע"ע כאן, וכאמור לק"מ.

ירידת הנשמה לגוף – חב"דפדיה

chabadpedia.co.il

 

[פשוט]

פלאג'י

צ"ל אזולאי

 

[אמונה ובטחון]

צ"ל אזולאי

כמש"נ כאן

 

[בנימין לוריא]

בעצם, לפי מה שהובא לעיל אפש"ל תשובה לשאלתי (שברוב המקומות כתוב שהנפש נכנסת בלידה, וב"סדר היום" כתב שנכנסת ביום המילה) ע"פ מה שנכתב כאן:


ומעניין אם אפשר לומר שבאמת זו היתה כוונתו שכתב "יום אשר זכה להימול" ולא "יום הלידה" כי התכוון לנפש האלוקית...

 

[פשוט]

ונפשה של אשה מתי נכנסת בה?

 

[יצחק משען]

יש לכת"ר פותח הדיון נפק"מ מעשית בכל זה?
[נראה לי שאפשר למצוא נפק"מ מעשית עפי"ד האוה"ח בפרה"ש]

 

[פרי חדש]

כמדומה שפעם שמעתי שבכל נר"ן יש בו ג' בחינות של נר"ן
נפש דנפש, נפש דרוח, נפש דנשמה.
ושנולד יש לו בחינה אחת וכך עולה מעלה מעלה. [וח"ו יכול לפגום, רק שהנשמה עצמה לא נפגמת אף פעם]
ואולי יש איתנו מי מהחכמים כאן מיודעי הח"ן שיוכל לכתוב לנו דברים ברורים עם מקורות
אולי הרב @דודי שליט"א?

 

[יצחק משען]

זו חלק מלשון האוה"ח הנוגע לנידון דידן
אור החיים ויקרא פרק כב פסוק יב
עוד אמרו ז"ל (זוהר ח"א פ ב צד ב) כי בחינות החיוני שבאדם יתייחס אליו ד' כינויים, יש שיקרא נפש, ויש שיקרא רוח, ויש שיקרא נשמה, ויש שיקרא חיה, בסוד כי רוח החיה באופנים, ותקרא נשמה לנשמה. ואמרו אנשי אמת כי בחינה הבאה מאור עולם העשיה לצד היותו מועט ואין בו אלא כל שהוא מהחיונית המנענע, והוא הוא שמרגיש במורגשות עולם הזה, ועשה ה' ככה לסיבת העולם להיותו גס, וזו תקרא נפש, והבא מאור עולם היצירה לצד היותו עליון מעולם העשיה הארתה גדולה ותקרא רוח, והבאה מאור עולם הבריאה תקרא נשמה לצד הדרגתה, והבאה מאור עולם האצילות תקרא נשמה לנשמה:
והנה האדון ה' צבאות עשה התקשרות כל העולמות רוחני וגשמי באדם ישר קשר כל הגשמיות וכל הרוחניות יחד, הגשמיות בנה ד' יסודות ושם שם לו חק הרוחניות מכל העולמות. ויש לך לדעת כי הגשמיות יתנגד לחיבור הרוחני יותר מהתנגדות אש ומים, לזה נתחכם ה' ב"ה וברא באדם מכון הראשון שהוא הנפש שאין בה אלא חלק מועט מהרוחניות והשרה בתוכה בחינה עליונה ממנה שהיא בחינת הרוח, ונמצאת הנפש ממוצעת בין הגוף ובין הרוח, כי אין הרוח עומד בגשם בלא אמצעיות הנפש, וכמו כן הרוח ממציע בין הנפש והנשמה, כי הנפש בערך הנשמה שאורה רב כגוף לערך הרוח, וכן נשמה ממצעת בין הרוח ובין נשמה לנשמה נמצאת אומר כי הנפש יכולה עמוד לבדה, והרוח בב', והנשמה בג', ונשמה לנשמה בד':
עוד אמרו יודעי דעת קדוש (זוהר ח"ב צד ב) כי התעצמות השלמים באמצעות לקח טוב אשר נתן לנו הבורא הוא לעלות מדרגה התחתונה למדרגה שלמעלה ממנה, על זה הדרך נפש יעלה למדרגת רוח, ורוח למדרגית נשמה, ונשמה למדרגת נשמה לנשמה, וזו היא תכלית סיבת בריאת האדם תן לחכם ויחכם:
עוד אמרו ז"ל כי ההשגה בהעלאה זו תסובב שישלח אדם ידו ויהנה כאדם העושה בשלו, והוא סוד (תהלים קכח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, פירוש האושר שלך והטוב שלך, והוא מאמר חז"ל שהנפש קודם ביאתה לעולם הזה אוכלת כבת בוגרת, ובחזרתה כבת נשואה. עוד יש לך לדעת כי כל אשר יצר וברא ועשה ה' הכל עומד למזון ולמחיה מעולם העליון שאליו יקרא עולם האצילות, והוא אור היו"ד שבשמו יתברך, והמזון ההוא יקרא קודש, והוא מקור החיות והאושר והטוב, והגם כי כל הנבראים יורד להם החיות, כי זולת החיות אין נברא, והוא סוד אומרו (נחמיה ט) ואתה מחיה את כולם, על כל זה ישתנה השפע בהתרחקותו, כאשר ישתנה הצומח מן הארץ כשמתרחק מהיניקה, ועשה ה' ככה לתת לכל אחד כפי בחינתו וכפי אשר ישיג בטהרתו, גם לארץ הגשמית יתן לה ה' מים וזהו שפעה וחיותה והולידה והצמיחה. ועל דרך זה גם כן הוא שפע החיוניות של הנפשות והרוחות והנשמות ונשמות לנשמות כפי בחינתה, כי לא כל הנפשות בהדרגה א', ולא כל וכו' שוות וכו', ואין לך נברא בין בגשמיים בין ברוחניים בין במלאכים העליונים בין בנפשות רוחות (כוחות) נשמות נשמות לנשמות שאינם צריכין לשפע הקדוש, אלא כל א' כפי שורשו הקדוש:
עוד יש לך לדעת כי להיות שיש אדם שזוכה לכל המדרגות הקדושות, ויש שזוכה לג', ויש לב', ויש לאחד, ומי שלא זכה אלא בנפש בעולם הזה ולא לרוח אין מעשיו מועילים כלום, כי אין כח בידו להשיבה למעלה, כי אין מחזיק בידו להטותה אלא באמצעות הרוח אם יזכה לרוח באמצעות מעשיו הטובים יעלה הנפש למדרגת הרוח. ודע כי כאשר יעלנה למדרגת הרוח הנה הוא קנאה במעשיו ונקרא הוא בעלה, והוא סוד אומרו (משלי כג) אם בעל נפש אתה פירוש קנאה והוא שלו באמצעות היגיעה, והמושג מהיגיעה נעשה הרוח בעל נפש כי עולה היא עמו ושוים הם בהדרגה ומקום תחנותו תחנותה מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב, וכן הרוח בערך הנשמה, והנשמה בערך נשמתה, וקניית מדרגת בחינת הקדושות הלא הוא באחד מב' סיבות, או מצד המזריע כי האב יפעיל כח עליון בבן כמו שפירשתי בפרשת ויחי (מט ג) בפסוק ראובן בכורי. או לצד התעצמות באמצעות עסק התורה, וכמו שכתב בזוהר הקדוש (ח"ג צא ב) בפרשת שור או כשב או עז כי יולד כי האדם יכול להשיג מה כפי התעצמותו בתורה וכו' אפילו יהיה במדרגה שאין למטה ממנה אם יטריח ישיג הדרגות עליונות כפי שיעור היגיעה יעיין שם דבריו:
עוד יש לך לדעת כי המסובב מחטא האדם גם כן ישתנה כפי מה שהיא בחינת האדם, כי אינו דומה פגם אשר יסובב לנפש כפגם הרוח ושאר הדרגות, כי פגם הנפש יסובב כליונו בסוד (יחזקאל יח) הנפש החוטאת היא תמות, ופגם הרוח אפילו לא יסובב אלא כתמים ונגעים יחשב פגם גדול, ולזה יצוה ה' עליו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה ודרשו רז"ל (שבת קנב ב) תנה לו כמו שנתנה לך, שזולת זה נדבקים בה סרכי הטומאה ויסבוה לגיוני הסטרא אחרא וימנעוה משוב אל מקומה הראשון. ופגם הנשמה הגם שלא יגיעה כשיעור הנזכר אלא יפחת אורה ממה שהיה תכסהו כלימה, כי הכל כפי המבייש והמתבייש. ופגם נשמה לנשמה הגם שלא יגיע עליה מהפגם ולא הפחתה אורה אלא שיסובב שתצא ממנו שלא כרצונה, כמו שאמרו בתיקונים (תיקון ע') בסוד פסוק לא יאונה לצדיק כל און שמדבר הכתוב במי שיש לו נשמה לנשמה וכשבא אדם לידי חטא מסתלקת הנשמה הקדושה שלא יאונה לה און, וסילוקה זה תקפיד עליו כפי ערך מעלתה, הא למה הדבר דומה למאכסן מלך בביתו וחוזר בו ומגרשו:

 

[בנימין לוריא]

אולי הרב @דודי שליט"א?

או הרב @מכון באר שלמה

 

[אבי רביבו]

כמדומה שפעם שמעתי שבכל נר"ן יש בו ג' בחינות של נר"ן
נפש דנפש, נפש דרוח, נפש דנשמה.
ושנולד יש לו בחינה אחת וכך עולה מעלה מעלה. [וח"ו יכול לפגום, רק שהנשמה עצמה לא נפגמת אף פעם]
ואולי יש איתנו מי מהחכמים כאן מיודעי הח"ן שיוכל לכתוב לנו דברים ברורים עם מקורות
אולי הרב @דודי שליט"א?

דברים ידועים שיש נפש בנפש, ונפש דרוח, ורוח דנפש וכו'.
בעולם הזה מתוקן כבר הנפש והרוח, ועיקר התיקון הוא בנשמה, ומה שמוזכר נפש רוח וכו', בד''כ הכוונה לנפש דנשמה, או לרוח דנשמה.