רש"י מביא בשם ר' משה הדרשן שיש לשון שקוראים לחרב זרא.
ואפשר לומר שיש כאן חילופי אותיות שהאותיות שאחרי ז' ו-א' - הם חב.
וכן באותיות לפי הזוגות [אב גד, עי' הגהות מיימוניות סוף זרעים שחלה באב גד - זכו, שזכו בירושת הארץ בזכות חלה] נהיה חב - אותיות חרב.
רש"י מביא בשם ר' משה הדרשן שיש לשון שקוראים לחרב זרא.
ואפשר לומר שיש כאן חילופי אותיות שהאותיות שאחרי ז' ו-א' - הם חב.
וכן באותיות לפי הזוגות [אב גד, עי' הגהות מיימוניות סוף זרעים שחלה באב גד - זכו, שזכו בירושת הארץ בזכות חלה] נהיה חב - אותיות חרב.
עי' רש"י על קטורת, ועי' חולין (צח, א-ב) ביעב"ץ על אין בשלה אלא שלמה שמחליפים את הב' באלב"ם.
ואכן ברש"י בכמה מקומות נראה שלא רצה לפרש שמחליפים רק חלק, וצ"ע.
עי' רש"י על קטורת, ועי' חולין (צח, א-ב) ביעב"ץ על אין בשלה אלא שלמה שמחליפים את הב' באלב"ם.
ואכן ברש"י בכמה מקומות נראה שלא רצה לפרש שמחליפים רק חלק, וצ"ע.
לא תמיד ידוע מדוע הוחלפו רק חלק מהאותיות, אבל כאן אולי אפשר להסביר כעין שכתב רש"י על מזרק אחד כסף,
שלא כתוב מזרק כסף אחד, כדי לרמוז שהאחד הוא גם בגימטרייה, עיי"ש.
וה"נ כאן כ' בעל הטורים שלזרא בגימטרייה לחלי מעים.
ויישר כח.