שבת (לא, ב) סותר חייב לר' יוסי רק אם זה ע"מ לבנות במקומו,
ומקשה שהרי מלאכות שבת לומדים מהמשכן, ושם זה היה ע"מ לבנות שלא במקומו,
ומתרצת שכיון שנאמר על פי ה' יחנו [בר"ח נוסף ועל פי ה' יסעו] נחשב ע"מ לבנות במקומו.
השביתת השבת מביא בשם האריז"ל שכוונת הגמ' שבכל מקום שחנו הייתה תחתם אדמת ארץ ישראל.
ובפשטות כמדומה מקובל ללמוד כוונת הגמ' שכל המקומות יש להם אותו ענין,
ואין מטרה בכל מקום בפני עצמו.
אכן הר"ח שם וכן הריטב"א בשם רש"י פירשו שכוונת הגמ' שיתכן שהקב"ה יאמר לחזור למקום שמשם נסעו - נחשב על מנת לבנות מקומו.
ולכאורה בפירוש זה יש חידוש עצום, שאפי' שאם יחזרו נמצא שהפירוק לא הועיל כלל לבנייה מחדש - מ"מ נחשב על מנת לבנות,
ומשא"כ לשאר הפירושים - למעשה כדי שיהיה בנוי שם היו צריכים לפרק.
ולכאורה מצאנו נידון כזה, שהנה הלבוש כתב שמי שפותח ספר שיש על חודי דפיו אותיות - הוי מוחק על מנת לכתוב [=לסגור], וקרוב לחטאת
[ולכאורה המכוון כי תלוי בראשונים אם מלאכה שאצל"ג חייב או לא להלכה],
ובטל אורות ובחזו"א הקשו על הלבוש מדוע נחשב על מנת לכתוב, והלא אותה כתיבה הייתה גם בלא שהיה פותח.
אכן האבנ"ז נוקט כלבוש ומבאר בזה קורע על מתו שנחשב על מנת לתפור כי מסתמא יתפור,
ולכאורה בר"ח וברש"י הנ"ל חזינן דס"ל כלבוש והאבני נזר.
ומקשה שהרי מלאכות שבת לומדים מהמשכן, ושם זה היה ע"מ לבנות שלא במקומו,
ומתרצת שכיון שנאמר על פי ה' יחנו [בר"ח נוסף ועל פי ה' יסעו] נחשב ע"מ לבנות במקומו.
השביתת השבת מביא בשם האריז"ל שכוונת הגמ' שבכל מקום שחנו הייתה תחתם אדמת ארץ ישראל.
ובפשטות כמדומה מקובל ללמוד כוונת הגמ' שכל המקומות יש להם אותו ענין,
ואין מטרה בכל מקום בפני עצמו.
אכן הר"ח שם וכן הריטב"א בשם רש"י פירשו שכוונת הגמ' שיתכן שהקב"ה יאמר לחזור למקום שמשם נסעו - נחשב על מנת לבנות מקומו.
ולכאורה בפירוש זה יש חידוש עצום, שאפי' שאם יחזרו נמצא שהפירוק לא הועיל כלל לבנייה מחדש - מ"מ נחשב על מנת לבנות,
ומשא"כ לשאר הפירושים - למעשה כדי שיהיה בנוי שם היו צריכים לפרק.
ולכאורה מצאנו נידון כזה, שהנה הלבוש כתב שמי שפותח ספר שיש על חודי דפיו אותיות - הוי מוחק על מנת לכתוב [=לסגור], וקרוב לחטאת
[ולכאורה המכוון כי תלוי בראשונים אם מלאכה שאצל"ג חייב או לא להלכה],
ובטל אורות ובחזו"א הקשו על הלבוש מדוע נחשב על מנת לכתוב, והלא אותה כתיבה הייתה גם בלא שהיה פותח.
אכן האבנ"ז נוקט כלבוש ומבאר בזה קורע על מתו שנחשב על מנת לתפור כי מסתמא יתפור,
ולכאורה בר"ח וברש"י הנ"ל חזינן דס"ל כלבוש והאבני נזר.