במעינה של תורה (יג, כג) הובא בשם האריז"ל [שרמוז כאן] שמצוות ביכורים היא תיקון לחטא המרגלים, שהם מאסו בארץ ואנו מודים על הארץ,
ואמר על זה הגר"מ זמבא הי"ד שהמשנה בביכורים (פ"ג מ"א) אומרת כיצד מצות ביכורים אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר, שם סימן ע"ז ואומר שזה הביכורים,
והסיבה שהמשנה נקטה דוקא אלו, כיון שזה הפירות שהמרגלים הביאו, עכ"ד.
ואולי אפשר להוסיף שבשו"ע (סי' תקפ ס"ב) כ' שבכ"ג סיון יש תענית צדיקים על שבטלו הביכורים ביום זה בימי ירבעם בן נבט, ע"כ,
ובד"כ כ"ג סיון יוצא בשבוע שלפני שלח או בשבוע שלאחריו, ונמצא שבזמן שקוראים את חטא המרגלים - צמים על ביטול [מצוות ביכורים, שהיא] תיקון חטא המרגלים.
ובעצם ההערה על המשנה בביכורים יל"ד כי זה הפירות המצויים ביותר, ומיד המשנה נוקטת אותם;
מיהו העירוני מדוע לא כתבה המשנה חיטה, ולהגרמ"ז מיושב.
ואמר על זה הגר"מ זמבא הי"ד שהמשנה בביכורים (פ"ג מ"א) אומרת כיצד מצות ביכורים אדם יורד לשדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר, שם סימן ע"ז ואומר שזה הביכורים,
והסיבה שהמשנה נקטה דוקא אלו, כיון שזה הפירות שהמרגלים הביאו, עכ"ד.
ואולי אפשר להוסיף שבשו"ע (סי' תקפ ס"ב) כ' שבכ"ג סיון יש תענית צדיקים על שבטלו הביכורים ביום זה בימי ירבעם בן נבט, ע"כ,
ובד"כ כ"ג סיון יוצא בשבוע שלפני שלח או בשבוע שלאחריו, ונמצא שבזמן שקוראים את חטא המרגלים - צמים על ביטול [מצוות ביכורים, שהיא] תיקון חטא המרגלים.
ובעצם ההערה על המשנה בביכורים יל"ד כי זה הפירות המצויים ביותר, ומיד המשנה נוקטת אותם;
מיהו העירוני מדוע לא כתבה המשנה חיטה, ולהגרמ"ז מיושב.