הרבה יותר מנחמדנחמד.
ודאי יש הוספותהשאלה האם יש שם הוספות על הנכתב בהדרך, או שזה כצורתו, כי אם זה רק מה שבהדרך, אז מי שקרא אין כ"כ צורך בזה. (ותור הזהב נמצא באוצה"ח).
מה העניין שלא מוסרים בספר אוצרות חיים?ושם בעמוד 293 על הרב מרדכי שרעבי, וז"ל: "גם לא הסכים להכניס לישיבה את ספר בית לחם לחכם יהודה פתיה, ספר איפה שלמה של השד"ה ואפי' את ספר אוצרות חיים" ע"כ עיי"ש.
ונתבקשתי ע"י כמה ת"ח חשובים לשאול האם הדברים הם יכולים להיות נכונים, וכמה מחכמי הישיבה אמרו לי שאין דברים אלו כלל ועיקר ישרים ונכונים ומדויקים, ועל צבאם ראש הישיבה הגר"ב שמואלי,
א' - בעניין ספר "בית לחם יהודה" והוא פירוש על ספר "עץ חיים" להמקובל הגר"י פתיה, הרב ע"ה שרעבי לא הסכים ללמוד בספר זה, אבל לציין שגם היום וגם בחיי חיותו ספר זה היה נמצא בישיבה בכבוד ובשמחה ובטוב לבב.
ב' -בעניין ספר "אוצרות חיים" לרבנו מהרח"ו זיע"א לא יודעים מה אתם מדבר כלל ועיקר ואין הדברים נכונים בעליל, ומיהו אפשר בדרך צחות שאולי הרב שרעבי לא היה לומד בספר "איפה שלימה" כשהגהותיו הם בתוך ספר של צורת הדף "אוצרות חיים", אלא לומד כל ספר בנפרד, וד"ל ואכמ"ל כי אין לי עסק בנסתרות.
ג' - ומיהו עדין לא שאלתי את חכם מרדכי עטיה מפני שעבר בליל ש"ק פר' קורח התקפת לב ובס"ד היום חזר לעבודתו עבודת קודש בישיבת "החיים והשלום" יכב"ץ, אבל אין ספק שאם הדברים הנכתבים בראשי ההרים נכונים בדעת הרב שרעבי, הרב לא היה מוסר ומדבר מספר אוצרות חיים ומספר בית לחם יהודה כלל ועיקר בשיעור בישיבה ברחוב יוסף בית מתתיהו בעיה"ק בסמוך לישיבת בית אל" יכב"ץ בהעיר החדשה הן בשיעור היומי כל יום בקומה כניסה, וכ"ש בשיעור הכללי בבית המדרש המרכזי בליל שישי, (מחר י"ד לחודש תמוז הוא יום השנה לסבו הגדול והנורא חכם מרדכי עטיה ע"ה)
ד'' - השתדלתי לכתוב בלשון עדינה ומכובדת מפני פחדי שלא יתבעו אותי אי"ה ובל"נ בבית משפט או בית הדין על הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע או רכילות או הלבנת פנים וכעז"ה.
מרן בסימן כה מזהיר לא לתבוע בערכאות ור' אביאל לא חשוד בזה.ושם בעמוד 293 על הרב מרדכי שרעבי, וז"ל: "גם לא הסכים להכניס לישיבה את ספר בית לחם לחכם יהודה פתיה, ספר איפה שלמה של השד"ה ואפי' את ספר אוצרות חיים" ע"כ עיי"ש.
ונתבקשתי ע"י כמה ת"ח חשובים לשאול האם הדברים הם יכולים להיות נכונים, וכמה מחכמי הישיבה אמרו לי שאין דברים אלו כלל ועיקר ישרים ונכונים ומדויקים, ועל צבאם ראש הישיבה הגר"ב שמואלי,
א' - בעניין ספר "בית לחם יהודה" והוא פירוש על ספר "עץ חיים" להמקובל הגר"י פתיה, הרב ע"ה שרעבי לא הסכים ללמוד בספר זה, אבל לציין שגם היום וגם בחיי חיותו ספר זה היה נמצא בישיבה בכבוד ובשמחה ובטוב לבב.
ב' -בעניין ספר "אוצרות חיים" לרבנו מהרח"ו זיע"א לא יודעים מה אתם מדבר כלל ועיקר ואין הדברים נכונים בעליל, ומיהו אפשר בדרך צחות שאולי הרב שרעבי לא היה לומד בספר "איפה שלימה" כשהגהותיו הם בתוך ספר של צורת הדף "אוצרות חיים", אלא לומד כל ספר בנפרד, וד"ל ואכמ"ל כי אין לי עסק בנסתרות.
ג' - ומיהו עדין לא שאלתי את חכם מרדכי עטיה מפני שעבר בליל ש"ק פר' קורח התקפת לב ובס"ד היום חזר לעבודתו עבודת קודש בישיבת "החיים והשלום" יכב"ץ, אבל אין ספק שאם הדברים הנכתבים בראשי ההרים נכונים בדעת הרב שרעבי, הרב לא היה מוסר ומדבר מספר אוצרות חיים ומספר בית לחם יהודה כלל ועיקר בשיעור בישיבה ברחוב יוסף בית מתתיהו בעיה"ק בסמוך לישיבת בית אל" יכב"ץ בהעיר החדשה הן בשיעור היומי כל יום בקומה כניסה, וכ"ש בשיעור הכללי בבית המדרש המרכזי בליל שישי, (מחר י"ד לחודש תמוז הוא יום השנה לסבו הגדול והנורא חכם מרדכי עטיה ע"ה)
ד'' - השתדלתי לכתוב בלשון עדינה ומכובדת מפני פחדי שלא יתבעו אותי אי"ה ובל"נ בבית משפט או בית הדין על הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע או רכילות או הלבנת פנים וכעז"ה.
רבי יעקב אתה מחכים אותנו . מי זה חכם משה מניר?ושם בעמוד 293 על הרב מרדכי שרעבי, וז"ל: "גם לא הסכים להכניס לישיבה את ספר בית לחם לחכם יהודה פתיה, ספר איפה שלמה של השד"ה ואפי' את ספר אוצרות חיים" ע"כ עיי"ש.
ונתבקשתי ע"י כמה ת"ח חשובים לשאול האם הדברים הם יכולים להיות נכונים, וכמה מחכמי הישיבה אמרו לי שאין דברים אלו כלל ועיקר ישרים ונכונים ומדויקים, ועל צבאם ראש הישיבה הגר"ב שמואלי,
א' - בעניין ספר "בית לחם יהודה" והוא פירוש על ספר "עץ חיים" להמקובל הגר"י פתיה, הרב ע"ה שרעבי לא הסכים ללמוד בספר זה, אבל לציין שגם היום וגם בחיי חיותו ספר זה היה נמצא בישיבה בכבוד ובשמחה ובטוב לבב.
ב' -בעניין ספר "אוצרות חיים" לרבנו מהרח"ו זיע"א לא יודעים מה אתם מדבר כלל ועיקר ואין הדברים נכונים בעליל, ומיהו אפשר בדרך צחות שאולי הרב שרעבי לא היה לומד בספר "איפה שלימה" כשהגהותיו הם בתוך ספר של צורת הדף "אוצרות חיים", אלא לומד כל ספר בנפרד, וד"ל ואכמ"ל כי אין לי עסק בנסתרות.
ג' - ומיהו עדין לא שאלתי את חכם מרדכי עטיה מפני שעבר בליל ש"ק פר' קורח התקפת לב ובס"ד היום חזר לעבודתו עבודת קודש בישיבת "החיים והשלום" יכב"ץ, אבל אין ספק שאם הדברים הנכתבים בראשי ההרים נכונים בדעת הרב שרעבי, הרב לא היה מוסר ומדבר מספר אוצרות חיים ומספר בית לחם יהודה כלל ועיקר בשיעור בישיבה ברחוב יוסף בית מתתיהו בעיה"ק בסמוך לישיבת בית אל" יכב"ץ בהעיר החדשה הן בשיעור היומי כל יום בקומה כניסה, וכ"ש בשיעור הכללי בבית המדרש המרכזי בליל שישי, (מחר י"ד לחודש תמוז הוא יום השנה לסבו הגדול והנורא חכם מרדכי עטיה ע"ה)
ד'' - השתדלתי לכתוב בלשון עדינה ומכובדת מפני פחדי שלא יתבעו אותי אי"ה ובל"נ בבית משפט או בית הדין על הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע או רכילות או הלבנת פנים וכעז"ה.
כנראה בנו של רבי סעדיה מניר ע'הרבי יעקב אתה מחכים אותנו . מי זה חכם משה מניר?
ולמה לא לשלוח כאן את מייל המחבר?העתקת מייל מהרב המחבר:
א. כל כך הרבה כתרים יש על ראשו של מרן, ואין אנו יודעים מה לכתוב ומה להחסיר, וגדול מרבן שמו. אין תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא ידעו ולא שמעו, וכלום סיימתינהו לשבחי רבך?!
ב. מסכים בהחלט כי ראוי הוא הגאון היח"ס לתואר מרן, ומעטים בדורנו כמותו, אם בכלל. יתוקן בע"ה.
ג. ימסור נא את ברכתי לכל המברכים והמאירים ומעירים, החוסר בחנויות הספרים ידוע לי, כנראה לא שיערו שיימכר כל כך מהר, ב"ה. לדבריהם החל מאתמול מילאו שוב את החנויות.
בימים אלה נכנס הספר גם לרשת חנויות יפה נוף.
הרוצים במרוכז, או כל הערה אחרת, יוכלו לשלוח אליי מייל 44aviel@gmail.com
יש לו בן מקובל?האם כוונת כת"ר
לחכם הנ"ל שהוא משכונת רמת שלמה בעיה"ק תובב"א
והוא מחותן עם המנוח הדגול המקובל חכם משה אבוטבול ע"ה מנתיבות יע"א תובב"א
ובנו הוא ר' אליהו מניר מקים עולה של חינוך ותורה ויראת שמים שם בדרום הארץ?
יודע אני על תלמיד מובהק של חכם מרדכי עטייה יחיה נצח שלומד ומלמד אוצרות חייםפירוש: דהיינו לכל מי שמתחיל ללמוד את תורת הח"ן דהיינו תורת הסוד
שלא יתחיל בראש דרכיו ללמוד ספר אוצרות חיים כי יש עוד הרבה קודם לכן מה ללמוד לפני כניסתו ללימוד שמונה שערים
אבל לגבי הח' שערים עצמם, רוב חכמי עדות המזרח לדורתיה התחילו אוצרות החיים לפני שאר השערים
בברכת התורה: "מזקנים אתבונן"
נ.ב. כתבתי בלשון מאוד עדינה ומכובדת בכדי שח"ו רח"ל לא יצא תקלה תח"י ואח"כ ל"ע יתבעו אותי בבית הדין על עלבון בחכמים
נשמע שפעם כבר תבעו את כב'ד'' - השתדלתי לכתוב בלשון עדינה ומכובדת מפני פחדי שלא יתבעו אותי אי"ה ובל"נ בבית משפט או בית הדין על הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע או רכילות או הלבנת פנים וכעז"ה.
לא ולא ח"ו רח"ל מה לי ולזה, וגם לא היה כלום כי אין כלום!נשמע שפעם כבר תבעו את כב'
בברכת התורה