יש על זה פסוק מפורש בתורה בפרשת נח לגבי דור הפלגה
''ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות'' ושם הפירוש לא יכול להיות או לקראות כדבר הזה ע''ש במפרשים...
יש על זה פסוק מפורש בתורה בפרשת נח לגבי דור הפלגה
''ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות'' ושם הפירוש לא יכול להיות או לקראות כדבר הזה ע''ש במפרשים...
וכ"מ ברמב"ם שמתמש במילה "יבצר" שכונתו ל"ימנע". ולכן רש"י פירש בפסוק שהבאתם בלשון תמיהה, ועתה לא ימנע מהם כל אשר יכולו לעשות ?!?. כן פירש רש"י וכן תירגם באונקלוס. וראב"ע פירש, שהקב"ה אמר, שאם אעזבם יחשבו שלא ימנע מהם לעשות כל חפצם.
תודה לכל העונים.
האם לא משמע, במה שמורגל בהבנת האנשים. שיש חילוק גדול בין לא יבצר ללא ימנע. כי לא יבצר נראה שהדבר ודאי, ואילו לא ימנע, פירושו שהדבר יכול לקרות.
בפסוק משמע שלא יבצר הוא מוכרח שכן איוב אומר זאת על הקב"ה "ידעתי כי־כל תוכל ולא־יבצר ממך מזמה"
ולעניין ימנע כתב המלבים ביאיר אור שנראה לו שיבוא על ב' אופנים א) למנוע דבר בקום עשה ולא שהמניעה תהיה ממילא כמו "אשר מנע ממך פרי בטן". ודבריו מסתדרים גם כשנכתב על דרך השלילה "לא ימנע ה' טוב להולכים בתמים" היינו בקום עשה". ב) אופן שני הוא גם בשב ואל תעשה אם הדבר ראוי להיות מדרך המוסר וכו' ומונע אף כשהוא בשב ואל תעשה הרי זה כבקום עשה.
ואף כי המפרשים הסבירו לא יבצר לא ימנע ואפשר שלדעתם היינו הך יתכן להסביר לשיטת המלבי"ם שהם רק כתבו "לא ימנע" לומר שהוא אותו עניין למי שלא מבין מה הוא לא יבצר ובאמת יש חילוק ביניהם. וגם אם למפרשים בוודעות שווים המלבי"ם כבר כתב שהשאירו לו מקום להתבצר בו ומה שלא פירשו חילוקי המלים כי היו עסוקים לפרש כל המקרא ולא היה פנאי להם להתעסק בביאור חילוקים דקים בין כל המילים.
אמנם המלבי"ם לא פירש תיבת יבצר ביאיר אור ומפירוש המלבי"ם שם באיוב נראה שהבין שלא יבצר פירוש לא יחסר. אבל בפירושו על התורה ושם פירש כן גם על איוב (וזה בניגוד לדבריי לעיל בהבנת דבריו באיוב) פירש כמו כל המפרשים שפועל יבצר נופל על המניעה. ובכל אופן זה ודאי לא כמו המניעה שפירש ביאיר אור כי עניינה שונה וכאמור.