שלחתי לרב עובדיה יוסף בן הרב יעקב
וזה מה ששלח לי
ומעשה שהיה עם מו"ז בשנת תשנג [לפני שיצא יביע אומר חלק ז], שהיה מאושפז בעין כרם ובא מו"א לבקרו, ובו בשעה הגיע לבקרו ד"ר שנקר ראש מחלקת נשים באותה תקופה, אך יצוא יצא אמר מו"א למו"ז זצ"ל, שהרופא הזה אומר שנשים בהריון לא יצומו כי זה מסוכן להפלה, ואז שלח לקרוא לו חזרה, ואמר מו"א למו"ז תשאל אותו אם היא תנוח ולא תעבוד האם ישנה את דעתו, וכך היה וחזר ד"ר שנקר ושאלו מו"ז אם אשה בהריון ותנוח במטה כל היום האם אפשרי שתצום, ואמר שהוא לא יודע והוא מסופק ויתכן שיכולה לצום, ומיד לאחר מיכן בשיעור השבועי אמר מו"ז שאשה בהריון ביום הכיפורים שתכין פרוסות עם לחם ושוקולד על השיש והשלחן שהילדים יהיה להם מה לאכול, והיא תנוח במטה כל היום כולו וככה תוכל לצום. עד כאן מעשה שהיה, ולמעשה בפועל אין בדרך כלל אפשרות שכזו שהאשה תשמע לנו ותזניח את הילדים ותשכב לישון במיטה. ובמציאות הנשים טורחות ויגעות והולכות ובאות בחוסר מנוחה, הרי שלא יצאנו מידי ספק. ובחזו"ע סתם שחייבות לצום באופן שתנוח. [זה שמעתי מאבא שסיפר ולא כמש"כ בספר נפלאות הצדיקים ע' 647, ובספר קדוש יעקב ע' 121 הביא את הסיפור יותר אמיתי]