נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.
גם הרבנים שואלים אותה שאלה...... וד"ל.למה הנציגים לא פועלים בענין? יש רוב חרדי בעיריית ירושלים?
ומה הנציגים עונים?גם הרבנים שואלים אותה שאלה...... וד"ל.
אם זה לא היה כואב זה היה מצחיק...ומה הנציגים עונים?
הם לא שלוחי דרבנן?
אמרו לי שמרן שליט"א לא גילה דעתו בזה.
לא אדבר יותר בעניין זה.זה לא פשקוויל, זה מכתב מגדולי הרבנים.
ולפני כמה שבועות הקריא במעמד הגר"מ צדקה "פשקוויל" בחתימת מרן אביו זיע"א
אדרבה תעלהו.לא אדבר יותר בעניין זה.
רק אציין ששוחחתי בזה כמה פעמים עם מרן שליט"א, וזה לא כ"כ פשוט כפי שמתואר לעיל.
מתואר כאן כאילו בפשטות יש לאסור זאת מהטעמים הנ"ל. זה טעמים שראויים ודאי לשיקול, ויכול להיות שבתוך כל השיקולים הם פסקו כך. אבל יש בזה סוגיות רבות ורחבות היקף.
יש בידי קונטרס שסיימתי ממש אתמול, 80 עמודים בעניין פינוי בינוי, עם הא/ערות ממרן שליט"א ומכלל גדולי ישראל. שם הדברים נראים אחרת לחלוטין בשכלול עוד כמה דיונים.
נ.ב. על כל הסעיפים יש לדון באופן נפרד בהרחבה. ולא כ"כ פשוט.
בברכה,
אולי יש שמתקשים בקריאה...אמרו לי שמרן שליט"א לא גילה דעתו בזה.
למה לסלף??
הצג קובץ מצורף 35596
ואפשר לראות כן שכותב להדיא במכתבורק לא רוצה להיות נגד הרב יצחק כהן הצדיק משמואל הנביא
בברכת התורה
אכתוב בראשי פרקים, אם אראה לנכון אולי אצרף אחר כך את הק':אדרבה תעלהו.
הכי קל להטיל דופי.אשריך שאתה מאמין למכתבים ממרן שליט"א שהודפסו בט"ו באב לפני כשנה באותו הלוגו של הרבנות כשהיה לוגו חדש...
פשוט לא נכון! בודאי בירושלים אין אפשרות ללא חנויות. כ"ש שעושים בשכונה שלימה שפסיק רישיה שהחניוית יהיו של בגדים, אופנה , מזללות ושאר מרעין בישין.אכתוב בראשי פרקים, אם אראה לנכון אולי אצרף אחר כך את הק':
במכתב הנ"ל הם דנו בחמישה מצבים שעל כל אחד יש לדון באופן נפרד,
א. בעניין החשש הראשון שהתוכנית תשנה באופן וודאי את אופי השכונות, משכונות שקטות המתאימות לאורח החיים החרדי, לשכונות עם חנויות ראווה ומסחר שוקק חיים שיבנו בקומה הראשונה של הבניניים [דבר המחוייב בכל תוכנית פינוי בינוי], ויש לכך השלכה ישירה על אורח החיים החרדי, ופירצה גדולה בחומות השבת והצניעות, וד"ל. וכו'.
הנה בחלק העובדה, אין זה "דבר המחוייב בכל תוכנית פינוי בינוי", ואדרבא ע"פ החוק רוב ככל התוכניות של פינוי בינוי אינם דורשים ונדרשים לבנות חנויות בקומה ראשונה, ועושים הליך זה לשם מגורים בלבד.
גדו"י כותבים שחוששים שהדירות ימכרו לאנשים שאינם שותו"מ. מה אתה עונה? שזה הכרחי? "פיתרון יצירתי"?וכן לגבי החשש שהעלו שרבים מהדירות ימכרו לאלו שאינם שומרי תורה ומצוות. אלא שצריך להבין, שירושלים, העיר הגדולה במדינת ישראל שמונה 1,000,000 תושבים, ונתוני העיר מראים צפיפות רבה: צפיפות האוכלוסין בירושלים היא כ-7,685 תושבים לקמ"ר. במילים אחרות, בממוצע יש כ-7,685 אנשים החיים על כל קילומטר רבוע בעיר. זה הופך את ירושלים לעיר השנייה הכי צפופה בישראל, אחרי תל אביב-יפו, והמצב מחמיר ב"ה כשרבים מעם ישראל רוצים לגור בעיר הקודש.
הליך פינוי בינוי הכרחי כל כך, והוא הפתרון היצרתי כדי לקלוט עוד רבבות אנשים מכל המגזרים.
כת"ר לא מבין כלל את הבעייתיות . לא מדובר שיזם הפינוי בינוי יזרוק את הזקן לרחוב , הלא ודאי שיביא לו דירהב. החשש השני שהעולה הוא מש"כ החוק האזרחי, "באם יש רוב דיירים המעוניינים בתוכנית, הרי שהם יכולים לכוף את המיעוט המתנגדים ולהוציאם מבתיהם בכח. דבר זה נוגד לחלוטין את דיני התורה הקדושה, כפי שפסקו גדולי הרבנים והדיינים, שאין שום היתר להוציא אדם מביתו ללא הסכמתו, ולהרבה פוסקים יש כאן חשש גזל. ובפרט כאשר מדובר באנשים מבוגרים, שהוצאתם בכח מדירתם, גובלת בסכנת נפשות של ממש כידוע, ועל אחת כמה וכמה באלמנות שהוזהרנו עליהם בלאו דאורייתא דלא תענון".
והנה לעובדות, באנשים מבוגרים או חולים וכן ביתומים ואלמנות החוק מתחשב בכך, וכפי שהבאנו שבעל דירה רשאי לסרב מטעמים סבירים לעסקת פינוי בינוי, אם: עסקת הפינוי בינוי אינה כדאית כלכלית. וכן אם לא הוצעו לבעל הדירה מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבניין החדש. וכן אם לא הוצעו לבעל הדירה בטוחות הולמות לביצוע עסקת הפינוי ובינוי. וכן אם קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של בעל הדירה, ההופכות את ביצוע העסקה באותם תנאים שסוכמו עם שאר בעלי הדירות לבלתי אפשרי או בלתי הגיוני. וכן אם בעל הדירה או בן משפחה המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, ובמגורים החלופיים שהוצעו לו אין התאמות למוגבלותו כפי שיש בדירה הנוכחית. או שלא הוצעה לו תמורה עבור ביצוע התאמות אלה במגורים החלופיים. וכן אם כשבעל הדירה בן יותר מ-70, חלות על היזם חובות נוספות, בהתאם לגילו של בעל הדירה. אם היזם לא ימלא חובות אלו, בעל הדירה רשאי לסרב לעסקה. וכן אם במועד שבו נחתמה עסקת פינוי ובינוי ראשונה של דיירי הבניין עם אותו יזם, גילו של בעל הדירה היה 70 ומעלה והוא התגורר בדירה שנתיים לפחות, היזם חייב להציע לבעל הדירה "דירת תמורה" - דירת מגורים בבניין מחודש (שהוקם במיזם להתחדשות עירונית) בתמורה לדירה שבה התגורר לפני הריסת הבניין הישן. עם זאת, היזם חייב להציע לבעל הדירה המבוגר לפחות אפשרות בחירה אחת נוספת מ-3 החלופות הבאות. היזם רשאי לבחור איזו מבין החלופות להציע, כך שבעל הדירה יבחר אם לקבל את דירת התמורה או את החלופה שהציע היזם: חלופה 1: מתן אפשרות לבחור מבין אלה: מעבר לבית אבות עד למועד הפינוי של דירתו, כולל תוספת תשלומי איזון עד לשווי הדומה לשווי של דירת תמורה. או רכישת דירה חלופית ששוויה דומה לשווי של דירת תמורה, שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של דירתו. מיקומה יהיה ככל הניתן בסמוך לדירתו, אם הוא ביקש זאת. או קבלת סכום כסף בשווי של דירת תמורה, לצורך רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בכל הסכום או ברובו, לא יאוחר ממועד הפינוי של דירתו. חלופה 2: שתי דירות ששווין המצטבר דומה לשווי דירת התמורה. חלופה 3: דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שבעל הדירה היה אמור לקבל במסגרת עסקת הפינוי ובינוי, בתוספת תשלומי איזון, כך שהשווי יהיה דומה לשווי של דירת תמורה.
וא"כ לעניין חשש של מבוגרים או חולים נראה שהחוק מתחשב בכך באופן מלא.
גם כאן כת"ר ב"תשובתו ההלכתית" עונה שלא כעניין!ג. עוד כתבו במכתב הנ"ל: "במשך זמן הפינוי, משפחות רבות יצטרכו לגלות מביתם ולנדוד הרחק משכונתם למשך כמה וכמה שנים, ולהתנתק מהמקומות שהיו רגילים בהם, וללא ספק שהדבר ישפיע מאוד לרעה על חיי היום יום של המשפחות ועל חינוך הילדים".
עניין זה הוא כבר עניין של נוחות ולא של חשש להתחלנות וכד', שא"כ היה לדון באופן מיוחד. אבל על הרוב אין חשש שכזה שכן בעל הדירה מחפש בעצמו דירה לדור בה והוא מקבל מימון לכך. ומבואר לעיל שנוחות לא יכול למנוע מרבבות אנשים לדור בעיר.
ראשית הרב אשר וייס כתב מכתב לאסור את הפינוי בינוי ואיני יודע למה אתה מתכוון,ולפ"ז כאשר מקבל רשות מב"ד וכד' שתובע ברשות חכמים הרי שמותר לתבוע. והבאנו בק' כבר את דעתו של הגאון ר' אשר וייס שהתיר לתבוע גם בלא זה, לעניין זה, ולענ"ד טעמו הוא שמשום שאנו סומכים על האחראים על כך מטעם 'שבעת טובי העיר', הרי שהם כדיינים לענין זה, ואם דעת האחראים שהמיעוט מתנגד מטעמי מידת סדום, הרי שניתן לכפותם בבית משפט, ולעניין זה הרי הם כדיינים. ויש בזה סברא לכאן ולכאן.
להוסיף על דברים אלוובכלל, סיגנון ההערות אינו מכובד כלפי גדולי וזקני הדור שהתכנסו וישבו על מדוכה זו כמפורסם. ולכתוב עליהם שהעובדות לא נכונות, לענ"ד הוי חוצפה כלפי מי שגדול.
צריך להיות הפוך שאם גדולי התורה יגידו שאין בעיה אזי זה יהיה יותר טוב מהממונים.לענ"ד דבר זה ממש בסכמות הממונים על כך, ואם באמת יש דברים בגו, הרי שאפשר לערער על כך, ומסברא לא יעשו כן אם הדבר יביא נזק מאשר תועלת, גם אלו שאינם שומרי תורה ומצוות. ובטוחני שעל דברים אלו חושבים מראש. ובכל אופן, ניתן לערער על כך ע"פ החוק.
כבר כתבתי שלא מצאתי בדבריך תשובה לשום דבר. וגם כאן לא רואה התייחסות לכל מה ששאלתי.כל טענותיך אינם מתבססות מתוך כובד ראש ורצינות הלכתית, אלא מתוך קנטור, שוב חבל.
אין בידי כח לענות לטענותיך כי נלמד מכך שלא קראת את החוקים של הליך זה, אז לשאו.
ממליץ שתעבור על חוקי "התחדשות עירונית". מאמין שלא עשית את זה, ואם לא עשית את זה באיזו זכות אתה כותב כאן חידושי תורה בלי לדעת את המציאות לעומק? כל סעיף משנה את גישת ההלכה מקצה לקצה.
אני קראתי את הכל, ולכן על סמך מה שלמדתי אני כתבתי את התשובה הנ"ל.
(ולא יודע מי אמר לגדולי הדור שליט"א את החוקים, אבל למדנו מהעבר שיכול להיות שהאומרים לא דייקו כ"כ, ויכול להיות שבנ"ד הם ידעו הכל באופן מושלם אבל בכל זאת הם פסקו מה שפסקו. אלא תהייה).