מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושבת עד ה' אלקיך (ל ב)
בקידושין מ: רבי שמעון בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ומוקי לה ריש לקיש שם, בתוהא על הראשונות, דהיינו שמתחרט על המצוות שעשה. ויש להסתפק, ברשע שעשה תשובה, ועל ידי תשובתו נתכפרו העבירות שעשה, ואחר כך חזר ומרד, וחזר בו מן התשובה ותהא על הראשונות. והנה זה ודאי שלא יקבל שכר על מצות תשובה שעשה, ככל המצוות שהתוהא על הראשונות איבד אותם. אכן יש לעיין האם יחזרו לו עוונותיו הראשונים, האם אמרינן דכיון שכבר נתכפרו ונתבטלו אינם חוזרים וניעורים, או שכיון שנתחרט מן התשובה הוי למפרע כמו שלא עשה תשובה וחוזרים עוונותיו הראשונים.
ומצינו לרבינו יהודה בר יקר בפירוש הברכות והתפילות בפירושו לי"ג מידות, שכתב וז"ל, אף למי שחוזר וחוטא לאחר ששב בתשובה גמורה ומחל לו, אין הקב"ה חוזר ופוקד הראשונות, שהרי יצא נקי בתשובתו. אבל אם יהיה תוהה עליהם על שעשה תשובה, אע"פ שנמחל לו כבר, הוי כמי שלא עשה תשובה, ודומה למי שעשה זכויות ותוהה עליהן, עכ"ל. הרי מפורש בדבריו שחוזרין העוונות הראשונים.
וכעין זה יש להסתפק להיפך, במי שעשה מצוות ותהה על הראשונות ואיבד אותם, ואחר כך חזר בתשובה על מה שתהה עליהם, האם יחזרו לו המצוות, או שכיון שכבר נתבטלו הרי הם כמי שאינם ולא יחזרו ויתעוררו. ולפי דברי הר"י בר יקר, נראה שגם בזה יחזרו המצוות, ועי'.
ושבת עד ה' אלקיך (ל ב)
בקידושין מ: רבי שמעון בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ומוקי לה ריש לקיש שם, בתוהא על הראשונות, דהיינו שמתחרט על המצוות שעשה. ויש להסתפק, ברשע שעשה תשובה, ועל ידי תשובתו נתכפרו העבירות שעשה, ואחר כך חזר ומרד, וחזר בו מן התשובה ותהא על הראשונות. והנה זה ודאי שלא יקבל שכר על מצות תשובה שעשה, ככל המצוות שהתוהא על הראשונות איבד אותם. אכן יש לעיין האם יחזרו לו עוונותיו הראשונים, האם אמרינן דכיון שכבר נתכפרו ונתבטלו אינם חוזרים וניעורים, או שכיון שנתחרט מן התשובה הוי למפרע כמו שלא עשה תשובה וחוזרים עוונותיו הראשונים.
ומצינו לרבינו יהודה בר יקר בפירוש הברכות והתפילות בפירושו לי"ג מידות, שכתב וז"ל, אף למי שחוזר וחוטא לאחר ששב בתשובה גמורה ומחל לו, אין הקב"ה חוזר ופוקד הראשונות, שהרי יצא נקי בתשובתו. אבל אם יהיה תוהה עליהם על שעשה תשובה, אע"פ שנמחל לו כבר, הוי כמי שלא עשה תשובה, ודומה למי שעשה זכויות ותוהה עליהן, עכ"ל. הרי מפורש בדבריו שחוזרין העוונות הראשונים.
וכעין זה יש להסתפק להיפך, במי שעשה מצוות ותהה על הראשונות ואיבד אותם, ואחר כך חזר בתשובה על מה שתהה עליהם, האם יחזרו לו המצוות, או שכיון שכבר נתבטלו הרי הם כמי שאינם ולא יחזרו ויתעוררו. ולפי דברי הר"י בר יקר, נראה שגם בזה יחזרו המצוות, ועי'.
