-
קריאתו של מרן הרב יצחק יוסף: "רבותיי, כולם תסייעו למורשת מרן, הם מחזיקים בדרכו האמיתית של מרן. הוא לא מקבל סיוע משום גורם, הכל מתרומות של האנשים. אתם לא יודעים כמה זה חשוב המרכז למורשת מרן. הוא מחדיר את ההלכה, את הדרך של מרן!"
ועשית ככל אשר יורוך! תורמים עכשיו למרכז למורשת מרן. לחצו כאן לתרומה.
לבישת קיטל
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- יום כיפור
ישועה ורחמים
Well-known member
מנהג הספרדים בדורות הקודמים, בעיקר המקובלים, היה ללבוש לבן, לאו דווקא קיטל...
ממרן עד מרן
Well-known member
ישנם מלא מנהגים שמקורם "ממנהגי אשכנז" , ואעפ"כ כל הספרדים נוהגים בז ההאידנא.
אם זה דוגמא בשמחת תורה - שמעלים כל הקרואים לתורה החל ממנהגי אשכנז, וכן עליית כל הנערים וכו' הוא ממנהגי האשכנזים, וכן חתן תורה ובראשית החל ממנהגי אשכנז.
מנהגי "שמחת בית השואבה" שעושים בחול המועד סוכות הובא ממנהגי אשכנזים
זכר למחצית השקל שנותנים לפני פורים החל ממנהגי אשכנז [כפי שהביא הדרכי משה].
בפורים עניין התחפשות הגיע ממנהגי אשכנז.
מנהג לאכול פירות האילן בט"ו בשבט החל מאשכנז [כפי שציין הבני ישכר מדור הב"י], והספרדים היום מהדרין מן המהדרין במנהג הזה.
ל"ג בעומר- כל עניין זה של שמחה ביום זה הובא ממנהגי אשכנז [החל במהרי"ל וכו'] והריקודים וזה שלא אומרים תחנון כל זה החל ממנהגי אשכנז, והספרדים היום כולם "אמצו" את המנהגים הללו.
בחג השבועות- כל ענייני מאכלי חלב הובא ממנהגי אשכנז, והספרדים היום כולם "מהדרים" במנהג האשכנזי הזה, וכן לקשט את הבית וכד' כל זה הובא ממנהגי אשכנז.
עשיית קידוש בבית הכנסת להולדת בת, הרבה מהספרדים נוהגים בזה היום אע"פ שהוא מנהג אשכנזי.
ועוד כהנה וכהנה רבות
אבל העניין הוא שכאן כמעט כל הרבנים שאני רואה בתמונות לובשים קיטל, אע"פ שכל הזמן מדברים שרוב רבותינו לא היו עם קיטל, והרב יצחק אומר שמנהגנו לא ללבוש קיטל.
(אגב, בשיעור הנ"ל הרב כמעט אמר שמי שרוצה ללבוש קיטל "בוא עליו ברכה", אבל מיד חזר בו ואמר ש"אין בזה בעיה" ו"לא צריך להעיר לו"...)
זעיר אנפין
Active member
רשימה יפה מאוד!
ומדוע רבים מהספרדים נהגו ללבוש כובע קניטש וחליפה קצרה, אע"פ שמנהג אבותיהם לא היה כך?
ובקיצור בגד זה בגד, ולובשים מה שמקובל/נוח/מעורר את האדם.
משתוקק להבין
Active member
שכחת להוסיף את המנהג של טלית עם פסים לבנים שהתחיל ג"כ מהאשכנזים
ממרן עד מרן
Well-known member
כוונתך שהמקור של זה הוא מהמהרש"ל ע"פ איך שהבין את הר"י ברונא - שהוא הבין שטלית לבנה צריכה להיות כולל התפרים וכו'.
אך בחו"ל כל מי שיראה תמונות הן של "מרוקאים" והן של "טוניסאים" "חלאבים" "ועיראקים" יראה שלכולם היה פסים שחורים.
אלא שבארץ נכנס בשנים האחרונות [היינו 40 שנה בערך] שהרבה מהספרדים לוקחים טלית לבנה כולל הפסים
וכבר הורחב בזה באשכול מיוחד גבי צבע הטלית יעויין שם במקומו.
ממרן עד מרן
Well-known member
לא צריך להגיע לחליפה קצרה
גם "פראק" מקורו מהאשכנזים
והיום נראה לי שכל הספרדים הרבנים [90 אחוז] נוהגים בזה לכל השנה , לא רק כמו קיטל של יו"כ שזה פעם בשנה.
ישועה ורחמים
Well-known member
זה התחיל בבית המקדש
ממרן עד מרן
Well-known member
ברור
אבל רק בזמן בית המקדש
לעת עתה שאנו כאלפיים שנה בגלות בלי ביהמ"ק נתבטל מנהג זה
האשכנזים עשו "זכר" למקדש את שמחת בית השואבה , והיום גם הספרדים נוהגים בזה בגללם ובעקבותם
ע"ה ס"ט
Well-known member
מכיון שהוא עניינא דיומא, ואינו מדוייק (כי רב האי גאון לא היה אשכנזי...), אעתיק כאן מאמר שכתב שא"ב:
בענין מנהג עלית הילדים לקריאת "ולאשר אמר" בשמחת תורה
- מקור המנהג
- התפשטות המנהג בתפוצות ישראל
- למה קוראים דוקא קטע זה?
- האם מותר לחזור על כמה פסוקים כמה פעמים שוב ושוב?
- האם מותר להוציא ספר תורה רק לקריאה זו?
- מקור מנהג
"ונשאל מרבינו האיי מי שקורין בס"ת מהו שיעמדו אחרים וידלגו ויקראו אותן פסוקים כשצריך ש"צ להוסיף בגברי על מנין הראוי לאותו היום כגון שבת או יום טוב שיש בו חתן דומה לו, והשיב מנהגא דכל ישראל למיעבד הכי ואין גנאי מי לא תנינן ואמרת להם זה האשה וקרבן נשיאים וקרבן החג וכמה זמני חזינן דקרו ולקחתם לכם ביום הראשון עשרה גברין, ולאשר אמר ברוך מבנים אשר שלשה וארבעה וחמשה ינוקי ולית בהא מילתא למיחוש כדחשישותו לברכה שאינה צריכה דכל מאי דאורחיה היא ברכה צריכה היא".
גם בסידור רש"י נזכר מנהג עלית הקטנים, אך לא נזכר שם איזה קטע קוראים, וזה לשונו:
"פותח וקורא זאת הברכה, וקורא קטן וגדול לשם הברכות".
וכן מבואר בספר ארחות חיים לרבי אהרן מלוניל (הלכות קריאת ס"ת אות נח) וזה לשונו:
"וכל הקהל כאחד מגדולם ועד קטנם קורין בתורה".
מנהג זה הובא גם בדברי הרמ"א (שו"ע או"ח סימן תרסט) וזה לשונו:
"ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה, וקורים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר (מנהגים ורי"ב סימן פ"ד). עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה, וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו'".
- התפשטות המנהג בתפוצות ישראל
בני עדות המזרח קוראים את הפסוקים "ולאשר אמר" וכו' עד מעונה שוב ושוב לכל העולים. (כף החיים סימן תרסט אות ג. וראה בספר סוכת ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי עמ' שע והלא' כמה מנהגים בזה בעדות המזרח).
בני תימן ברובם נהגו ג"כ כמנהג בני עדות המזרח, אולם בצנעא וגלילותיה לא נהגו להעלות את כל המתפללים והקטנים. (עי' בפתיחה של הרב רמתי לתאג' כתר תורה, ולתאג' תורת אמת שכתב שלא נהגו בזה בתימן כלל. והרב יצחק רצאבי בשערי יצחק פרשת ראה תשע"ג עמ' 9-10 העיר שרק בצנעא לא היה נהוג מנהג זה משא"כ בשאר ערי תימן. וכ"כ הרב אבירן הלוי בקונטרס מידי חודש בחודשו עמ' כב).
- למה קוראים דווקא קטע זה?
ב'. ועוד פירש שנראה לומר דזכה אשר לזה כיון שמשה רבינו עליו השלום הניחו לסוף הברכות, ולהורות דהשפלתו הגבהתו זכה לכל הכבוד הזה, ולכך נאמר בברכתו רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, כי דוקא להקב"ה ה' מלך גאות לבש נאה הגאות ולא לבשר ודם ולא יקפיד אשר כי הניחו לבסוף.
ג'. ובנו הגאון רבי רחמים ניסים יצחק פאלאג'י בספר יפה ללב (ח"ב קונ' אחרון סי' תרסט) כתב לתת בזה טעם למה כל ישראל עולים בפסוקי ולאשר אמר, לפי שאותיות האמצעיות שבתיבת "ישראל" הם אותיות אשר. ואות יו"ד שבראש ולמ"ד שבסוף תיבת ישראל, הם גימטרייה מ', רמז לתורה שניתנה במ' יום.
- האם מותר לחזור על כמה פסוקים כמה פעמים שוב ושוב?
"ולית בהא מילתא למיחוש כדחשישותו לברכה שאינה צריכה דכל מאי דאורחיה היא ברכה צריכה היא".
וכן פסק הרמ"א הנ"ל משם המהרי"ל.
אמנם הבית יוסף (או"ח סימן רפב) כשדן בזה הביא בזה מחלוקת, וזה לשונו:
"כתב הריב"ש בתשובה (סי' פד) מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקורא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום שהרי בימי חנוכה ובחולו של מועד דסוכות קורא זה מה שקרא זה ע"כ, וכן נהגו העולם. ולא כדכתב המרדכי בסוף מגילה (סי' תתלא, יט ע"ג) בשם רבינו אפרים".
ובשולחן ערוך סעיף ב' פסק כדברי הריב"ש.
והרמ"א בדרכי משה שם (אות ב) כתב:
"ואין אנו נוהגין כן אלא בשמחת תורה".
וכמו שכתב בסימן תרסט הנ"ל.
והנה המרדכי (מגילה סימן תתלא) כתב בזה הלשון:
"כתב ראבי"ה נהגו העם שקורין ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך וחוזר וכופלו הקורא את התוכחה ולא ידענא אמאי דהא לא מתחיל בתוכחה דהא איכא קראי דברכות טובא מיקמי התוכחה, ועוד דהא אמרינן תוכחות דמשנה תורה פוסק אי בעי, ואם כן למה נדלג בשל משנה תורה על חנם, ורב ושמואל נחלקו בפרק הקורא בדילוג של ראש חודש. ואין נכון בעיני הך כפילות. וכן כתב רבינו אפרים לרבינו יואל הנה בשמחת תורה יצאתי מבית הכנסת בחרי אף כי שמעתי (לבלע) זה החזן מדלג יותר מעשרה פעמים ו' פסוקים ומי התיר לו לדלג ולא אמר ולדן אמר ולגד אמר ולאשר אמר ורב ושמואל נחלקו בדילוג גבי ראש חודש ובדוחק התירו לו דלא אפשר".
ואף שבדברי הראבי"ה מבואר שאין דעתו נוחה מכפילת הפסוקים. לכאו' מדברי רבינו אפרים משמע שהקפדתו היתה על דילוג פסוקים מסוימים, שבכך יש בזיון לפסוקים האלו, אבל לא מבואר בדבריו שיש הקפדה שלא לחזור על פסוקים שוב ושוב. (וראה הרחבה בביאור ובירור דעתם במאמרו של הרב בנימין גרינבלט בירחון האוצר גיליון עא עמ' קעה והלא' והע' יד).
כדברי המתירים מבואר גם בחידושי הריטב"א (מגילה כב. סד"ה ואיכא למידק) שהביא דברי החוששים וחלק עליהם, וזה לשונו:
"וכן נהגו לפעמים כשיש משתה חתנים וקורין רבים בשבת שחוזרין וקורין מה שקראו הראשונים, ויש מעכבין בדבר, ואין טעם לדבריהם".
- האם מותר להוציא ספר תורה רק לקריאה זו ולקרוא בברכה?
והמחבר הראשון לציון שליט"א כתב לאסור להוציא ס"ת לצורך זה ולקרוא בברכה, כיון שכל הקוראים יצאו ידי חובת קריאת התורה בשמיעת הקריאה בין מוסף לשחרית. ואין להוציא ספר תורה כשאין עשרה ולכל הפחות ששה המחוייבים בקריאה שהם רוב מנין.
וזאת ע"פ דברי החיד"א בס' ברכי יוסף (סי' קלה סוף אות ב) ובספרו חיים שאל ח"א (סימן עא אות ה) שכתב לחלוק על הגינת ורדים (כלל א' סימן מט) שכתב שבאיזה יום שיסכימו עשרה לקרות בס"ת שפיר דמי ויוציאו ס"ת ויקראו בברכות מפני כבוד צבור והלואי שיקראו כל יום אלא דלא תקון רבנן קריאה כל יום מפני הטורח וכו'". והחיד"א בס' ברכי יוסף כתב "שאין דבריו מחוורים" ע"כ ובספרו חיים שאל כתב שאין לסמוך על דברי הגינת ורדים. ועוד וסקים הסכימו עם החיד"א. (עי' בספר כרך של רומי דף י"ג ע"א, ובמאמר מרדכי סימן תקסו סק"ה, ובשו"ת יביע אומר ח"ח סימן יד, ובהליכות עולם ח"א עמ' רלב, ובחזון עובדיה על הלכות פסח בדיני קריאת פרשת הנשיאים).
ולכן הציע שבזמן קריאת התורה בין שחרית למוסף, יצאו עשרה בחורים מבית המדרש, ולא ישמעו את הקריאה, ויהיו מחוייבים בקריאה, ואז יוכלו אח"כ להוציא את הס"ת בשבילם.
וראש הישיבה כתב להסתמך על דברי הרמ"א (סימן תרסט) שכתב:
"ועוד נהגו במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות, וכל מקום לפי מנהגו".
וכתב להסתמך גם על עוד כמה מנהגים דומים. ראה שם.
אולם הראשון לציון כתב שאין ללמוד ממנהגים שונים, וגם לא מהמנהג שהוזכר ברמ"א שאינו בדיוק מנהג זה, וגם לא נהגו בו כל בני אשכנז. ולכן כתב שאין לחדש מנהג כזה. ראה שם בהרחבה.
דודי הי"ו ס"ט
Active member
שמעתי בשיעור בפתח תקוה, מהרב יוסף (?!) אוחנה מתל ציון (הגיע לכולל שלנו למסור שיעור)
שחוץ מזה שבירושלמי מפורש שבר"ה לובשין בגדי לבן, וכן כתבו הר"ן והרא"ש וראבי"ה ועוד ראשונים (איני זוכר), אלא שכך היה המנהג ברוב ככל ארצות ספרד, וכך העידו רבים, אם אני זוכר נכון, יש ספר קדמון בשם דורש טוב, וכן בספר נהר מצרים הלכות ר"ה כותב, שכך המנהג במצרים ללבוש בר"ה וביום הכיפורים בגדים לבנים והוא מנהג יפה, ושכן העיד הרדב"ז על המנהג, וכתב על זה הנהר מצרים שכך הוא מנהג ארץ ישראל ורוב המקומות שראה בחוץ לארץ. ע"ש. ומבואר שכך היה המנהג ברוב ככל ארצות ספרד! וגם תלמיד התרומת הדשן מעיד על כך בספר ליקוטי היושר (אם אני זוכר טוב. ואם ריק הוא, מכם וכו'). וכך מעיד החמדת ימים (ודיבר על כך שמרן היבי"א זצוק"ל השתמש רבות בספר חמ"י ולא חשש, והזכיר כמה מקורות), ואמר שכך נהג חכם שלום, והגר"ש בן שמעון, והרב בעדני, ועוד ועוד, שאיני זוכר כל המקורות שאמר, שלבשו בגדי לבן. ושחכם שלום סיפר שאף רבי אפרים הכהן וכל המקובלים בירושלים כך נהגו בימים הנוראים.
אלא שהזכיר, שבשנים האחרונות כשנכנס הלבוש השחור, לקחו את זה לגמרי, ובעשרות שנים האחרונות הן אמת לא ראינו לחכם בן ציון ועוד כמה שעשו כן, אבל בודאי שאבות אבותינו כך נהגו...
(את מה שזכרתי, זה מפני שדיברתי על כך לאחר השיעור עם ת"ח אחד, ואמרתי לו מה שאני זוכר)
שחוץ מזה שבירושלמי מפורש שבר"ה לובשין בגדי לבן, וכן כתבו הר"ן והרא"ש וראבי"ה ועוד ראשונים (איני זוכר), אלא שכך היה המנהג ברוב ככל ארצות ספרד, וכך העידו רבים, אם אני זוכר נכון, יש ספר קדמון בשם דורש טוב, וכן בספר נהר מצרים הלכות ר"ה כותב, שכך המנהג במצרים ללבוש בר"ה וביום הכיפורים בגדים לבנים והוא מנהג יפה, ושכן העיד הרדב"ז על המנהג, וכתב על זה הנהר מצרים שכך הוא מנהג ארץ ישראל ורוב המקומות שראה בחוץ לארץ. ע"ש. ומבואר שכך היה המנהג ברוב ככל ארצות ספרד! וגם תלמיד התרומת הדשן מעיד על כך בספר ליקוטי היושר (אם אני זוכר טוב. ואם ריק הוא, מכם וכו'). וכך מעיד החמדת ימים (ודיבר על כך שמרן היבי"א זצוק"ל השתמש רבות בספר חמ"י ולא חשש, והזכיר כמה מקורות), ואמר שכך נהג חכם שלום, והגר"ש בן שמעון, והרב בעדני, ועוד ועוד, שאיני זוכר כל המקורות שאמר, שלבשו בגדי לבן. ושחכם שלום סיפר שאף רבי אפרים הכהן וכל המקובלים בירושלים כך נהגו בימים הנוראים.
אלא שהזכיר, שבשנים האחרונות כשנכנס הלבוש השחור, לקחו את זה לגמרי, ובעשרות שנים האחרונות הן אמת לא ראינו לחכם בן ציון ועוד כמה שעשו כן, אבל בודאי שאבות אבותינו כך נהגו...
(את מה שזכרתי, זה מפני שדיברתי על כך לאחר השיעור עם ת"ח אחד, ואמרתי לו מה שאני זוכר)
ע"ה ס"ט
Well-known member
צ"ל הרב נהוראי יוסף אוחנה. מח"ס רבים.
דודי הי"ו ס"ט
Active member
איזה ספרים?
ע"ה ס"ט
Well-known member
בניהו שמש
Active member
יתכן מאוד שהוא ת"ח גדול וכו', אבל חשוב להיזהר מהשיטה שלו בזמני היום, כי אין שום היתר לסמוך על שיטת ר"ת לקולא לפי אף אחד מפוסקי הספרדים, וגם לדעת מרן הרב עובדיה מעיקר הדין ההלכה כהגאונים.
רק חשוב להיזהר לא לסמוך כלל על לוחותיו לקולא.
נערך לאחרונה:
