מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם (יד טו)
קשה דהוי ליה למימר "ויכום" בלשון רבים, דהרי קאי על אברהם ועל עבדיו. ותירץ בספר עץ החיים (פרשת בשלח) בשם רבי חיים אלגאזי זצ"ל, דהנה בקידושין עו: אמרינן שבחיילות של בית דוד לא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסים, שנאמר והתיחסם בצבא המלחמה, והטעם משום דזכות אבותם מסייעתן. ופריך מהא דדוד המלך היו לו שלש מאות בני יפת תואר שהיו מהלכים בראשי גייסות, והם לא היו מיוחסים. ותירצו שם דאזלו לבעותי עלמא, שלא היו נלחמים ממש אלא רק הולכים בראש הגייסות להפחיד את האויבים. ולכן גם הכא, העבדים של אברהם שלא היו מיוחסים, לא עשו את המלחמה עצמה, אלא רק "אזלו לבעותי עלמא", ואברהם אבינו לבדו הכה את האויבים.
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם (יד טו)
קשה דהוי ליה למימר "ויכום" בלשון רבים, דהרי קאי על אברהם ועל עבדיו. ותירץ בספר עץ החיים (פרשת בשלח) בשם רבי חיים אלגאזי זצ"ל, דהנה בקידושין עו: אמרינן שבחיילות של בית דוד לא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסים, שנאמר והתיחסם בצבא המלחמה, והטעם משום דזכות אבותם מסייעתן. ופריך מהא דדוד המלך היו לו שלש מאות בני יפת תואר שהיו מהלכים בראשי גייסות, והם לא היו מיוחסים. ותירצו שם דאזלו לבעותי עלמא, שלא היו נלחמים ממש אלא רק הולכים בראש הגייסות להפחיד את האויבים. ולכן גם הכא, העבדים של אברהם שלא היו מיוחסים, לא עשו את המלחמה עצמה, אלא רק "אזלו לבעותי עלמא", ואברהם אבינו לבדו הכה את האויבים.
◆ ◆ ◆
בספר מנחת קנאות סוטה מד. הקשה על דברי הגמ' בקידושין הנ"ל דמי שאינו מיוחס אינו יוצא למלחמה, דבסוטה שם ששנינו שמי שנשא אשה האסורה לו אינו חוזר עליה מעורכי המלחמה, ונקטה המשנה כגון "בת ישראל לממזר ולנתין", ואם ממזר אינו יוצא למלחמה, מה שייך לומר שממזר שנשא בת ישראל אינו חוזר מעורכי המלחמה.
וכתב דיש לדחות דמה שלא היו יוצאים בחיילות של בית דוד אלא מיוחסים אין זה מעיקר הדין, אלא כך נהג דוד המלך כדי שתהא זכות אבותם מסייעתן, והמשנה בסוטה מדברת מצד הדין [ובאמת כן משמע ברמב"ם שלא הזכיר דבר זה שאין יוצאין למלחמה אלא מיוחסין, והיינו דס"ל דאין זה דין, אלא שכך נהג דוד המלך].
אך הביא במנחת קנאות שם שבירושלמי קידושין פ"ד ה"ד איתא, דאין הממזר יוצא למלחמה מה"ת, דכתיב "לא יבוא ממזר בקהל ה'", מה כתיב בתריה "כי תצא למלחמה על אויביך". ולפי זה הדרא קושיא לדוכתה מהמשנה, דממזר אינו חוזר מעורכי המלחמה.
ולכאורה נראה לומר בפשיטות לפי המבואר דאותם שאינם מיוחסים אזלי לבעותי עלמא, א"כ נפק"מ דאם בנה בית או נשא אשה הראויה לו חוזר ואינו הולך לבעותי עלמא, ואע"פ שאף החוזרים מחמת שארס אשה ולא לקחה היו מספקין מים ומזון, מ"מ לרדת למלחמה עצמה לבעותי עלמא מסתבר שהם פטורים, ושפיר נפק"מ בממזר שאינו חוזר כשנשא בת ישראל, לענין לבעותי עלמא.
ועוד נפק"מ לענין להספיק מים ומזון, דאפילו מי שאינו מיוחס שאינו יוצא למלחמה, מ"מ נראה שצריך להספיק מים ומזון לאנשי המלחמה כדין מי שארש אשה ולא לקחה, דרק למלחמה עצמה אין לוקחין את הפסולים, אבל להספיק מים ומזון אין זה חמור יותר מלבעותי עלמא גרידא. וא"כ נפק"מ בבת ישראל לממזר כאשר ארש אותה ונשאה כבר, שבעלמא מי שארש אשה ולקחה כל שנה ראשונה אינו זז מביתו כלל, ואם היתה בת ישראל לממזר צריך לצאת עכ"פ להספיק מים ומזון, דלזה מי שאינו מיוחס אינו פסול, וכנ"ל.